115 אלף שקל ו-8 חודשים: הצעיר שבנה מאפס קרוואן למגורים כדי לא לשלם שכירות
ישראל וסרמן החליט שהוא לא רוצה לשלם מדי חודש על דירה שלא שלו. אחרי שגר באוטובוס ובקרוואן מוכן הוא החליט לבנות במו ידיו בית נייח שיכול להיות נייד (בעזרת משאית). בעקבות הפופולריות ברשתות החברתיות – הוא מלמד אחרים לעשות זאת בעצמם
במשך שנים ישראל וסרמן ידע דבר אחד בוודאות: הוא לא רוצה לשלם שכירות. אחרי השחרור מהצבא הוא נשאר לגור עוד כמה שנים אצל הוריו, עבד וחסך כסף. כשהגיע הזמן לצאת מהבית, התחיל לחפש פתרון אחר. "האמת היא שזה לא באמת החלום שלי. ברור שאני מעדיף וילה עם בריכה", הוא אומר. "אבל אמרתי שאין סיכוי שאני משלם שכירות. אמרתי לעצמי, אוקיי, מה הפתרון? התחלתי לחקור ואז אמרתי, טוב, מספיק לי אוטובוס. אני אחנה אותו באיזה שטח ואגור בו".
בדיעבד, הוא מודה, האוטובוס לא היה בחירה טובה: "האוטובוס היה עצום, בערך 12 מטר, הוא תפס המון נפח, היו בו מלא בליטות של הגלגלים ומפלסים שונים, והוא גם לא היה מבודד טוב. בנוסף, הוא חייב אותי להוציא רישיון לנהוג בו והתחזוקה שלו יקרה. לקראת סוף הבנייה קלטתי שזו טעות, אז מכרתי אותו במחיר עלות והתקדמתי הלאה".
התחנה הבאה הייתה קרוואן ישראלי גדול עם רישוי מתאים, שאותו קנה כמעטפת מוכנה. אלא שגם שם הוא גילה מגבלות. בגלל גודלו נדרש רכב מתאים לגרירה, וגם ההתניידות איתו לא הייתה פשוטה. לכן עבר בהמשך לגרסה קטנה ונוחה יותר, שבה התגורר כחמש שנים וחצי. "כל התקופה הזאת היה לי מאוד כיף", הוא מספר. "כל יום שגרתי בקרוואן הזה קמתי מבסוט על הדרך שבה בניתי אותו. השקעתי מאוד בעיצוב, בבנייה ובאיכות, כי ידעתי שזה עושה לי טוב".
הסרטונים התפוצצו ברשתות ועיכבו את הבנייה
אך במהלך השנים התחיל להתבשל אצלו רעיון אחר. הוא רצה לבנות בית שייתן לו מצד אחד תחושה של מגורי קבע, ומצד שני יוכל להפוך, כשירצה, לבית נייד. כך נולד הקרוואן הנוכחי.
וסרמן, בן 31, רווק, מתגורר כיום בקרוואן שבנה בעצמו באחד המושבים באזור הצפון. הוא עצמאי ומגיע מעולמות הבנייה והיצירה. "התחלתי מגיל מאוד צעיר, אולי מגיל 12 או 13, לעבוד בבית עם כלים", הוא מספר. "בתיכון הפסקתי ללמוד והתחלתי לעבוד גם בבנייה ובכל מיני עבודות, וככה קיבלתי את הניסיון שלי. אחרי הצבא עבדתי גם בתחום הזכוכיות ובענף הסולארי, ובסוף כל הניסיון הזה התחבר לזה שהחלטתי לבנות לעצמי בית".
את הקרוואן החדש הוא בנה בעצמו מהשלד. בניגוד לקרוואנים הקודמים שבהם התגורר, הפעם לא מדובר במבנה שמאפשר לו לעלות על הכביש ולנסוע איתו. "אני לא יצרן מורשה ולא יצרן מוסמך, והדבר הזה לא יכול לעלות על הכביש", הוא מסביר. דווקא משום כך, לדבריו, הייתה לו יותר גמישות בתכנון. הוא בנה שלד חזק מספיק כדי שיוכל בעתיד להציב את המבנה על משאית ושיתאים למשקל של מכלי המים ולמנגנון ההתרחבות שבנה.
תהליך הבנייה כולו ארך כשמונה חודשים. "האמת היא שתכננתי שזה יהיה הרבה פחות, אבל זה התארך, גם בגלל שהתחלתי להעלות סרטונים של תהליך הבנייה לרשת וזה התפוצץ. הסרטונים לוקחים לי הרבה מאוד זמן, ובמקביל גם צילמתי קורס על איך בונים בית על גלגלים. אז זה לקח ממני הרבה יותר זמן ממה שציפיתי. לא היו לי חיים נורמליים בתקופה הזאת", הוא משתף.
הבנייה התקדמה מהשלד אל הקירות, ומשם למנגנון ההתרחבות של הסלון, חשמל, נגרות, ארונות, מטבח ואזור רחצה. "בגדול אני לא משתמש בתוכניות ובשרטוטים", הוא אומר. "הכול נמצא אצלי בראש. זה קשה מאוד כי אני נורא פדנט והמוח שלי רץ 24/7. לפעמים לפני שאני מתכנן קרוואן אני יכול להיות חולה כמה חודשים מרוב שאני חייב להריץ הכול בראש ולראות מה אני משפר. ככל שאני מתקדם ומיישם את הדברים - הלחץ טיפה יורד".
סלון דינמי, מיטה בקיר
אחד הפתרונות המרכזיים בקרוואן הוא סליידר, חלק מתוך הסלון שנפתח החוצה בעת הצורך. הקרוואן באורך של כשישה מטרים וחצי על כ־2.4 מטרים רוחב, אבל עם אפשרות להתרחב החוצה מאזור הסלון. "ברגע שאני חונה אני פשוט דוחף את הסליידר החוצה", הוא מסביר. "ואז הסלון נהפך מ־2.40 מטרים לכמעט 3.5 מטרים רוחב. זה מדהים".
בניית הסליידר הייתה אחד האתגרים הגדולים בפרויקט, בעיקר מפני שהוא בנה את המנגנון לראשונה וללא בעל מקצוע שליווה אותו. "לא מעניין אותי מה מקובל או מה אנשים עושים. אני הולך לפי ההיגיון שלי", הוא אומר. "לא תמיד אני יכול להתייעץ עם אנשים שמבינים ויכולים להבין את מה שאני רוצה. אני גם לא כזה מפחד לטעות. אני לומד מטעויות, ואם מתברר שמשהו לא מספיק טוב, אני מתקן".
הגישה הזאת מאפיינת גם את עיצוב הפנים. למרות גודלו המצומצם של הקרוואן, וסרמן לא רצה לחיות בחלל שמרגיש צפוף. לכן מבחינתו, לא כל סנטימטר חייב להפוך לעוד מיטה או עוד ארון, והחלל מינימליסטי בסגנונו. "יהיה לי קשה מאוד לחיות בקרוואן סטנדרטי שיש בארץ", הוא אומר. "בקרוואנים ישראליים וגם בקרוואנים אירופיים שבנויים לטיולים רוצים להכניס כמה שיותר מיטות. התחושה היא שאתה הולך בתוך מסדרון עם מלא מיטות ובליטות, וזה משהו שאף פעם לא הסתדר לי בהיגיון. חשוב לי שהסלון שלי יהיה מרווח".
איך היית מגדיר את סגנון העיצוב?
"אני אוהב טבע, אבל מבחינת עיצוב אני אוהב עיצוב מודרני. אין לי בעיה להשקיע הרבה כסף בזה, כי זה משפיע עליי לטובה".
האתגר הבא היה לתכנן פתרון חכם למיטה. "היה ברור לי שלשים מיטה זוגית בקרוואן בצורה קבועה זה לא חכם בכלל, כי חצי מהיום לא משתמשים בה והיא תופסת שטח של כשני מטרים", אומר וסרמן. "אז בקרוואן הזה פשוט העלמתי את המיטה לתוך הקיר. זו מיטה זוגית שמתקפלת לתוך הקיר ונראית כמו ארון לכל דבר. ככה השטח שמתחת נשאר פנוי ויש לי ספה באורך של שלושה וחצי מטרים לישיבה בשאר הזמן".
גם שאר הבית תוכנן כך שירגיש פחות כמו קרוואן ויותר כמו דירה קטנה. יש בו מטבח מאובזר, מקלחת, שירותים, ארונות, פינת מחשב ושולחן אוכל מתקפל. "כל הקרוואן שלי זה סלון אחד גדול", הוא אומר. "יש לי טלוויזיה בגודל 65 אינץ'. התעקשתי לשים כזה גדול. אם הייתי יכול הייתי שם אפילו יותר גדולה".
את המקלחת הוא תכנן באמצעות הידע שצבר כשעבד בעבר בחברת זגגות. "הזמנתי מקלחון עם חיתוך לפי מידה ועשיתי את כל הפרזול בשחור. גם עם האחסון ניסיתי לנצל את המבנה עצמו. את שלושת מכלי המים, למשל, שמתי בתוך השלד שמתחת לבית, וככה הם לא תופסים לי מקום בפנים", מסביר וסרמן.
אז כמה עולה לבנות בית כזה?
"חומרי הבנייה לקרוואן הנוכחי עלו לי כ־115 אלף שקל. מדובר על חומרים בלבד, בלי לחשב את זמן העבודה שהשקעתי".
מלמד אחרים ומאלתר פטנטים
את תהליך הבנייה הוא תיעד כאמור באינסטגרם. הסדרה שפרסם הגיעה לעשרות פרקים, ותוך כשמונה חודשים הוא צבר כ־40 אלף עוקבים. "קיבלתי תגובות חבל על הזמן. בסופו של דבר זה מחבר מאוד אנשים. אני משתדל להנגיש את התהליך בצורה מקצועית, תכלס, בלי כל מיני רעשי רקע", הוא מוסיף. במקביל לתיעוד הפרויקט ברשת, החליט וסרמן להפוך את הידע שצבר לאורך השנים גם לקורס מעשי לבניית בית על גלגלים. "אם כבר תיעדתי את כל הפרויקט הזה, אמרתי לעצמי - בוא נעשה ממנו גם קורס מקצועי", הוא אומר. "אני מלמד שם למשל איך מתקינים מזגן ואיך מתקינים פרקט. אני ממש מאמין בפרקטיות ושכל אחד יכול לעשות בעצמו. הדברים שאני יודע הם לא מסובכים, פשוט קשה למצוא את המידע הזה. בפועל, הרבה דברים פשוטים יותר ממה שהם נראים".
למרות הגלגלים, כאמור, הקרוואן לא מיועד לנסיעה בכביש, וכדי להעביר אותו ממקום למקום צריך להציב אותו על משאית. אך גם לזה וסרמן מצא פתרון: "חשבתי מראש איך לא אצטרך בכל פעם להזמין משאית עם מנוף. עשיתי מערכת שמאפשרת להרים את הקרוואן עם ג'קים לגובה של בערך 1.30 מטרים. ברגע שהוא באוויר, משאית יכולה להיכנס מתחתיו ברוורס, ואז אני מוריד את הקרוואן עליה. בדרך הזאת, כשהעברתי אותו לצפון, חסכתי בערך חצי ממחיר ההובלה".
אחרי שנים של מגורים בקרוואנים, וסרמן ממליץ על צורת החיים הזו, אבל מדגיש שהיא לא מתאימה לכל אחד. "הייתי אומר לכל הצעירים שמשתחררים מהצבא שזו יכולה להיות האלטרנטיבה שלכם במקום לשלם שכירות. באמת שזה הדבר הכי מטורף שיכול להיות. מצד שני, אתה לא יודע מה יקרה מחר. יכולים להגיד לך שאתה חייב לזוז אם השטח לא שלך. חוסר הוודאות הזה לא מתאים לכולם".
מה הטיפים שלך למי שמתכנן לבנות ולגור בקרוואן?
"צריך לדעת אם רוצים אותו לטיולים או למגורים. אלה שני ייעודים שונים לגמרי. אם רוצים לטייל הרבה, אני ממליץ על קרוואן אירופי. הם בנויים בצורה הרבה יותר קלה, השלד שלהם קל יותר והם מתאימים יותר לטיולים. אם רוצים מגורים לטווח רחוק, יש קרוואנים ישראליים שאפשר גם להגיד ליצרן לעצב לפי מפרט שרוצים. בנוסף, חשוב לוודא איזה יצרן בנה את הקרוואן ואם הוא בטיחותי. יש אפילו אפשרות להזמין בדיקה לקרוואן לפני שקונים אותו".
אתה מתכנן להמשיך לגור בקרוואן גם בעתיד?
"בעתיד אני רוצה לקנות משאית משלי ולשים עליה את הבית לתקופות שבהן ארצה להיות נייד. אני רוצה מצד אחד לגור במגורי קבע, ומצד שני אם בא לי למשך תקופה לנדוד ולטייל, שתהיה לי האפשרות. כרגע אני נמצא באחד המושבים בצפון, ולחודשים הקרובים אני פה. כרגע כיף לי וטוב לי, אבל אני יכול גם להחליט לעבור לגור בבית רגיל. אם תהיה לי משפחה וילדים, ברור שיכול להיות שאגור בבית גדול. אני פשוט זורם".