"הבוחרים שלו לא נלחמו איתי": המצביע שכבר לא מזהה את הימין שבו תמך
הוא גדל בבית ימני וקיווה שבעזרת הקול שלו תקום ממשלה רחבה שתייצג גם את הימין הליברלי. אלא שהרפורמה המשפטית, התבטאויות בכירים וסוגיית הגיוס גרמו לאיתמר נתן להתאכזב מהקואליציה. בפרויקט "משנה כיוון" בשיתוף "100שטח", הוא מספר על האכזבה, הבחירה שלו - והרצון בממשלה שתאחד את העם
בשיתוף 100שטח
איתמר נתן, תושב רחובות וירושלמי במקור, גדל בבית ימני. אף שהזדהה עם המחנה הלאומי, הוא מעולם לא הרגיש שייך לחלוטין לימין המתנחלי, והחזיק בעמדות ליברליות יותר. "גדלתי על הטראומות של אוסלו ועל הטראומות של גוש קטיף", הוא מספר. "תמיד הייתי עם נטייה יותר ליברלית".
בבחירות האחרונות הוא מספר שהצביע – אבל לא בלב שלם. "הרגשתי שיש ואקום, אין לימין הליברלי למי להצביע, והצבעתי לסמוטריץ'", הוא מסביר. "אבל קיוויתי שהממשלה הזאת תהיה יותר רחבה. לא דמיינתי לעצמי שהממשלה הזאת אשכרה תהיה מורכבת מימין על מלא, ללא אלה שהם נציגים טיפה יותר ליברליים".
"אנשים פה בטראומות, אנשים פה בחרדות. אולי לא כדאי להמשיך?"
אחת הסוגיות שהובילו לשינוי בעמדותיו הייתה הרפורמה המשפטית. בתחילה, לדבריו, הוא הזדהה עם הביקורת בימין על המחאה נגד הרפורמה, וסבר שמתנגדיה הציגו אותה באופן מוגזם. עם זאת, ככל שהעמיק המשבר הציבורי, הוא החל לתהות מדוע הממשלה מתעקשת להמשיך בקידומה חרף ההתנגדות והמצוקה שעוררה.
"גם בתקופת הרפורמה היה הרבה כעס על זה שהשמאל משבית את המדינה לגמרי, והם הפכו את הרפורמה למפלצת שלא בצדק", הוא מספר. "אבל ברגע שהם הפכו אותה למפלצת, בוא שנייה נעצור. רגע, אנשים פה בטראומות, אנשים פה בחרדות, אולי לא כדאי להמשיך?".
לדבריו, לצד המחלוקת על הרפורמה עצמה, גם השיח של בכירי הקואליציה כלפי מערכת המשפט עורר בו דאגה. הוא סבור שעמדות שבעבר זוהו עם השוליים הקיצוניים של הימין הפכו עם הזמן לחלק מהשיח המרכזי בליכוד.
הביקורת של נתן אינה מסתכמת במערכת המשפט. גם סוגיית הגיוס והפער בין מי שנושאים בנטל השירות הצבאי לבין מי שמקבלים החלטות על המשך הלחימה הפכו עבורו לנקודת שבר.
"הבוחרים של 'הדמוקרטים' נלחמו איתי בלבנון, הם צריכים להרגיש לא בנוח במדינה הזאת, ואריה דרעי, הבוחרים שלו לא נלחמו איתי, והוא יושב לי בקבינט ומסביר למה כן צריך לשלוח אותי למלחמה", הוא אומר.
נתן מציין כי השילוב בין חוק הגיוס לבין ההתבטאויות של בכירים בממשלה נגד מערכת המשפט הבהיר לו שאינו יכול להמשיך לתמוך בקואליציה. "שם הבנתי שמשהו פה דפוק ושאני לא יכול להצביע לקואליציה כזאת", הוא מוסיף.
למי איתמר ייתן את קולו בבחירות הקרובות?
למרות האכזבה מהקואליציה, איתמר מדגיש כי עמדותיו המדיניות לא השתנו באופן מהותי. הוא עדיין מתנגד להקמת מדינה פלסטינית, אך סבור שגם באופוזיציה קיימות מפלגות שיכולות לייצג את תפיסת עולמו. "כשאני מסתכל על החלופה - אחלה חלופה", הוא אומר. "אני לא רוצה שתקום מדינה פלסטינית. כשאני מצביע לאופוזיציה, אני די רגוע שזה לא יקרה".
את השינוי בתפיסתו הוא מסכם ברצון להבטיח שגם מי שאינם שותפים להשקפת עולמו ירגישו שייכים למדינה, דווקא מתוך ההבנה שהציבור הדתי עשוי להפוך לחלק גדול יותר מהחברה הישראלית. "אני מבין שאנשים כמוני, עם כיפה על הראש, הם הולכים להיות יותר ויותר הרוב של המדינה", הוא אומר. "ובגלל זה בא לי שאנשים אחרים ירגישו עדיין בנוח". "אם הייתי צריך לבחור ראש ממשלה, הייתי בוחר בבנט", הוא מצהיר. "אני לא רוצה שתהיה ממשלת ימין על מלא, אני רוצה שנמשיך לחיות כאן ביחד".
"משנה כיוון" הוא פרויקט מיוחד של ynet בשיתוף "100שטח", שבמסגרתו ישראלים וישראליות מכל הקשת הפוליטית מספרים איזה פתק ישימו בקלפי בבחירות הקרובות, ומה שינה את דעתם מאז הבחירות הקודמות.
בשיתוף 100שטח