שחקן פיפ"א נגד ענקית הגיימינג: "הימורים אסורים במסווה של משחק ספורט"
שחקן שרכש חפיסות בפיפ"א 23 טוען כי EA מפעילה פלטפורמת הימורים במסווה של משחק ספורט המיועד לקהל צעיר. החברה דוחה את הטענות, וטוענת כי רכיב של מזל אינו הופך משחק להימור אסור. בית המשפט דחה את ניסיונה למנוע את הדיון בישראל, אך טרם הכריע בבקשה לאישור התביעה
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה אתמול (ב') את בקשתה של EA Swiss Sàrl, הזרוע של ענקית הגיימינג Electronic Arts מחוץ לארה"ב, לקבוע כי בית המשפט בישראל אינו מוסמך לדון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגדה. ההליך עוסק בטענה כי החברה מוכרת במשחקיה "תיבות שלל", המהוות לכאורה הימורים אסורים.
הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הוגשה במרץ 2025. המבקש, המיוצג באמצעות עורכי הדין ליאור להב והדר סטמפו, טען כי הוא משחק בישראל במשחקים וירטואליים של החברה ורכש אסימונים וירטואליים במשחק FIFA 23.
לטענתו, החברה מאפשרת ומעודדת רכישת אסימונים המשמשים לקניית "תיבות שלל" או חפיסות הגרלה, שפתיחתן מניבה באופן אקראי נכסים דיגיטליים לשימוש במשחק. המבקש טען כי מדובר בהימור המבוסס על מזל בלבד, וכי החברה מפעילה למעשה פלטפורמת הימורים אסורה המוסווית כמשחק ספורט המיועד לקהל צעיר.
עוד נטען כי החברה מוכרת לשחקנים, תמורת כסף ממשי, "תיבות שלל" שתוכנן אינו ידוע מראש, וכך גם סיכויי הזכייה בהן. לטענת המבקש, החברה הסתירה מהשחקנים כי המשחקים כוללים רכיב של הימור וכי הם בעלי פוטנציאל ממכר. לבקשה צורפה חוות דעת של המומחית ד"ר לירז מרגלית, העוסקת בפוטנציאל ההתמכרות של השחקנים בעקבות השימוש ב"תיבות השלל".
מנגד, החברה דחתה את הטענות נגדה והגישה בקשה לכפור בסמכותו של בית המשפט בישראל לדון בהליך, בין היתר בטענה להיעדר עילת תביעה. החברה טענה כי אם המשחקים שהיא מציעה הם אכן "משחקים אסורים", הרי שגם המבקש וחברי הקבוצה שהוא מבקש לייצג עברו על החוק, ואין לאפשר מצב שבו המבקש כופה על יתר חברי הקבוצה להפוך לעבריינים.
לגופן של הטענות טענה החברה כי עצם קיומו של רכיב מזל במשחק אינו הופך אותו להימור אסור. לדבריה, בהתאם ללשון החוק, משחק יכול לכלול רכיב של מזל ועדיין להתבסס בעיקרו על יכולת או על הבנה.
לאחר שבחנה את טענות הצדדים, דחתה השופטת תמר סנונית פורר את בקשת החברה. בהחלטתה קבעה כי "מבלי לקבוע מסמרות, התשתית העובדתית והראייתית שהניח המבקש מגלה עילה משפטית אפשרית כנגד המשיבה".
עוד קיבלה השופטת את טענות המבקש כי מתקיימת עילת המצאה, המאפשרת את המצאת כתבי בית הדין לחברה, וכי ישראל היא הפורום הנאות לדון בהליך. השופטת חייבה את החברה לשלם למבקש הוצאות משפט בסך 10 אלף שקל.