כפרי ופראי בחוץ, מודרני ומאופק בפנים: הבית שנולד מתכנון הבריכה
וילה חדשה למשפחה ממחישה את הרצון שלה לראות את הגינה מכל זווית וליהנות מגיחות החוצה בכל הזדמנות
בדרך כלל מתכננים בית, ורק אחר כך חושבים מה עושים בשטח שנשאר סביבו. בפרויקט הזה הסדר התהפך: הגינה הייתה נקודת המוצא, והבית צמח מתוכה. מדובר בבית באבן יהודה, על מגרש של כ־450 מ"ר ובשטח בנוי של כ־350 מ"ר, שתוכנן עבור זוג בשנות ה־40 לחייהם ועבור שלושת ילדיהם. את הבית תכנן האדריכל ומעצב הפנים גיא עזריאלי, בשיתוף משרד אדריכלי הנוף "גלים גנים אדריכלות נוף" במקום בית ישן שעמד במקום ונהרס.
הסיפור התחיל עוד לפני השרטוטים. המשפחה הגיעה לעזריאלי עם בקשה ברורה: הגינה צריכה לקבל בפרויקט מקום משמעותי במיוחד. בהתאם לחלום של בעלי הבית, עזריאלי בחר לצרף כבר בשלב הראשון את אדריכלי הנוף, והעבודה נעשתה למעשה בשיתוף מלא. "לא היה שלב שבו מתכננים את הבית ורק אחר כך מנסים להבין איך הגינה תשתלב בו. הגינה והבית תוכננו זה לצד זה, מתוך הסתכלות על המגרש כמכלול אחד", אומר עזריאלי.
כל העיניים על הבריכה
נקודת המוצא לתכנון הייתה הרצון ליצור במגרש רצף של חוויות חוץ - אזורים שונים של שהייה, תנועה, צמחייה, מים ומבט - ומתוכו לגזור את תכנון הפנים. בריכת גלישה, אזורי הישיבה, הצמחייה והמרחבים הפתוחים מייצרים מערכת חיצונית, שאליה הבית פונה ומולה הוא מאורגן. "אחד הביטויים הברורים לכך הוא צורת הבית", מסביר האדריכל. "בני הזוג ביקשו בית שסובב סביב הבריכה, ולכן הבית תוכנן בצורת האות ר', כשהוא חובק את הבריכה. היא לא נמצאת בקצה המגרש או בשוליים, אלא במרכז".
המהלך הזה נמשך כבר מרגע הכניסה למגרש. אחד הדברים המרכזיים שעשה עזריאלי היה להגביה ככל שניתן את קומת הקרקע ביחס לרחוב. אך מבלי שתורגש כפעולה דרמטית. במקום גרם מדרגות קצר שמוביל ישירות לדלת הכניסה, נוצרה דרך מתונה והדרגתית, שבמהלכה עולים לאט. לדברי עזריאלי, היה לו חשוב שמי שנכנס "יטייל לתוך הבית" ולא ירגיש את עצם העלייה במפלס. "ההגבהה יוצרת הפרדה עדינה מהסביבה הציבורית ומאפשרת לבית ולגינה להתקיים כמערכת פרטית ומוגנת יותר. במקביל, היא מייצרת נקודת מבט אחרת על המגרש ומחזקת את התחושה שהבית אינו מונח על הקרקע באופן ישיר, אלא יושב בתוכה ומעליה", הוא מסביר.
מודרני בפנים, כפרי בחוץ
כבר בדרך לכניסה נחשפת השפה החומרית שנבחרה. לדברי האדריכל, הקורות, גג הרעפים והצמחייה מעניקים למבנה תחושה כפרית וביתית, כמעט כזו שמזכירה בתים במושבות ותיקות מעבר לים. עזריאלי מספר כי בני הזוג התלבטו בתחילת הדרך בין בית מודרני ובין בית כפרי יותר. הם נמשכו לקורות החשופות, לגגות הרעפים ולמסגרות סביב החלונות, ובסופו של דבר זה היה הכיוון שנבחר עבור המעטפת.
אלא שבתוך הבית השפה משתנה. כאן ביקשו בני הזוג עיצוב נקי, מודרני ומאופק יותר, ועזריאלי בחר שלא לנסות להכניס פנימה כפריות, אלא ליצור ביניהם דיאלוג. "כך נוצרת מעטפת שיש בה קורות, עץ ורעפים, אבל בפנים יש קווים נקיים, מטבח כהה, זכוכית, ברזל ואלמנטים מרחפים", הוא מוסיף.
משם נכנסים לקומת הקרקע, שהיא למעשה מרחב ביניים - לא רק פנים ולא רק חוץ. בקומה הזו נמצאים הסלון, המטבח, פינת האוכל, שירותי האורחים ופינת המשפחה שמשמשת גם כמשרד ביתי, והבריכה נמצאת באותו מפלס. כך התנועה בין הבית לגינה הופכת לחלק טבעי מההתנהלות היומיומית של בני המשפחה והאורחים שלהם.
אחד האמצעים המרכזיים שמאפשרים את התחושה הזו הוא הריצוף. בתוך הבית הונח גרניט פורצלן במראה דמוי בטון, והוא ממשיך החוצה באותו גוון, באותם גדלים ובאותם קווים. הריצוף נקנה בחברת טובול קרמיקה והבחירה נועדה לטשטש את הגבול שבין פנים לחוץ.
גם החלונות הגדולים מ"כוכב אלומיניום" תורמים לתחושת הפתיחות. במקום לתלות בבית אלמנטים דקורטיביים, בחר האדריכל לתת מקום רב לנוף. הצמחייה, הבריכה, האור וההשתקפויות הופכים לחלק מהתמונה שנמצאת מול העיניים כמעט מכל אזור מרכזי.
קצב וחזרתיות
"המטבח, שתוכנן בצורת האות ר' הוא אחד האלמנטים המודרניים הבולטים בקומה. הוא כהה, ובדיוק משום כך הוצב מולו קיר סלון בהיר יחסית", אומר עזריאלי, "היה לי חשוב ליצור איזון בין הכהה והבהיר". גם התאורה במטבח ובפינת האוכל מתוכננת בהתאם לאופן שבו המשפחה משתמשת בחלל. בתקרה יש פסים מגנטיים עדינים שמספקים תאורה כללית, אבל מעל האי ובאזור פינת האוכל הוצבו גופי תאורה תלויים שנבחרו אצל "עינבל תאורה". האור שיורד מלמעלה הוא לא רק פונקציונלי, אלא מגדיר את אזור הישיבה ויוצר בו תחושה חמימה ואינטימית יותר. שני האזורים האלה, האי ופינת האוכל, הם מקומות שבהם המשפחה יושבת הרבה, ולכן התאורה נועדה לתחום אותם במרחב.
בסלון נמצא אחד האלמנטים המיוחדים של הפרויקט: הקיר הטכנולוגי. "זהו קיר שתוכנן יחד עם זינגר נגרים, ובתוכו שולבו מערכות שונות: קמין, מיזוג ומערכות אודיו־וידיאו. במקום שכל מערכת תהיה נפרדת ותמשוך תשומת לב, הן רוכזו בתוך אלמנט אחד ייעודי", אומר עזריאלי. "בנגרות מופיעים חריצים במרווחים שונים ובקצב מסוים, והמקצב הזה ממשיך לאזורים נוספים בבית. אם מסתכלים לכיוון הכניסה, רואים שהשפה של הקיר חוזרת גם שם. כך נוצר חיבור בין האזורים, גם כשהם אינם אותו חלל". הדבר בולט במיוחד באזור פינת המשפחה והמשרד. כשדלת ההזזה סגורה, היא ממשיכה את הקיר החלק ואת אותו מקצב שמופיע בסלון. כשהיא פתוחה, החלל הפנימי נחשף והופך לחלק מהחלל המרכזי.
גם המדרגות הן חלק מאותה קומפוזיציה. הן אמנם קוטעות את רצף הקיר, אבל החומרים שלהן ממשיכים אותו. מדרכי העץ שעל המדרגות מחזירים את העץ שמופיע בסלון, ובמקביל הברזל, הכבלים ומעקה הזכוכית מעניקים להן אופי מודרני. כך מתקבל שילוב של חומרים שמחבר בין הכפרי ובין המודרני בלי שאחד מהם יבטל את השני.
"שירותי האורחים קיבלו טיפול שונה משאר הבית. אם רוב החללים בהירים, נקיים ופתוחים, כאן בני הזוג ביקשו ליצור חוויה אחרת. תכננתי אותם כחלל מעט אפלולי יותר, עם אווירה שמזכירה באופן מפתיע משהו כמו בר או מסעדה. הרעיון היה שמי שנכנס לשם ירגיש לרגע שהוא עבר למקום אחר, אישי ומעט מפתיע יותר", אומר האדריכל.
פינת המשפחה המשולבת במשרד היא מרחב פרקטי, לדברי עזריאלי. יש בה ספה בגוון טורקיז, טלוויזיה, כיסא וספרייה, והיא מאפשרת לבני הבית לשבת יחד, לצפות בטלוויזיה - וגם לעבוד בעת הצורך. "עבור שלושת הילדים תוכנן ארון מחולק, שלכל אחד מהם יש בו אזור משלו. בחלק התחתון נמצא המקום לתיקים ובחלק העליון אזור לציוד הקשור לחוגים שלהם. משטח השולחן נמשך לתוך הארון וכך נוצר פתרון שמשלב עבודה, אחסון וסדר בתוך הנגרות עצמה", אומר האדריכל.
ריקוד של שמש
בקומה העליונה נמצאים שלושת חדרי הילדים, חדרי הרחצה וחדר ההורים. גם כאן התכנון ממשיך את אותו עיקרון של חיבור בין הפנים לחוץ. בחלל המדרגות הותקנו סקיילייטים בתקרה, והאור הטבעי שנכנס מהם יוצר במהלך היום דוגמה משתנה על הקיר. הריבועים שמופיעים על הקיר אינם אלמנט דקורטיבי קבוע אלא כזה שזז בהתאם לשמש.
במעברים של הקומה העליונה ובחדר השינה של בני הזוג הושארה תקרת גג הרעפים חשופה, כך שקורות העץ הגושני נשארו גלויות. חדר ההורים משקיף לבריכה. משני צידי הקיר שבו ממוקמת הטלוויזיה יש חלונות וויטרינות, כך שהחדר פתוח ככל שניתן לטבע. הצמחייה שבחוץ נראית מתוך החדר והופכת לחלק מהנוכחות שלו. גם כאן חוזר העץ, בתקרה ובפרקט בדוגמת פישבון בגוון עץ. "גם בחדר ההורים, לא רציתי שהעץ יהפוך למוקד. את העץ הגושני צבענו בלבן כדי לשמור על הצורניות שלו, אבל לא למשוך אליו את כל תשומת הלב. מבחינתי, גם כאן החוץ הוא הכוכב. גם המרתף ממשיך את אותו סיפור. שם נמצא חדר הקולנוע הביתי שהתקינו 'זרמים בית חכם', אבל במקום ליצור חלל סגור לחלוטין, תוכננה חצר אנגלית שמכניסה אור וצמחייה לחלל. דרך החלון נכנס אור שמייצר פסים על הקיר, והצמחייה מבחוץ הופכת לחלק מהנוף שנשקף מהחדר", מסביר עזריאלי.
לדבריו, שלוש קומות הבית לא נתפסות כאוסף של מפלסים נפרדים, אלא כמערכת אחת המשכית. "למרות השפה המודרנית, המטבח הכהה, הנגרות, הזכוכית, הברזל והתאורה המינימליסטית, הגרים בבית לא מרגישים מנותקים מהטבע. להפך. החומרים, החלונות, המדרגות, האור והנגרות נועדו לאפשר לחוץ להיות נוכח גם כשנמצאים בפנים. זהו בית של משפחה שאוהבת לארח, אבל גם בית שנועד לחיים יומיומיים. יש בו מטבח שבו יושבים, פינת אוכל שמרכזת את המשפחה, פינת משפחה שמאפשרת לילדים להיות יחד, משרד ביתי שאפשר לסגור כשצריך, סלון שמרכז סביבו את המערכות ואת האירוח, חדרי ילדים, חדר הורים וחדר קולנוע במרתף. במקביל יש בריכה, כמה פינות ישיבה, צמחייה ומרחבים שאינם רק גינה".
בחוץ, נוצרו סביב הבריכה כמה אזורי ישיבה שונים. יש פינת ישיבה חיצונית עם ספות ואלמנטים מבמבוק, יש את האזור שמחוץ לסלון ויש פינת ישיבה נוספת שממוקמת נמוך יותר. לכל אזור יש נקודת מבט אחרת. באחד אפשר לשבת קרוב לבית, באחר להביט בבריכה ובהשתקפות שלה ובאחר לראות את הבית מזווית שונה. הצמחייה, בהתאם לבקשת בני הזוג, תוכננה במראה טבעי ורנדומלי ככל האפשר. יחד עם המים, האבן ואזורי הישיבה, נוצרת תחושה של מערכת חיה ודינמית.