מכה חסרת תקדים לצוקרברג: קנס של 25 מיליארד דולר על הטעיית משתמשים
בית משפט בניו מקסיקו הטיל על מטא קנס של 25 מיליארד דולר, לאחר שנקבע כי הטעתה משתמשים בנוגע לפרטיות המידע שלהם. התכתבויות פנימיות חשפו כיצד צוקרברג ביקש לנצל את הבלבול סביב הגדרות הפרטיות כדי לעודד שיתוף מידע אישי. החברה תערער, ובינתיים הקנס נושא ריבית של יותר מעשרה מיליון דולר ביום
מכה משפטית חסרת תקדים למארק צוקרברג: בית משפט במדינת ניו מקסיקו שבארצות הברית הורה אמש (ד') לחברת מטא, לשלם קנס אסטרונומי של 25 מיליארד דולר, בעקבות שנים של הטעיית משתמשים בנוגע לפרטיות המידע שלהם.
מדובר באחד העונשים הכספיים הגדולים ביותר שהוטלו אי פעם על תאגיד בארצות הברית, ובסכום שגבוה פי חמישה מהקנס שהטילה הממשלה הפדרלית על פייסבוק בעקבות אותה פרשה ב-2019.
ואם זו לא מספיק בשורה קשה לצוקרברג, בית המשפט קבע שהוא אישית עודד הפרות פרטיות של משתמשים ושסכום הקנס יצבור ריבית שנתית של 15% עד שישולם במלואו, תוספת של כ-3.75 מיליארד דולר בשנה, או יותר מעשרה מיליון דולר ביום.
איסוף מידע של משתמשים ללא הסכמה
ההחלטה הדרמטית, שהתקבלה בבית משפט בסנטה פה, בירת ניו מקסיקו, מחזירה לכותרות את אחת השערוריות הגדולות בתולדות הרשתות החברתיות: פרשת קיימברידג' אנליטיקה, שבמסגרתה נאסף מידע אישי של עד 87 מיליון משתמשי פייסבוק ללא הסכמתם, והועבר לחברת ייעוץ פוליטי שעבדה עבור קמפיין הבחירות של הנשיא טראמפ ב-2016.
אלא שהפעם, בניגוד לפרסומים המקוריים שעסקו בעיקר בדליפת המידע, בית המשפט בחן שאלה רחבה ומטרידה בהרבה: האם פייסבוק ידעה שהמשתמשים שלה אינם מבינים מי באמת יכול לראות את המידע שלהם, ובחרה להמשיך להבטיח להם שהם שולטים בפרטיותם?
המספר שעומד מאחורי הקנס מסחרר כמעט כמו הסכום עצמו. חבר מושבעים קבע ב-25 בספטמבר כי מטא ביצעה מעל ל-43 מיליון (43,899,725 אם לדייק) הפרות מכוונות של חוק הגנת הצרכן המקומי. ניו מקסיקו מונה כ-2.1 מיליון תושבים בלבד, אבל החוק מאפשר לחשב הפרות לפי מספר האנשים שהיו עשויים להיחשף לכל מצג מטעה בנפרד.
מתוך 29 התבטאויות של החברה ובכיריה שנבחנו במשפט, 26 נמצאו מטעות. השופט קבע שלא מדובר במעידות מקריות, אלא בדפוס שיטתי שנמשך שנים והגיע עד לצמרת החברה.
חבר מושבעים קבע כי מטא ביצעה מעל ל-43 מיליון הפרות מכוונות של חוק הגנת הצרכן
אחת הראיות המביכות במיוחד הייתה התכתבות פנימית של צוקרברג עם מקורבו כריס קוקס, סמנכ"ל המוצר הראשי של מטא. מייסד פייסבוק העריך שהמשתמשים "כנראה לא מבינים את הגדרות הפרטיות הנוכחיות שלהם, או לא אכפת להם מי רואה את העדכונים שלהם".
לפי השופט, במקום להסביר להם מה הם משתפים, צוקרברג ביקש לנצל את הבלבול ולעודד פרסום מידע אישי כדי להתחרות בטוויטר. בתוכנית שתיאר במייל כתב שיש לתת למשתמשים אפשרות לשנות את ההגדרות, "אבל כמובן לא לעודד את זה". מבחינת בית המשפט, זו הייתה ראיה להטעיה שעמדה בלב המודל העסקי של פייסבוק.
שאלון האישיות ה"תמים" והפייק ניוז ברשת
כדי להבין את שורשי הפרשה צריך לחזור לשאלון אישיות תמים לכאורה, שהפיץ בפייסבוק הפסיכולוג אלכסנדר קוגן, אז חוקר באוניברסיטת קיימברידג' הבריטית. כ-270 אלף משתמשים מילאו את שאלון האישיות באמצעות אפליקצית פייסבוק, אלא שהיא אספה מידע גם על חבריהם ברשת, שלא השתתפו במחקר ולא נתנו את הסכמתם.
כך נאספו נתונים על עשרות מיליוני אזרחים, בהם תחומי עניין, קשרים חברתיים ולייקים. המידע הועבר מחברה שהקים קוגן לקיימברידג' אנליטיקה הבריטית, חברת ייעוץ פוליטי שבנתה פרופילים פסיכולוגיים של בוחרים וסייעה לקמפיין טראמפ לפנות אליהם בפרסומות פוליטיות ממוקדות. החשיפה ב-2018 עוררה סערה עולמית ואילצה את צוקרברג להתייצב לשימועים בקונגרס.
אבל החלק המדהים בהחלטה החדשה הוא מה שפייסבוק עשתה אחרי שהתפוצצה הפרשה. החברה הבטיחה לבדוק אפליקציות חשודות, לחסום מפתחים שסרחו, לוודא שהמידע נמחק ולהודיע למשתמשים שנפגעו.
בפועל, קבע השופט, בחקירה פנימית שנמשכה כשלוש שנים נערכו רק 14 בדיקות מעמיקות, אף שהחברה זיהתה לפחות 2,000 אפליקציות שעשו שימוש בעייתי במידע. משתמשים קיבלו הודעות על שתי אפליקציות בלבד. פייסבוק אף צמצמה ביודעין את ההגדרה הפנימית של "שימוש לרעה", כדי שלא תצטרך להודיע לרבים נוספים.
בהתכתבות נוספת שנחשפה בבית המשפט הזהירה שריל סנדברג, אז מספר שתיים בפייסבוק, כי למיליון מפתחי אפליקציות הייתה גישה למידע וכי צפויים לחברה "עוד הרבה, הרבה, הרבה רגעים כאלה" של חשיפת מחדלים. במקום לחשוף את מלוא הממצאים, החברה סגרה ב-2021 את החקירה בלי להכריז על כך. אחד מנציגיה אף העיד כי מבחינת הציבור "אף אחד כבר לא זוכר" אותה.
המשפט עסק גם בהבטחות החברה להילחם בהסתה, בשנאה ובפייק ניוז. מסמכים פנימיים הראו שהאלגוריתמים שלה המליצו לעיתים על קבוצות שהפיצו תיאוריות קונספירציה, ושפייסבוק הפעילה מערכת מיוחדת בשם CrossCheck שהעניקה יחס מועדף לידוענים, משפיענים ושותפים עסקיים.
בעוד שפוסט של משתמש רגיל עשוי היה להימחק מיד, תכנים בעייתיים של חשבונות מיוחסים נותרו באוויר במשך ימים וצברו מיליוני צפיות. במקרה אחר, בכירה הסתירה מעיתונאים מידע על כישלון בהסרת דברי שנאה שדווחו יותר מ-2,000 פעמים. סנדברג הביעה הקלה מכך שהסיקור העיתונאי לא עורר הדים משמעותיים: "זה נהדר", כתבה.
מטא: "המדינה מנסה להטיל מס על חופש הביטוי"
לפי החוק, המאפשר קנס של עד 5,000 דולר לכל הפרה, הסכום המרבי הגיע לכ-219.5 מיליארד דולר, סכום דמיוני אפילו עבור מטא. התביעה ביקשה בין 35 ל-40 מיליארד, עורכי הדין של החברה התעקשו על תקרה של כ-3.45 מיליארד, והשופט בחר לבסוף ב-25 מיליארד. גם לאחר ההפחתה מדובר בסכום עצום, אם כי מטא, ששווייה בבורסה כ-1.8 טריליון דולר, הרוויחה במחצית הראשונה של השנה יותר מ-42 מיליארד דולר.
מטא כבר הודיעה שתערער. היועץ המשפטי הראשי שלה, סי. ג'יי. מהוני, טען שהפסיקה הופכת את הפעילות העסקית בניו מקסיקו לכמעט בלתי אפשרית, וכי המדינה מנסה למעשה "להטיל מס על חופש הביטוי" ולקבוע מה מותר לומר ברשת.
החברה טוענת שהמשתמשים בוחרים בעצמם איזה מידע לחשוף, שלא הוכח כי צרכן מסוים הוטעה, ושמדיניותה השתנתה מאז הפרשה. צוקרברג עצמו לא התייצב להעיד מול המושבעים, אך הוקרן להם סרטון מחקירתו שנמשכה כשעה וחצי.
לניו מקסיקו יש כבר היסטוריה של ניצחונות נגד החברה: השנה נפסקו לטובתה 375 מיליון דולר בקנסות ועוד 567 מיליון דולר למימון טיפולים נפשיים ותוכניות מניעה לנוער, לאחר שבית המשפט קבע כי הרשתות החברתיות של מטא מעודדות התמכרות וחושפות קטינים לניצול מיני.
מדינות אחרות הגיעו להסדרי פשרה עם מטא, ובהם הסדר ענק של כ-17 מיליארד דולר באוגוסט, אך ניו מקסיקו החליטה להמשיך לבדה. התובע הכללי שלה, ראול טורס, אמר שהכסף יועבר למערכת החינוך הציבורית, והעריך כי ייתכן שהמדינה השיגה תקציב להקמת בתי ספר למאה השנים הבאות. אלא שמאבק הערעורים עלול להימשך שנים.