ההישג המטורף של OpenAI: טוענת שפיצחה מאות בעיות מתמטיות שלא נפתרו מעולם
יותר מ-700 מאמרים ופתרונות ל-377 בעיות מתמטיות שטרם נפתרו פורסמו בבת אחת על-ידי OpenAI, בהם כאלה הקשורים לשלוש מ"בעיות המילניום" הנחשבות לקשות בעולם. מאחורי ההישג עומד מודל AI מתקדם שטרם נחשף לציבור. אלא שבקהילה המדעית כבר נשמעת ביקורת
יכולות הבינה המלאכותית ממשיכות להדהים את העולם: אתמול (ג') פירסמה OpenAI, בבת אחת, יותר מ-700 מאמרים המתארים פתרונות ל-377 בעיות מתמטיות שטרם נמצא להם פתרון עד היום, במגוון רחב של נושאים - כולל אלגברה, תורת המספרים, מדעי המחשב, לוגיקה מתמטית וטופולוגיה.
לפי חוקרים המצוטטים הבוקר ב"וול סטריט ג'ורנל" וב"ניו-יורק טיימס", מדובר ב"רגע המשמעותי ביותר בהיסטוריה של המתמטיקה".
בין המאמרים המרכזיים - גם כאלה הקשורים לשלוש מתוך "שבע בעיות המילניום" שהוכרזו על-ידי "מכון קליי" הנחשב למתמטיקה, שנחשבו עד כה לכל-כך מאתגרות ומורכבות, עד שהוצע עבור פתרונן פרס של מיליון דולר.
בין הבעיות שפוצחו בהם ככל הנראה – "השערת רימן", שעוסקת בפיזור של המספרים הראשוניים. לעשרה מהפתרונות החברה סיפקה גם תיאור מפורט המתאר איך מודל הבינה המלאכותית פיתח את הפתרון שלו. לפי OpenAI, כל פתרון דרש בממוצע כשלוש שעות חישוב.
המודל המסתורי מאחורי הפיצוח
המסמך שנחשף מתוסף לרצף פרסומים אחרים בחודשים האחרונים, על פיצוח כמה מהבעיות הקשות ביותר במתמטיקה, שהדהימו מתמטיקאים בכל רחבי העולם. רק בחודש שעבר הודיעה OpenAI כי הצליחה לפצח את משוואות "נאווייה-סטוקס" (Navier-Stokes) - עוד אחת מ"שבע בעיות המילניום".
בדומה לפירסום אודות "נאווייה-סטוקס", גם הפתרונות המתמטיים החדשים שהציגה OpenAI אמש עשו שימוש במודל בינה מלאכותית מתקדם במיוחד, שטרם נחשף לציבור.
בחודשים האחרונים, גם חברת OpenAI וגם חברת אנת'רופיק רתמו את פתרון החידות המתמטיות המורכבות שהטרידו מדענים במשך עשרות שנים למערך השיווק המשומן למודלים החדשים שלהם. על-פי הדיווחים, OpenAI החלטה להשקיע מיליוני דולרים במאמץ לפתרון הבעיות המתמטיות רק לאחר שנודע לה כי אנת'רופיק כבר פתרה לפחות אחת מהן.
המהלך שנוי במחלוקת בין המדענים, שחלקם תוהים האם מערכות הבינה המלאכותית הן כבר בעלות חשיבה יצירתית עצמאית, או שהן פשוט השלימו את שלבי ההוכחה הסופיים לאחר ששאבו מידע ורעיונות מעבודותיהם של מתמטיקאים שהקדישו לכך את חייהם.
כך, למשל, לאחר פרסום הפתרון לבעיית "נאווייר סטוקס" טען אקדמאי שעבד עם חוקרי אנת'רופיק כי המודל נשען על עבודה שלו, שלא פורסמה. OpenAI, כמובן, הכחישה.
ד"ר טריסטן באקמאסטר, מתמטיקאי מאוניברסיטת ניו-יורק שעבד על בעיית "נאוויה-סטוקס", אמר אתמול לניו-יורק טיימס, כי "סביר להניח שנראה הרבה פתרונות שהגיעו אליהם לאחר שפשוט לקחו את עבודתו של מישהו והביאו אותה לקו הסיום. עם כל-כך הרבה תוצאות שפורסמו בבת אחת, אני לא חושב שהם עשו את סוג הבדיקה הנאותה בכלל".
רבים מהמדענים מתנגדים עקרונית לכך שחברות הבינה המלאכותית יבדקו את המודלים הקנייניים שלהן על בעיות מתמטיות מתקדמות כדרך להעריך את ביצועיהם. יותר מ-24 זוכי מדליית "פילדס" היוקרתית פרסמו מכתב פתוח זועם, תחת הכותרת "אי-התאמה חמורה של בינה מלאכותית למתמטיקה", שבו הזהירו כי הניסיון של התעשייה לפתור במהירות בעיות מתמטיות מאיימת לערער את מטרת המתמטיקה.
מועצת המתמטיקאים המייעצת
בלחץ הקהילה המדעית, OpenAI הודיעה לא מכבר, כי היא עובדת עם "מועצה מייעצת" של מתמטיקאים לצורך גיבוש כללים ודרכים לתקשור התוצאות שפורסמו על-ידי מעבדות AI למתמטיקאים במטרה לקדם את התחום.
הקבוצה פועלת באופן עצמאי תחת חסות המכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון, ניו ג'רזי, והיא לא תלויה בשום חברת AI. "יש שאלות קשות לגבי האופן שבו בינה מלאכותית יכולה לתמוך בהבנה מתמטית", קבעה החברה בחודש שעבר, "ואנחנו רוצים שהמתמטיקאים יהיו במרכז עיצוב התשובות".
ואכן, בשבוע שעבר פרסמה המועצה הנחיות כיצד חברות הבינה המלאכותית צריכות לפרסם את התגליות שלהן, בהתבסס על משוב ממאות מתמטיקאים.
אמש פרסמה הצהרה, שכינתה את הפרסום החדש "תחילתו, ולא השלמתו, של תהליך ההבנה האנושית ושילוב העבודה ביידע מתמטי". OpenAI מצידה טוענת, כי לקחה לתשומת ליבה את עצות המועצה — עם יוצא מן הכלל אחד.
במקביל להודעת OpenAI, הודיעה אתמול חברת הסטארט אפ הישראלית doubleAI, שייסד פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי, כי השיגה באמצעות סוכן AI שפיתחה פריצת דרך באחת הבעיות המרכזיות ביותר ב"תורת הגרפים הקיצוניים", שלא הייתה בה התקדמות לאורך 38 השנים האחרונות, בתקציב של פחות מ-2,000 דולר.
בניגוד לחברות המנסות לפתח בינה מלאכותית כללית (AGI), החברה מתמקדת בפיתוח AEI – "בינה מלאכותית מומחית", במטרה לייצר מערכות בעלות יכולת חשיבה מדעית ופתרון בעיות אלגוריתמיות מורכבות, המגיעות לרמת מומחיות הגבוהה מזו של מומחים אנושיים בתחומים כמו הנדסת חומרה, מתמטיקה ומדעים מדוייקים.