השלטון המקומי, העצמאות הביטחונית של ישראל ומשבר המים במוקד הדיון בוועידת "האנשים של המדינה"
בוועידת "האנשים של המדינה – בוחרים להשפיע" דנו חיים ביבס וראשי הרשויות באתגרים של השלטון המקומי ובצורך בסמכויות ובתקציבים. עוד עלו לדיון משבר ההתפלה והצורך בחיזוק תשתיות המים, וכן השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה והמאמצים לחזק את העצמאות הביטחונית של ישראל
חיים ביבס: "ככל שיהיו יותר סמכויות לשלטון המקומי, התושבים יקבלו שירות טוב יותר". בוועידת "האנשים של המדינה" דיבר יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס בראיון אישי עם שרון כידון, על שיקום הצפון והדרום, על היעדר תקציבים ועל הצורך בהיערכות טכנולוגית לחירום.
"השלטון המקומי הוכיח בכל משבר שהוא יודע לקחת אחריות, לנהל את השטח ולהביא תוצאות. בשאגת הארי היינו מוכנים מראש ובתוך שעות נתנו פתרונות לרשויות. כשידענו לעבוד יחד עם אוצר ורשות המסים, זה מכפיל כוח והתושב מקבל מענה מהיר יותר. את יכולת הביצוע הזאת חייבים לתרגם לסמכויות: רשות שהוכיחה שהיא מסוגלת לנהל ולקבל החלטות צריכה לקבל יותר כלים לפעול. ראשי הרשויות נושאים באחריות לתושבים בשגרה ובחירום. לצד האחריות הזאת צריכה להיות גם היכולת לקבל החלטות ולבצע אותן. אנחנו מכירים את הצרכים בשטח ויודעים לתת מענה - הגיע הזמן לאפשר לנו לעשות יותר", אמר. ביבס התריע גם מפני עצירת בניית מוסדות החינוך והציבור. לדבריו, עלויות הבנייה עלו משמעותית מאז 7 באוקטובר, אך תקציבי הבינוי נותרו ללא עדכון מספק. הוא הזהיר כי המצב עלול להוביל לעתירה נוספת לבג"ץ.
דרישתו המרכזית היא להעביר סמכויות מהשלטון המרכזי לרשויות המקומיות, בהתאם ליכולותיהן. "אנחנו צריכים סמכויות. אני לא צריך על כל דבר לרוץ לאיזה פקיד במשרד ממשלתי שיחתום לי", אמר. לדבריו, הרשויות הוכיחו את יכולתן לפעול במהירות במשברים, מקורונה ועד המלחמה, וכי שיתוף פעולה בין השלטון המקומי לממשלה מאפשר לתת מענה מהיר לתושבים. ביבס הצביע גם על הפערים בשיקום הצפון והדרום. לדבריו, בדרום הוקמה מנהלת תקומה שריכזה את התקציבים והטיפול, ואילו בצפון התנהלו התהליכים מול משרדי ממשלה רבים. "צריך סנטר אחד שיודע לתכלל את המשרדים ולייצר פתרון", אמר, והוסיף כי בעוד חלק גדול מתושבי הדרום כבר חזרו לבתיהם, הצפון עדיין מתמודד עם קשיים משמעותיים. בנוגע להיערכות לחירום הדגיש את חשיבות הטכנולוגיה והמידע. מערכות דיגיטליות המחברות נתונים ממשרדי הממשלה יכולות לספק תמונת מצב מהירה על תושבים שנפגעו, ובהם קשישים, ילדים ואוכלוסיות הזקוקות לסיוע. לדבריו, הרשויות מקדמות את התחום במידה רבה בכוחות עצמן.
בפאנל של ראשי הרשויות בוועידה השתתפו ראש העיר רעננה חיים ברוידא, ראש העיר אור יהודה ליאת שוחט, ראש העיר טבריה יוסי נבעה וראש העיר שדרות אלון דוידי שדיברו עם כתב "ידיעות אחרונות" יאיר קראוס.
אלון דוידי, שמכהן כראש העיר שדרות מ-2014, סיפר על הטיפול הכושל בדבריו בעירו לאחר טבח 7 באוקטובר. לדברי דוידי: "במוצאי שבת של 7/10 לא מפנים את העיר שדרות ומפנים את כל העוטף, למה? אין שום סיבה. כי ראו בטלוויזיה קיבוצים בוערים, זכרו את הטנדרים בבוקר משדרות אבל עד הערב הספיקו לשכוח אותנו. שבוע שלם אני מתעסק במה שנקרא להעביר החלטה שמוציאים את שדרות ואפשרו לי לעשות את זה לשבוע.
ליאת שוחט, שמכהנת בתפקיד ראש העיר אור יהודה מאז 2015, המשיכה את הקו של דוידי ואמרה: "למען האמת, אנו לא צריכים שהממשלה תהיה כאן, אנו צריכים שהממשלה תעביר לנו את הסמכויות יחד עם המשאבים ואנו נדע לנהל את זה. יש לנו קולגות וחברים טובים בשלטון מקומי שיודעים את העבודה. חשבתי שמאז הקורונה ועד 7/10 ישכילו לבנות מנגנון וביזור סמכויות כזה, שיבינו כולם שרשויות מקומיות זה הכתובת לכל התושבים - ויש פה ראשי ערים שכל תושב עבורם הוא עולם ומלואו. התושבים שלי זה לא כמו תושבי שדרות או טבריה מבחינת הצרכים שלהם. מה שאנו מבקשים וגם מוכיחים בפועל זה שאנו יודעים לעשות את זה הכי טוב. תנו לנו את הסמכויות, אחריות ומשאבים, כל מה שנמצא בירושלים אצל פקידים ותרשו לנו לעבוד".
יוסי נבעה, שנכנס לתפקיד ראש העיר טבריה ב-2024, אמר: "אם אנו לא נדאג, אף אחד לא ידאג. אחרי שהמפונים עזבו ציפינו שהמדינה תהיה פה לפחות לעסקים שלנו. כי ברגע שיש החלטה לבוא ולסגור, עדיין הייתה מלחמה - כנרת הייתה סגורה וחופים לא עבדו ואז זה גזר דין מוות. עסקים לא עבדו במשך חודשים רבים והמצב רק החמיר. אני הגעתי ללא מעט ועדות בכנסת ולמשרדי ממשלה ולצערי הרב, לא השכילו להבין לא במשרד האוצר ולא במשרד הפנים וגם לא בוועדת הכספים למרות שניסינו להסביר להם עד כמה, דבר כזה של החלטה לסגור את הכנרת זה גזר דין מוות ואת זה המדינה לא השכילה להבין שזה גזר דין מוות. לשמחתי, בחודשים האחרונים בהחלטת ממשלה לאחרונה, נתנה לנו פתרון יחסית, אבל העסקים שלנו מאוד סובלים עד היום".
חיים ברוידא, שנכנס לתפקיד ראש העיר רעננה ב-2018, סיפר: "יכול להיות פקיד הכי מוכשר שיושב בירושלים, אבל הוא אדם שיושב ובשלט רחוק מנסה לקבל החלטות לא ריאליות. אני מקבל את ההחלטות הנכונות. דיברנו פה על נושא של מלחמה, אז ב-7/10 בערב, המלון שלנו היה מלא מפה לפה. אנו התארגנו ונתנו להם את המתנדבים ונתנו מזון בהתחלה. אבל אחרי חודש וחצי הגיעה אלי נציגת ראש ממשלה ושאלה מה אנו יכולים לעזור לכם? והאמת אמרתי לה בצורה הכי ישירה - הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות עבורנו זה לא לבוא ולא להתערב. אני חושב שאנו נמצאים במציאות שהיא לא כל כך בריאה, ועצם העובדה היא שהוכחנו שראשי רשויות מקומיות אנו מחזיקים את המדינה הזאת, ועדיין משהו מלמעלה מנסה למשוך בחוטים ואומר שהוא השולט".
יו"ר מקורות משה שמעוני על משבר ההתפלה: "לא היה מחסור במים"
בראיון עם שרון כידון סיפר משה שמעוני כי החברה הגבירה את השאיבה מהכנרת והפעילה כ-1,000 קידוחים כדי להתמודד עם השבתת מתקני ההתפלה. לדבריו, לא היה מחסור במים לאורך המשבר, אך הוא עדיין לא מאחורינו.
השבתת מתקני התפלה, שנגרמה בעקבות חיידק פוטוסינתטי, הציבה בשבועות האחרונים אתגר בפני משק המים בישראל. בריאיון בוועידת האנשים של המדינה - אמר משה שמעוני, יו"ר חברת מקורות, כי החברה נערכה לספק מים באמצעות מקורות חלופיים, וכי למרות המשבר לא נרשם מחסור במים.
"לפני כשנה חברת מקורות עשתה בדיוק תרגיל דמה לאירוע כזה שבו מתקני התפלה מפסיקים לפעול", סיפר שמעוני. לדבריו, התרגיל נערך בעקבות החשש מפגיעה במתקני ההתפלה, בין היתר בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" ואפשרות למתקפת סייבר. "התרגיל כלל בדיוק את תרחישי הפעולה שאיתם נאלצנו להתמודד באירוע הנוכחי", הוא אמר.
שמעוני תיאר את צעדי החברה להתמודדות עם המשבר: "חברת מקורות נרתמה מיד ונכנסה מתחת לאלונקה, ושאבנו יותר מים מהכינרת, והגברנו את השימוש לכדי סדר גודל של כאלף קידוחים שמהם הפקנו מים". לדבריו, החברה המשיכה לספק מים לשתייה, לתעשייה ולחקלאות. "לא היה מחסור במים למשקי בית לאורך המשבר, נכון לרגע זה", הוא הדגיש. "כמו כן, אתמול חתמנו על הסכם קיבוצי היסטורי שיאפשר לעמוד באתגרים תוך שמירה על ההון האנושי שלנו. במשבר האצות האחרון הוכיחו עובדי מקורות את מחויבותם לאספקת מים רציפה למשקי הבית" הוא אומר.*
שמעוני, שהגיע לתפקיד לאחר חמש שנים ברכבת ישראל, התייחס גם לעבודת עובדי מקורות במהלך המלחמה. לדבריו, העובדים פעלו ימים ולילות כדי להבטיח את אספקת המים, גם בתנאי לחימה.
בריאיון התייחס שמעוני גם לפערים בתשתיות המים בין אזורי הארץ. לדבריו, אחד האתגרים המרכזיים של מקורות הוא חיבור הערבה התיכונה, בקעת הירדן ורמת הגולן למערכת ההובלה הארצית. "באחת הישיבות הראשונות שהיו לי בדירקטוריון, חודשיים לאחר כניסתי לתפקיד, אישרנו תקציב פיתוח של 1.6 מיליארד שקל לטובת פיתוח משק המים ובכלל זה חיבור אותם מקומות שמנותקים מהמערכת הארצית", הוא אמר.
לדבריו, העבודות כבר מתחילות, והחברה פועלת לכך שבשנים הקרובות יוסדרו החיבורים, על אף הקשיים. המהלך, לדבריו, יסייע גם לפיתוח יישובים חדשים ויאפשר להסתמך לא רק על מתקני ההתפלה אלא גם על מערכת ההובלה הארצית.
שמעוני התייחס גם להשקעות החברה בחדשנות ובמיזמים טכנולוגיים. לדבריו, מקורות משקיעה בסטארט-אפים ובפיתוחים שנועדו לשפר את אמינות אספקת המים ואת צריכתם, וכן להתמודד עם אתגרי האנרגיה ושינויי האקלים. הוא ציין כי החברה קיימה תחרות בשיתוף גוגל ישראל, וכי כמה מיזמים שנבחרו נמצאים כעת בבדיקה.
הוא ציין שמקורות מרחיבה גם את פעילותה הבינלאומית, בין היתר בקפריסין, באזרבייג'ן, בארגנטינה ובהודו, בתחומי תכנון מערכות מים והקמת תשתיות. שמעוני הוסיף כי החברה מנהלת שיח עם אזרבייג'ן, וכי הוא מעריך שבקרוב ייחתם מסמך הבנות בין הצדדים.
יאיר כץ יו"ר ועד התעשייה האווירית: "אנחנו קצת מאטים את קצב הגיוסים בגלל ה-AI"
בראיון לשרון כידון כץ, העריך כי הבינה המלאכותית תשפיע על היקף גיוסי העובדים בחברה, אך סבור כי היערכות מוקדמת והכשרות מתאימות יוכלו למנוע פיטורים. "אנחנו קצת מאטים את קצב הגיוסים בגלל ה-AI", אמר כץ. לדבריו, למרות הביקושים הגבוהים לעובדים, החברה מעדיפה לבחון כיצד הטכנולוגיה תשפיע על צורכי כוח האדם בעתיד, ולהיערך בהתאם. בהתייחסו לעצמאות החימושית של ישראל ולמגבלות על אספקת רכיבים מחו"ל, אמר כץ כי מאז 7 באוקטובר התגברו הקשיים מול מדינות וחברות שמפסיקות לעבוד עם התעשייה הביטחונית הישראלית או מערימות קשיים בירוקרטיים. "לכל רכיב שנמנע מאיתנו לרכוש מצאנו תחליף, בתעשייה הישראלית המקומית או במקום אחר. אני מאמין שבמוצרים המשמעותיים שבהם אנחנו צריכים להיות תלויים בעצמנו, נדע לעשות את זה".
לדבריו, העצמאות אינה נוגעת רק לתעשיות הביטחוניות: "מדינת ישראל, אנחנו האזרחים, לא יכולים להרשות לעצמנו להיות תלויים מחר בבוקר גם לא באמריקנים". כדוגמה הביא את שיגור הלוויינים באמצעות חברת SpaceX, והדגיש את הצורך לפתח יכולות עצמאיות בתחומים אסטרטגיים.
בנוגע לחשש שהבינה המלאכותית תפגע בעובדים, הדגיש כץ כי הדרך להתמודד עם השינוי היא היערכות מוקדמת. לדבריו, גייס לארגון העובדים יועצת לענייני AI, שתבחן את השינויים בשוק ותסייע בגיבוש תוכניות הכשרה והתאמה. במקביל, החברה מאטה את קצב הגיוסים כדי לבחון כיצד הטכנולוגיה תשפיע על צורכי כוח האדם.
"אם נדע להתארגן ולהתכונן טוב, לייצר הכשרות ולהוריד את קצב הגיוס, לא נצטרך לפטר עובדים בגלל הבינה המלאכותית", אמר. הוא קרא לראשי ועדי עובדים שלא להתעלם מהשינוי: "אפשר להילחם יום, יומיים או שלושה, ובסוף הטכנולוגיה מנצחת. הכינו את העובדים שלכם מבעוד מועד".
כשנשאל על האפשרות שיתמודד בעתיד על ראשות ההסתדרות, השיב: "אני כבר שמונה שנים בתפקיד הנוכחי. ידענו משברים והצלחות ואנחנו בתקופה טובה. אין ספק שניהול ההסתדרות הוא תפקיד מרתק, מבחינתי סופר חשוב. ימים יגידו".