משבוע הבא: ציר הקניות שהישראלים מאוד אוהבים עובר מהפך
עיריית לונדון סוגרת את אוקספורד סטריט לתנועת כלי רכב מכל הסוגים, נוטעת עשרות עצים, משלבת אזורי ישיבה - ומקווה שהמהלך יכניס לכלכלה המקומית עוד 82 מיליון פאונד בשנה. אבל יש מי שמזהיר מכאוס
לאחר שנים של הצהרות, דיונים ותוכניות, מיום שני, 26 באוקטובר, זה סוף־סוף קורה: רחוב אוקספורד (Oxford Street), אחד מרחובות הקניות המפורסמים והעמוסים באירופה, עומד בפני מהפך היסטורי. קטע באורך כמעט קילומטר מהרחוב ייסגר לתנועת כלי רכב ויהפוך למרחב המיועד להולכי רגל בלבד.
מאחורי המהלך עומדת שאיפה לשנות לא רק את מראה הרחוב, אלא גם את האופן שבו אנשים משתמשים בו: מכביש עמוס, שבו המוני קונים ותיירים מנסים לפלס את דרכם בין אוטובוסים ומוניות, למרחב ציבורי שנעים לשוטט בו, לשבת וכמובן, לקנות. בעירייה מקווים שהשינוי יעניק לרחוב חיים חדשים, יחזק את העסקים המקומיים וישמור על מעמדו כאחד ממוקדי המסחר והתיירות הבולטים בלונדון. אבל האם הוצאת כלי הרכב מהרחוב אכן תהיה המהלך שיציל אותו, או שמא הניסיון לעצב אותו מחדש ייצור בעיות חדשות שהעיר תתקשה להתמודד איתן?
מה צפוי להשתנות?
במסגרת המהלך, תיאסר תנועתם של אוטובוסים, מוניות, אופניים וכלי רכב אחרים בקטע שבין רחוב אורצ'רד (Orchard Street) לרחוב גרייט פורטלנד (Great Portland Street). כלי התחבורה האלה יופנו לרחובות סמוכים, והסדרי התנועה באזור יעודכנו בהתאם. המהלך צפוי לשנות באופן משמעותי את חוויית הביקור באחד מרחובות הקניות העמוסים והמוכרים בעולם, ולאפשר להולכי הרגל לנוע בחופשיות רבה יותר, ללא רעש התנועה והצפיפות שמאפיינים אותו כיום. ראש עיריית לונדון, סאדיק חאן, בירך על המהלך ואמר: "בעקבות התמיכה הרחבה מצד תושבי לונדון והעסקים המקומיים, אני נרגש לראות את החזון הנועז שלי לרחוב אוקספורד מתממש. בשלב הראשון, הרחוב יהפוך למרחב נטול כלי רכב, בדיוק בזמן לתקופת הקניות העמוסה של חג המולד".
הבחירה להשיק את המהלך לקראת החגים אינה מקרית: בתקופה שבה הרחוב מושך אליו המוני קונים ותיירים, הפיכתו למדרחוב עשויה להציע חוויית קניות נעימה ובטוחה יותר, ולבחון כיצד שינוי בתכנון המרחב הציבורי יכול להשפיע על המסחר ועל החיים העירוניים.
כדי להבין את היקף השינוי, צריך לזכור שלא מדובר בעוד רחוב קניות עירוני, אלא באחד מצירי המסחר המרכזיים באירופה. רחוב אוקספורד נמתח על פני כ־1.9 קילומטרים ולאורכו פועלות מאות חנויות, מבתי כלבו ומותגי אופנה בינלאומיים ועד לחנויות בוטיק ומזכרות. מדי יום מגיעים אליו המוני קונים, תיירים ועוברי אורח, שהופכים אותו לאחד ממוקדי המסחר והתיירות הבולטים בלונדון. דווקא בלב הפעילות האינטנסיבית הזאת, שבה תנועת הולכי הרגל מתערבבת באוטובוסים, במוניות ובכלי רכב אחרים, מבקשים בעיר לחולל שינוי בתפיסת הרחוב: לא רק יעד לקניות, אלא גם מרחב ציבורי שנועד לשרת את האנשים המשתמשים בו.
המטרה: עוד הכנסות, עוד חוויות
אלא שמאחורי המהלך הסביבתי והתכנוני עומדת גם מטרה כלכלית ברורה. רחוב אוקספורד מתמודד עם תחרות מצד המסחר המקוון ומרכזי הקניות הגדולים, חלקם בשולי העיר או מחוצה לה, ובשנים האחרונות הוא איבד חלק מהמותגים המזוהים איתו. בעיריית לונדון מקווים שהפיכתו למרחב ציבורי נעים ונגיש יותר תעודד מבקרים להישאר בו זמן רב יותר, תגדיל את היקף הקניות והבילוי ותמשוך עסקים חדשים. לפי הערכות כלכליות שפרסמו הרשויות, המהלך עשוי להוסיף עד 82 מיליון ליש"ט בשנה לערך המוסף של הכלכלה המקומית ולתמוך ביותר מ־700 מקומות עבודה. אלה תחזיות שעדיין טעונות בחינה, אך הן ממחישות שהשינוי נועד לא רק לשפר את חוויית הולכי הרגל, אלא גם לחזק את מעמדו של הרחוב כיעד מסחרי ותיירותי.
המהלך הנוכחי אינו הניסיון הראשון של לונדון לבחון את הפוטנציאל של רחוב אוקספורד ללא תנועה. בספטמבר 2025 נסגר קטע מהרחוב למשך שמונה שעות במסגרת אירוע ציבורי שאיפשר לתושבים ולמבקרים להתנסות במרחב נטול כלי רכב. לפי נתוני העירייה, מספר המבקרים באזור עלה באותו יום ב־45% לעומת השבוע הקודם ומספר הנוסעים בתחנות הרכבת התחתית הסמוכות גדל ב־25%. סקר שערך ארגון העסקים New West End Company מצא כי 67% מהחנויות ברחוב אוקספורד שהשתתפו בסקר דיווחו על מכירות דומות ליום ראשון טיפוסי או גבוהות מהן. עם זאת, מדובר בסקר מצומצם שכלל 21 תשובות מעסקים באזור, ולא במדידה מייצגת של כלל העסקים ברחוב. לכן הנתונים מספקים אינדיקציה ראשונית בלבד, ואינם מוכיחים שהפיכת הרחוב למדרחוב קבוע תוביל בהכרח לעלייה במכירות.
החזון האדריכלי יפתור את כל הבעיות?
כעת, לאחר הניסוי הראשוני, מתחיל להתגבש גם המראה של הרחוב החדש. משרד האדריכלות והנוף הבריטי East Architecture, המוביל את תכנון השלב הראשון של הפרויקט בשיתוף צוות רב־תחומי, פרסם לאחרונה הדמיות המציגות כיצד צפוי להשתנות המרחב הציבורי של רחוב אוקספורד. בהדמיות נראים רחובות מרווחים המיועדים להולכי רגל, עם עצים, ספסלים ושולחנות המפוזרים לאורכם. השינוי, שצפוי להסתיים באביב 2027, יכלול נטיעה של יותר מ־50 עצים, הקמת שתי כיכרות ציבוריות, הוספת מקומות ישיבה ושולחנות אוכל וכן שיפור השילוט לאורך הרחוב. "הפסקת תנועת כלי הרכב ב־26 באוקטובר היא רק תחילתו של התהליך, אבל כבר מאותו יום נתחיל לראות את רחוב אוקספורד הופך למרחב מזמין ומכיל יותר, עם מקומות ישיבה חדשים, מרחבים ציבוריים נוספים ושפע של עצים שיוצבו בו עד אביב 2027", אמר ג'וליאן לואיס, אדריכל בכיר במשרד.
בהדמיות נראים רחובות מרווחים המיועדים להולכי רגל, עם עצים, ספסלים ושולחנות המפוזרים לאורכם. השינוי, שצפוי להסתיים באביב 2027, יכלול גם הקמת שתי כיכרות
אלא שהחזון האדריכלי, שמציג מרחב פתוח וירוק יותר, לא פותר בהכרח את כל הבעיות שעלולות להתעורר בעקבות השינוי. לצד התמיכה במהלך, נשמעת גם ביקורת מצד פוליטיקאים מקומיים, החוששים שהוצאת כלי הרכב מרחוב אוקספורד תעביר את עומסי התנועה לרחובות הסמוכים ותיצור בעיות תחבורתיות וסביבתיות חדשות. טים בארנס, חבר מועצת העיר ווסטמינסטר וחבר הקבינט לענייני צמיחה ותכנון, אמר בריאיון: "אמנם סוף־סוף יש לנו לוח זמנים מוצע להפיכת הרחוב למדרחוב, אך למועצת העיר, לתושבים ולעסקים באזור עדיין יש שורה ארוכה של שאלות פתוחות בנוגע לאופן יישום התוכנית. אם אנחנו רוצים שהמהלך אכן יוביל לרחוב ירוק יותר, טוב יותר ומשגשג יותר, כפי שהבטיח ראש העיר, יש לספק בדחיפות תשובות בסוגיות הנוגעות לנגישות, לזיהום האוויר, לניקיון הרחובות ולבטיחות הציבור". לדבריו, קיים חשש שהמהלך ייצור יותר בעיות מפתרונות. "כרגע, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם כל החסרונות ומעט מדי מהיתרונות. התנועה תידחק לרחובות הקטנים הסמוכים, והדבר עלול לגרום נזק כלכלי וסביבתי", הוא הוסיף.
לצד החשש מהעומס בכבישים, התוכנית מעוררת שאלות גם בנוגע לנגישות. לפי מסמכי התחבורה של לונדון, העברת תחנות אוטובוס ונקודות איסוף והורדה של מוניות לרחובות סמוכים עלולה לחייב חלק מהמבקרים ללכת עוד 200-100 מטר כדי להגיע ליעדם. עבור אנשים מבוגרים ואנשים עם מוגבלות, המרחק הנוסף עשוי להיות משמעותי. מנגד, בעירייה טוענים כי הרחבת השטח להולכי רגל, הוספת מקומות ישיבה ושיפור המשטחים יאפשרו תנועה נוחה יותר בתוך הרחוב עצמו. המבחן יהיה אפוא לא רק מידת הצלחתו של המדרחוב בהפחתת תנועת כלי הרכב, אלא גם השאלה אם הוא יצליח להיות מרחב ציבורי נגיש לכולם.
יותר הולכי רגל, פחות מכוניות
המהלך בלונדון לא מתרחש בחלל ריק, אלא מצטרף למגמה עירונית רחבה שצוברת תאוצה בשנים האחרונות ברחבי אירופה: צמצום הנוכחות של כלי רכב במרכזי הערים והקצאת שטחים גדולים יותר להולכי רגל, לרוכבי אופניים ולפעילות ציבורית. פריז, ברצלונה, בריסל וקופנהגן הן רק כמה מהערים שמקדמות שינויים בתכנון הרחובות שלהן, באמצעות סגירת צירים לתנועת כלי רכב, הרחבת מדרכות, יצירת מדרחובים והפיכת שטחי אספלט למרחבים ציבוריים מזמינים יותר. מאחורי המהלכים האלה עומדת תפיסה תכנונית המבקשת לשנות את סדרי העדיפויות במרחב העירוני: במקום להתאים את העיר בראש ובראשונה למכוניות, לתנועה ולחנייה, להחזיר את הרחובות לתושבים ולמשתמשים בהם.
לצד הרצון להפחית את זיהום האוויר, את הרעש ואת הסכנה להולכי הרגל, המהלכים נועדו גם לעודד מסחר מקומי, לשפר את איכות החיים ולהתמודד עם גלי החום באמצעות תוספת צמחייה ויצירת מרחבים מוצלים. עם זאת, המעבר לעיר פחות ממונעת אינו נטול מחלוקות: שאלות של נגישות, עומסי תנועה, פגיעה אפשרית בעסקים וחלוקת המרחב הציבורי ממשיכות לעורר ויכוחים. כעת, עם התוכנית לשינוי רחוב אוקספורד, אחת מזירות המסחר המוכרות באירופה, מצטרפת לונדון למבחן רחב יותר שמעסיק ערים רבות ביבשת: האם אפשר לשנות את פני הרחוב בלי לפגוע בתפקודו, ולהפוך אותו מציר תנועה עמוס למרחב עירוני שנעים לשהות בו.
הצלחת המהלך לא תימדד רק במספר העצים שיינטעו או בשטח שיתפנה מכלי רכב, אלא בשאלה אם השינוי אכן ישפר את החיים בעיר: אם הרחוב ימשוך אליו יותר מבקרים, אם העסקים ייהנו ממנו ואם הרחובות הסמוכים לא ישלמו את המחיר. התשובות לא יגיעו ביום פתיחת המדרחוב, אלא רק לאחר שהמרחב החדש יהפוך לחלק משגרת החיים של לונדון. אז יתברר אם העיר הצליחה להפוך את אחד מסמליה המסחריים למרחב ציבורי טוב יותר, או אם השאיפה להחזיר את הרחוב לאנשים התעלמה ממורכבותה של עיר חיה ונושמת.