ביום הולדתו ה-37: מסלול הליכה נחנך בחדרה לזכר השוטר שנפל ב-7/10
בבוקר השבת השחורה צעד רס"ב בוריס (בוקה) דנילוב, לוחם יס"מ, במסלול הקבוע שלו בחדרה. זמן קצר אחר כך כבר הוקפץ עם חבריו ליחידה לבארי, ושם, בניסיון לחלץ את תושבי הקיבוץ, נפל במארב יחד עם שבעה שוטרים נוספים, ובהם מפקדו. השבוע, בטקס שבו נחנך המסלול לזכרו, קיבלו בני המשפחה את נשקו האישי מהמפכ"ל דני לוי: "דמותו, גבורתו ומסירותו ימשיכו ללוות אותנו ולשמש דוגמה לשוטרים וללוחמים"
בבוקר 7 באוקטובר, יממה אחרי שמלאו לו 34, יצא רס"ב בוריס (בוקה) דנילוב לצעוד בשכונת בית אליעזר בחדרה - השכונה שבה גדל. זמן קצר אחר כך הוקפץ עם חבריו ליחידה ליישובי העוטף, ויצא לקרב על הגנת קיבוץ בארי. קרב שממנו לא שב.
כשהגיעו לבארי, הטבח בקיבוץ כבר היה בעיצומו. הם נכנסו בשני רכבים ממוגנים, ואיתם קצין מיחידת "יואב" ואזרח, כדי לחלץ את התושבים הנצורים, אבל כמעט מיד אחרי הכניסה נקלעו למארב.
על פי תחקיר המשטרה, שהוצג למשפחות השכולות במרץ 2025, הלוחמים השיבו אש ונלחמו במחבלים עד שנפגעו מירי, מרימונים ומטילי נ"ט.
בוריס נפל בקרב יחד עם מפקדו, רפ"ק דן גנות, ועם חבריו לכוח: סנ"צ אבי עמר, סנ"צ ודים בליך, רס"מ אלירן אברג'ל, רס"ל מולונטה גדיף, רס"ל אוראל שלום אלון ורס"ל דור מנגדי, ואיתם גם האזרח זיו שופן.
שלוש שנים אחרי, ב-6 באוקטובר - היום שבו בוריס היה אמור לחגוג יום הולדת 37 - עיריית חדרה חנכה מסלול הליכה לזכרו, במקום שבו נהג לרוץ ולצעוד באופן קבוע, ושבו צעד בפעם האחרונה באותו בוקר. הוא הותיר אחריו אם, אח ואחות, אישה ושני ילדים.
הטקס נערך במעמד מפכ"ל המשטרה רב-ניצב דני לוי, וראש עיריית חדרה ניר בן חיים. השתתפו בו גם אמו בלה, אחיו עובדיה, אלמנתו שרה וילדיו אריאל ואיתמר - ולצידם הגיעו חבריו הרבים של בוריס, לוחמי משטרה ותושבי העיר.
"תמיד היה שם כשצריכים אותו"
בוריס נולד ברוסיה, ועלה ארצה עם משפחתו כשהיה ילד צעיר. בצבא שירת במשמר הגבול, ומשם המשיך למשטרה, ליחידת יס"מ מתפ"א, שבה שירת כמעט 13 שנה כלוחם וכמדריך קרב מגע.
לוחמים רבים שעברו תחת ידיו ראו בו דמות לחיקוי, ומפקדיו במשטרה העניקו לו אות הוקרה על פעילותו במבצעים בירושלים. בין משמרת למשמרת השלים תואר ראשון ותואר שני, ותמיד מצא זמן לרוץ ולהתאמן.
בבית הוא היה איש משפחה אוהב ומסור. אלמנתו שרה, כתבה אחרי מותו שהיה הלב הפועם של הבית, זה שתמיד דאג שלה ולילדים לא יחסר דבר. אחיו עובדיה סיפר שבוריס היה בשבילו הרבה יותר מאח, ושגם היום, כל דרך שהוא בוחר בה, היא בהשראתו.
הרבה מעבר לשביל
במהלך הטקס, מסר המפכ"ל לוי למשפחה את נשקו האישי של בוריס, ואמר כי "בוריס יצא מביתו כדי להגן על בתים של אחרים, מתוך תחושת שליחות עמוקה. הוא היה לוחם מקצועי ונחוש, אדם אמיץ ומסור, שתמיד היה שם כשהיו צריכים אותו, מוכן לפעול, להגן ולהציל חיים.
לדברי המפכ"ל, "ברגעים שבהם נדרשו אומץ, נחישות וחתירה למגע - הוא היה שם, בחזית, כפי שמצופה מלוחם במשטרת ישראל. דמותו, גבורתו ומסירותו ימשיכו ללוות אותנו ולשמש דוגמה לשוטרים וללוחמים. זו הייתה דרכו, וזו המורשת שהותיר אחריו".
ראש עיריית חדרה, ניר בן חיים, הזכיר שבוריס הקדיש שנים רבות מחייו להגנה על אזרחי ישראל: "הוא היה גיבור בחייו וגיבור בנופלו.
"בבוקר הנורא של 7 באוקטובר, הוא יצא מעירו כדי להציל חיים ולהגן על תושבי העוטף. יש משמעות מיוחדת לכך שהוא מונצח דווקא כאן, בבית אליעזר, במקום שבו גדל", בן חיים הוסיף. "מעתה, כל מי שיעבור במסלול הזה יפגוש את שמו ואת סיפורו. אנחנו זוכרים את בוריס, מוקירים את גבורתו ונמשיך לשאת את זכרו איתנו".
לדברי סגן ראש העיר ויו"ר ועדת ההנצחה, שלמה בוזגלו, המסלול הוא הרבה מעבר לשביל. "זה מקום של זיכרון, של כבוד ושל חיבור בין הקהילה למורשת של בוריס", אמר. "הוא היה אדם שהשאיר חותם בלב רבים, והנצחת שמו במרחב הציבורי מבטיחה שהסיפור והערכים שלו ימשיכו ללוות אותנו ואת הדורות הבאים".
בסיום הטקס הופרחו לשמיים בלונים, לציון יום ההולדת ה-37 שבוריס לא זכה לחגוג.