סמסונג תייצר 70 מיליון סמארטפונים פחות כדי להרוויח יותר
ענקית הטכנולוגיה הדרום-קוריאנית חותכת בחדות את היקפי הייצור של מכשיריה בשיעור של עד 30 אחוזים, על רקע זינוק חסר תקדים במחירי רכיבי הזיכרון והמעבדים שהפך את הסמארטפונים לעסק כמעט נטול רווח
עכשיו זה רשמי, השנה אתם הולכים לשלם הרבה יותר על הסמארטפונים שלכם. מהלך דרמטי של סמסונג ממחיש את המלכודת הכלכלית שאליה נקלעה תעשיית הסמארטפונים העולמית. יצרנית הטלפונים החכמים הגדולה בעולם, הורתה לספקי הרכיבים שלה על קיצוץ אגרסיבי של 20 עד 30 אחוזים בהיקפי הייצור לקראת הרבעון האחרון של השנה כך לפי דיווחים בעולם ובהמשך לדוח הרבעוני שפורסם אמש (ד'). המשמעות המעשית היא צניחה ביעד הייצור השנתי מכ-270 מיליון מכשירים לאזור ה-200 מיליון בלבד — מחיקה של עשרות מיליוני יחידות מקווי הייצור.
מאחורי המהלך החריג עומד הזינוק במחירי שבבי הזיכרון (DRAM) ורכיבי המוליכים-למחצה שזינקו בלמעלה מ-170 אחוזים בעקבות הביקוש העצום של תעשיית הבינה מלאכותית. התוצאה היא ששולי הרווח של יצרניות הסמארטפונים נשחקו כמעט לחלוטין הומצב צפוי לפגוע בעוד ועוד יצרניות ברחבי העולם.
סמסונג כבר ייקרה השנה את מכשירי הפרימיום שלה במאה דולר ואף גבתה תגי מחיר גבוהים יותר בסדרות המובילות ובמכשירים המתקפלים, אך על פי דיווחים שונים, גורמים בתעשייה מודים כי כיום החברה כמעט אינה מרוויחה מייצור ומכירה של סמארטפונים, ובדגמים מוזלים אף נאלצת לספוג הפסדים ישירים על כל יחידה שנמכרת. במצב שבו כל מכשיר שיוצא מהמפעל בקושי מאוזן תקציבית, הדרך ההגיונית ביותר להגן על שורת הרווח היא פשוט לייצר פחות.
הצעד של סמסונג מייצר פרדוקס חסר תקדים בתוך החברה עצמה. מצד אחד, חטיבת המובייל נאלצת לקצץ כמויות למרות שהביקוש למכשירי הדגל נותר חזק מהדורות הקודמים. מצד שני, אותה עליית מחירים של שבבים שמכבידה על הטלפונים מזניקה את חטיבת המוליכים-למחצה של סמסונג לשיאים היסטוריים. ענקית הטכנולוגיה עוקפת ענקיות כמו אנבידיה וגוגל, וצפויה לדווח על רווח תפעולי רבעוני חסר תקדים של מעל 80 מיליארד דולר — הרווח הגבוה ביותר שנרשם אי פעם על ידי חברה טכנולוגית ברבעון בודד.
המציאות הזו אינה ייחודית לסמסונג, אך היא משקפת את מאזן הכוחות הגלובלי. בארה"ב, אפל מנסה לבודד את עצמה מתנודות המחירים באמצעות חוזי רכש רב-שנתיים ארוכי טווח והתמקדות כמעט בלעדית בסגמנט הפרימיום העליון, שבו מרווחי הרווח גבוהים מספיק כדי לספוג התייקרויות חומרה. מנגד, באירופה, שבה הצרכנים מתמודדים עם לחצים אינפלציוניים מתמשכים ורגולציה סביבתית המעודדת הארכת חיי מכשירים, מכירות הסמארטפונים רושמות האטה מתמשכת, מה שמקשה על היצרניות להעלות מחירים מבלי לחוות צניחה חדה בביקוש.
בסין, הדינמיקה שונה ומורכבת אף יותר. יצרניות ענק כמו שיאומי, אופו ו-Vivo, שנשענות באופן מסורתי על מתח רווחים זעום ועל כמויות ייצור המוניות במכשירי ביניים, מוצאות את עצמן במלכוד קיומי. היצרניות הסיניות אינן יכולות לייקר את המכשירים באופן חד מול קהל היעד המקומי (והן צפויות להעלות את מחיריהן בשווקים הבינלאומיים לשם כך), ונאלצות לשנמך רכיבים או לחתוך בעצמן את תוכניות ההתרחבות הגלובליות. במקביל, וואווי ממשיכה ליהנות מתמיכה ממשלתית רחבה ומהסתמכות על שרשראות אספקה מקומיות סגורות, מה שמאפשר לה לתמרן טוב יותר מול זעזועי השוק הבינלאומי.
בישראל, השוק המקומי מאופיין בחיבה מסורתית למכשירי פרימיום של סמסונג ואפל לצד רגישות גוברת ליוקר המחיה. סמסונג שומרת על מעמדה כמובילת השוק הישראלי עם יותר ממחצית מהשוק לצד אפל, אך צמצום קווי הייצור העולמיים עלול להוביל להקטנת מלאים, צמצום במבצעי הוזלות ודחיפה ברורה של היבואנים לכיוון הדגמים היקרים בלבד. צרכנים ישראלים שמחפשים מכשירים בקטגוריות הביניים עשויים לגלות שהמכשירים הזולים הולכים ונעלמים מהמדפים, או שמחירם מטפס לרמות שהיו שמורות בעבר רק לסדרות הדגל, מה שעשוי לשנות את השוק ולהביא לפריחה של מכירת מכשירים "מחודשים" או יד שנייה.
ההחלטה של סמסונג מסמנת את תום עידן "קרב הכמויות" בעולם הטלפונים. במשך יותר מעשור נאבקו יצרניות הטכנולוגיה על נתחי שוק בכל מחיר, הציפו את השוק בעשרות דגמים מוזלים מדי שנה וראו בנפח המכירות את חזות הכל. כעת, כשתשתיות המחשוב והשבבים מופנות לטובת מנועי הבינה המלאכותית ומייקרות את עלויות הייצור הבסיסיות, השוק חוזר לעקרונות כלכליים שמרניים: מוטב למכור פחות מכשירים ברווח, מאשר להחזיק בתואר היצרנית הגדולה ביותר בעולם תוך סבסוד מכשירים בהפסד.