בא לצלם, ושכח שהוא סמארטפון: Oppo Find X9 Ultra במבחן
עם מערך צילום מרשים, סוללה ענקית וביצועים מצוינים, מכשיר הדגל של Oppo רוצה להתחרות בגדולים. אבל במחיר שמתחרה באייפון 18 פרו מקס, קשה להתעלם מהמשקל, מהתפעול המסורבל ומכמה פשרות מפתיעות. בדקנו למי ה-Find X9 Ultra שווה את ההשקעה
יש רגעים שבהם יצרניות סמארטפונים מחליטות להפסיק להעמיד פנים שהן מייצרות מכשיר תקשורת נייד, ופשוט מדביקות מסך על מצלמה מקצועית. זו מגמה שהחלה לפני שנים רבות - למעשה אחד הסמארטפונים הראשונים בעולם (ה-LG KU990 Viewty) הציע תצורה כזו בדיוק ב-2007.
אבל כעת, כמעט 20 שנה אחר כך, וה-Oppo Find X9 Ultra מנסה לספק את אותה יכולת רק עם טכנולוגיה עדכנית. אחרי שנים שבהן סדרת האולטרה של Oppo נשארה בעיקר מעבר לחומה הסינית, היצרנית החליטה להוציא את המפלצת הזו לזירה הבינלאומית, ישירות מול הגלקסי של סמסונג ומכשירי הדגל של אפל ושיאומי.
ה-Find X9 Ultra אמנם הוצג כבר באפריל שעבר, אבל הגיע לארץ רק בקיץ האחרון בחסות היבואנית הרשמית - רונלייט. מדובר בחתיכת הימור, שכן ה-Find X9 Ultra נמכר במחיר גבוה מכל המתחרים הישירים שלו כולל האייפון (17 או 18) פרו מקס ולמרות היותו מפלצת ביצועים עדיין חסר תכונות שאפעס, היו צריכות להיות שם.
עיצוב ומבנה
העיצוב של המכשיר לא מנסה להיות דיסקרטי או צנוע. הוא שואב השראה ממצלמות פרימיום כמו ה-Hasselblad X2D, גב המכשיר מגיע בגימורים שונים, בהם גם עור טבעוני ומתכת (כמו זה שקיבלתי לסקירה). העיצוב ממש מזכיר עיצוב של מצלמת SLR משנים עברו, מה שמעניק לו אישיות שיצרנים רבים כבר לא טורחים לנסות לשלב במוצרים שלהם.
הבעיה היחידה שאנחנו רואים בעור טבעוני זה שהוא כמובן נשחק עם הזמן, ובינינו - גם לא תראו אותו מתחת לכיסוי אטום. הגב גם מתאפיין בבליטת מצלמה ענקית ועגולה במרכזו, כזו שמבהירה לכל מי שיושב איתכם בשולחן בבית הקפה שיש לכם גאדג'ט רציני ביד.
מלבד הכפתורים הקבועים, יש לו גם כפתור מגע עם משוב הפטי בצד ימין שמספק גישה מהירה למצלמה, להפעיל צילום תמונה ואפילו לתפעל את הזום בהחלקה. לקינוח יש כמובן גם כפתור הפעלה כמו של אפל מצד שמאל והוא ניתן להתאמה בהגדרות - כאשר כברירת מחדל הוא מפעיל את כלי הבינה המלאכותית.
המשקל, שנע סביב 235 גרם, הוא לא עניין של מה בכך. לא מדובר במכשיר קל נוצה שאתם שוכחים בכיס של המכנסיים, אלא במשקולת מכובדת. החדשות הטובות הן שהמבנה ארגונומי יחסית, והגב המרקמי מעניק אחיזה טובה שמונעת ממנו להחליק מהידיים בכל פעם שאתם מנסים לצלם תמונה ביד אחת.
אבל זה לא מכשיר שקל להחזיק ביד במהלך שיחה ממושכת או בסשן צילום שדורש רדיפה אחרי זאטוטים או חיות. הוא גם לא דקיק במיוחד עם 9.1 מ"מ, כלומר הוא למעשה יותר עבה מרוב התחרות הנוכחית. בקיצור, לא מדובר במכשיר אלגנטי ודקיק, גם אם מעוצב לעילא.
מסך ותצוגה
המסך הוא חוויה בפני עצמה. מדובר בפאנל AMOLED בגודל 6.82 אינץ' בעל קצב רענון של עד 144 הרץ ובהירות שיא שמגיעה ל-3600 ניט. בפועל, פירוש הדבר הוא שגם תחת שמש ישראלית קודחת באמצע אוגוסט, לא תצטרכו לחפש צל או להסתיר את המסך עם היד כדי לקרוא הודעת טקסט.
הצבעים עשירים, הניגודיות מצוינת והתנועה על המסך חלקה כמו מדרכה מרוחה בחמאה. מנגנון עמעום התאורה בתדר גבוה עוזר למנוע עייפות בעיניים בעת קריאה בחושך, שזה בונוס נחמד למי שאוהב לגלול ברשתות החברתיות במקום לישון.
עם זאת, Oppo, וכך גם רוב היצרניות הסיניות, אוהבת מאוד להפציץ במספרים. כך יוצא שלמרות שהמסך אכן תומך בקצב רענון של עד 144 הרץ, בפועל רוב הזמן (95% ממנו למען הדיוק) הוא לא יעלה מעל ל-120 הרץ. קצב הרענון המקסימלי מופעל רק במצבי גיימינג וגם זאת בתנאי שהמשחק תומך בכך (מה שרחוק להיות המצב בספריית משחקי אנדרואיד).
בקיצור, זה כמו לקבל רכב שכתוב בשעון המהירות שלו 300 קמ"ש אבל עם אותיות קטנות שמספרות לך שאתה יכול להגיע למהירות הזו רק במסלול מירוץ ייחודי שקיים רק באוסטרליה. זה לא הופך את המסך ללא טוב, הוא עדיין נהדר - אבל זה אומר שצריך תמיד להבין מה המשמעות של המספרים שמדקלמים לכם.
חומרה ומערכת הפעלה
מבחינת ביצועים, המכשיר מצויד במעבד Snapdragon 8 Elite Gen 5 מבית קוואלקום, נפח הזיכרון RAM עומד על 12 גיגה-בייט שזה לא המקסימום האפשרי - יש גם דגם עם 16 גיגה-בייט, אבל לא בישראל. האחסון מספק 512 גיגה-בייט, ותקן הזיכרון הוא UFS 4.1 שנחשב למודרני ביותר ומספק ביצועים טובים מאוד.
משמעות הדבר היא שאין שום אפליקציה, משחק כבד או משימת עריכת וידאו שתצליח לגרום למכשיר הזה לגמגם. המעבר בין אפליקציות מהיר כברק, והמשחקים הכי תובעניים בשוק רצים בצורה חלקה לחלוטין. ובאופן נדיר המכשיר גם לא מסרס את המעבד במשימות תובעניות.
מערכת ההפעלה ColorOS המבוססת על אנדרואיד 16 כוללת שלל אפשרויות התאמה אישית ותכונות בינה מלאכותית, אם כי היא עדיין כוללת יותר מדי אפליקציות מותקנות מראש שלא באמת ביקשתם. ישנה כאן אפליקציה בשם AI Mind Space שמספקת כל מיני כלי בינה מלאכותית מתוצרת היצרנית (שהם לא הטובים ביותר שיש, אז כנראה שתמשיכו להשתמש באלו של גוגל).
סוגיה מרכזית נוספת היא הסוללה. Oppo הצליחה לדחוס לתוך המכשיר הזה סוללה בקיבולת מרשימה של 7,050 מיליאמפר-שעה. זהו שדרוג משמעותי לעומת הדור הקודם, והתוצאה בפועל היא יום עבודה מלא וגדוש בשימוש אינטנסיבי הכולל צילום, ניווט וצפייה בווידאו, ללא שום צורך לחפש שקע חשמל באמצע היום.
בשימוש מתון יותר, המכשיר מסוגל להחזיק בכיף גם יומיים שלמים. הטעינה המהירה תומכת בהספק של 100 וואט קווי ו-50 וואט אלחוטי, מה שמאפשר למלא סוללה מרוקנת כמעט לחלוטין תוך כ-45 דק'.
עם זאת, הגרסה שקיבלנו של המכשיר מגיעה אמנם עם מטען באריזה, אבל כזה שתומך ב-65 וואט בלבד. אם תרצו לנצל את מהירות הטעינה המטורפת של 100 וואט, תאלצו לרכוש מטען ייעודי בנפרד, שכן מטענים רגילים של חברות אחרות לא יספקו את המהירות המרבית בשל טכנולוגיית הטעינה הייחודית של החברה.
מערך צילום
לב העניין במכשיר הזה, והסיבה העיקרית שלשמה הוא קיים, הוא מערך הצילום. Oppo החליטה לא להסתפק בחיישן ראשי עוצמתי אחד, אלא ציידה את המכשיר בשני חיישני 200 מגה-פיקסל ענקיים. החיישן הראשי מספק תמונות עשירות בפרטים, עם טווח דינמי רחב שמתמודד היטב גם עם סצנות מורכבות של אור וצל. החיישן המשני המקביל משמש כעדשת טלפוטו עם זום אופטי פי שלוש, שמאפשרת לבצע תקריב נקי מטושטשים ומעיוותים.
לצד שני אלה תמצאו עדשת זום פריסקופ של 50 מגה-פיקסל שמגיעה לזום אופטי פי עשר, ועדשה רחבה במיוחד של 50 מגה-פיקסל לצילומי נוף. כשמכוונים את המצלמה הזו ומצלמים, התוצאות פשוט מרשימות. עיבוד התמונה של Oppo בשיתוף פעולה עם חברת הצילום האסלבלד מציג צבעים טבעיים למדי ולא מוגזמים, בשונה מחלק מהמתחרות שנוטות להציף את התמונות ברוויית צבעים זרחנית.
צילומי הלילה מפיקים פרטים מפתיעים ללא רעש ויזואלי מיותר, ועדשת הזום הכפול מאפשרת לצלם עצמים רחוקים בדיוק רב. גם מצלמת הסלפי שדרגה את עצמה לחיישן של 50 מגה-פיקסל עם מיקוד אוטומטי, כך ששיחות וידאו ותמונות פורטרט עצמי נראות חדות וברורות באופן כמעט מביך עבור מצלמות סמארטפונים אחרות.
הבעיה היחידה שמצאתי בה היא שמרוב יכולות ותכונות ייחודיות המשתמש הממוצע עלול לאבד את הדרך. Oppo יצרה סלט של אפשרויות שלפעמים לא ממש ברורות באפליקציית הצילום, גם עבור מי שיודע מה הוא רוצה וצריך. צילום הווידאו תומך בעד 8K ב-30 FPS שזה מצויין. עם זאת קחו בחשבון שרוב הטלוויזיות תומכות לרוב ב-4K.
בשורה התחתונה
בהשוואה למתחרים בשוק, כמו הגלקסי S26 אולטרה של סמסונג או השיאומי 17 Ultra, ה-Find X9 Ultra מציע יתרון יחסי בולט בגזרת גמישות הצילום והסוללה המפלצתית. בעוד סמסונג מעדיפה גישה זהירה יותר עם עדשות מסורתיות יותר, Oppo הולכת עד הסוף עם חומרה עוצמתית.
גם ביחס לאייפון המצב של Oppo לא מזהיר, כאשר הסיבה העיקרית היא המחיר. המחירון הרשמי של ה- Find X9 Ultra הוא 5,999 שקל. כן, קראתם נכון - הוא יותר יקר מכל המתחרים שלו, כולל האייפון 18 פרו מקס. זה לא שהמצלמה של האייפון טובה יותר - אבל השאר כן.
Oppo שכחו גם לכלול במכשיר טעינה מגנטית. כלומר אם תניחו את ה-Find X9 Ultra על משטח טעינה אלחוטי הוא לא ינעל במקום. שזה קצת חבל במכשיר של 6,000 שקל.
בשורה התחתונה, ה- Find X9 Ultra הוא סמארטפון מרהיב המיועד למי שאינו מוכן להתפשר על איכות המצלמה והביצועים, ומוכן לשלם על כך במחיר גבוה ובמשקל לא מבוטל כמו גם ארגונומיה לא תמיד טבעית. הוא מתאים במיוחד לחובבי צילום וגם לחובבי גאדג'טים שמחפשים טכנולוגיית קצה ומפרט חייתי.
הוא גם דורש לא להירתע ממכשיר גדול ומרשים. מנגד, משתמשים שמחפשים טלפון פרימיום קל, פשוט לתפעול, עם תמורה למחיר לשימושים יומיים בסיסיים ימצאו בו כנראה הגזמה פראית ולא הכרחית.