האיום החדש על המקבוק: הצצה למהפכה של אנבידיה
מיקרוסופט ואנבידיה רוצות להתחרות ישירות במקבוק פרו של אפל, עם מחשבים ניידים דקים ועוצמתיים שמבטיחים לשלב גיימינג, בינה מלאכותית מקומית ועיצוב יוקרתי. באירוע מיוחד בסן פרנסיסקו, נחשפנו לטכנולוגיה החדשה והעמדנו את הביצועים שלה למבחן. האם זה העתיד של המחשב האישי?
במשך שנים התרגלנו לכך שמחשבי Windows חזקים במיוחד מגיעים עם פשרות: הם גדולים, כבדים, מתחממים ולא תמיד מצטיינים בחיי סוללה. מנגד, אפל הצליחה לאחר המעבר לשבבי ה-M מתוצרתה להפוך את מחשבי המקבוק פרו לשילוב מבוקש של ביצועים, עיצוב וניידות.
כעת מיקרוסופט ואנבידיה רוצות לשנות את המשוואה הזאת, ולהוכיח שאפשר לקבל מחשב נייד דק, מעוצב ועוצמתי, שמסוגל גם לערוך וידאו, גם להריץ משחקים חדשים וגם להפעיל מודלי בינה מלאכותית גדולים בלי להתחבר לענן. ברוכים הבאים לעידן ה-AI המקומי.
ב-Editor's Day של אנבידיה בסן פרנסיסקו, זכינו להיות בין הראשונים שנחשפו לדור החדש של המחשבים הניידים המבוססים על פלטפורמת RTX Spark החדשה, וקיבלנו לא מעט הסברים והדגמות על הטכנולוגיות החדשות שעומדות מאחורי הפלטפורמה שמבטיחה להפוך את מחשבי ה-PC ל"סקסיים" ונחשקים.
מיקרוסופט מצידה, שהשיקה את הדור החדש של מחשבי ה-Surface שלה באירוע מקביל, מכוונת ישירות לשוק מחשבי הפרימיום שבו אפל בולטת עם המקבוק פרו, ובשיתוף אנבידיה היא רוצה להציע מחשב אחד שעושה הכל. לא עוד בחירה בין מחשב דק ויפה לבין תחנת עבודה עוצמתית, אלא שילוב של השניים, עם יכולות AI מקומיות וגיימינג כחלק מהחבילה.
אבל האם הטכנולוגיה החדשה באמת מסוגלת לעמוד בהבטחות? כדי לבדוק זאת, קיבלנו לסקירה את ה-Asus ProArt P16 החדש, אחד המחשבים הראשונים שמבוססים על RTX Spark. ומפאת כמות מאוד גדולה של מידע ומסקנות, הסקירה תופיע כסדרה של שתי כתבות. זו הראשונה.
אנבידיה נכנסת למגרש של קוואלקום ואפל
כדי להבין מה מיוחד בפלטפורמה החדשה, צריך לחזור רגע למחשבי Windows מבוססי ARM. קוואלקום הייתה אחת החברות הראשונות שהצליחו להביא את הארכיטקטורה הזאת לשוק הצרכני עם Snapdragon X Elite, ולהוכיח שאפשר לקבל ביצועים טובים, פעולה שקטה וחיי סוללה ארוכים גם בלי מעבדי ה-x86 המסורתיים של אינטל ו-AMD.
עם זאת, הבעיה המרכזית הייתה תאימות - רוב תוכנות ווינדוס והמשחקים פותחו במקור עבור מעבדי x86, ולכן מחשבי ARM נדרשים לעיתים להריץ אותם באמצעות שכבת תרגום (emulator בעגה המקצועית). מיקרוסופט אמנם שיפרה משמעותית את המנגנון הזה, שנקרא Prism, אבל לא כל תוכנה או משחק עובדים בצורה מושלמת.
כעת אנבידיה נכנסת לתמונה עם יתרון משמעותי: עשרות שנות ניסיון בתחום הגרפיקה והגיימינג, לצד טכנולוגיות כמו CUDA ו-RTX, שכבר הפכו לחלק מרכזי מעולם יצירת התוכן והבינה המלאכותית.

בלב הפלטפורמה החדשה נמצא שבב N1X, שמשלב מעבד מרכזי מבוסס ARM מסדרת Grace, שפותח בשיתוף MediaTek, עם מעבד גרפי המבוסס על ארכיטקטורת Blackwell, אותה ארכיטקטורה שמשמשת את כרטיסי GeForce RTX 5000.
השבב מיוצר בטכנולוגיית 3 ננומטר של TSMC, ומגיע בשתי גרסאות: אחת עם 18 ליבות עיבוד ו-5,120 ליבות CUDA גרפיות, והשנייה עם 20 ליבות עיבוד ו-6,144 ליבות CUDA, שזו הייתה הגרסה אותה בדקנו.
המעבד הגרפי כולל ליבות Tensor מהדור החמישי להאצת בינה מלאכותית וליבות RT מהדור הרביעי לעיבוד Ray Tracing ותמיכה בטכנולוגיות המתקדמות של אנבידיה, בהן DLSS ו-Multi Frame Generation.
אבל החידוש המסקרן ביותר הוא דווקא הזיכרון. בניגוד למחשב רגיל, שבו המעבד המרכזי משתמש בזיכרון RAM וכרטיס המסך בזיכרון VRAM נפרד, כאן שני המעבדים חולקים מאגר זיכרון אחד, שיכול להגיע עד 128 גיגה-בייט.
היתרון הזה משמעותי במיוחד בהרצת מודלי AI מקומיים. הוא מאפשר להקצות למעבד הגרפי כמות גדולה של זיכרון לצורך עבודה עם מודלים גדולים, בלי להיות מוגבלים לנפחי הזיכרון המקובלים בכרטיסי מסך נפרדים.
כמובן, זיכרון גדול יותר לא מבטיח ביצועים מהירים יותר, אבל הוא פותח אפשרויות חדשות לעבודה עם בינה מלאכותית. על כך, ועל תוצאות מבחני ה-AI שביצענו, תוכלו לקרוא בכתבה השנייה בסדרת הכתבות שעוסקות בסקירה של ה-ProArt P16.

גיימינג: כאן לאנבידיה יש יתרון מעניין
אחד הדברים המסקרנים ביותר ב-RTX Spark הוא הניסיון לשלב במחשב ARM דק וקל יחסית גם יכולות גיימינג מתקדמות, כאשר אנבידיה מבטיחה שמי שמשתמש במחשב לעבודה מקצועית או להרצת AI לא יצטרך להחזיק מחשב נוסף רק כדי לשחק.
על הנייר, יש לה את הכלים הדרושים לכך. המעבד הגרפי של ה-N1X מבוסס Blackwell, ותומך בטכנולוגיות כמו Ray Tracing, DLSS, Ray Reconstruction ו-Multi Frame Generation, בדומה לכרטיסי המסך החדשים של החברה.
אלא שכאן נמצא גם אחד האתגרים הגדולים של הפלטפורמה. רוב משחקי המחשב עדיין מיועדים למעבדי x86, ולכן נדרשים לעיתים לפעול באמצעות שכבת התרגום של ווינדוס. התוצאה עלולה להיות ירידה בביצועים, תקלות גרפיות ואפילו משחקים שלא פועלים כלל.
השאלה היא האם הניסיון של אנבידיה בתחום הגרפיקה יכול לפצות על המגבלות האלה. לפחות מבחינת כוח העיבוד הגרפי, התוצאות בהחלט מעודדות. במבחן Steel Nomad של 3DMark, בגרסת ARM, השיג ה-N1X תוצאה של 2,665 נקודות. מדובר בביצועים שנמצאים באזור של כרטיס RTX 5060 Laptop, בהתאם לתצורת ההספק של הכרטיס שאליו משווים.
החלק המרשים הוא צריכת החשמל: המעבד הגרפי צרך במהלך הבדיקה כ-44 ואט בלבד. מדובר בתוצאה טובה מאוד עבור GPU שמשולב באותו שבב עם המעבד המרכזי, ולא בכרטיס מסך נפרד.
לשם השוואה, כרטיסי RTX 5060 Laptop יכולים לפעול בתקציבי הספק גבוהים משמעותית, בהתאם לדגם המחשב ולמערכת הקירור שלו. גם מול הפתרונות הגרפיים המובנים של AMD ואינטל התוצאה מרשימה, והיא גבוהה משמעותית מזו של Snapdragon X2 Elite של קוואלקום.

אצל אפל התמונה מורכבת יותר: ה-M5 Pro מציג ביצועים מעט נמוכים יותר במבחן הזה, בהספק נמוך יותר, בעוד שה-M5 Max כבר מציג ביצועים גבוהים משמעותית, גם אם בצריכת חשמל דומה תחת עומס מתמשך.
בסך הכל, ה-N1X מציג שילוב מוצלח של ביצועים גרפיים ויעילות אנרגטית, במיוחד ביחס לכרטיסי מסך נפרדים בדרגת ביניים. עם זאת, הוא בהחלט לא מוביל בתחום מול כל המתחרות שיש לו.
האם זה מספיק בשביל לשחק?
מעבר לכוח העיבוד עצמו, היתרון של אנבידיה הוא בתמיכה בטכנולוגיות הגרפיות המתקדמות שלה. Ray Tracing מאפשר הדמיה מציאותית יותר של תאורה והשתקפויות, בעוד ש-Ray Reconstruction משתמש בבינה מלאכותית כדי לשפר את איכות התמונה. לצידן נמצאות DLSS ו-Multi Frame Generation, שמאפשרות לשפר את קצב הפריימים במשחקים נתמכים באמצעות בינה מלאכותית.
אלה יכולות משמעותיות, במיוחד עבור מחשב נייד דק יחסית, אך התמיכה בהן לא מבטיחה שכל משחק חדש יעבוד היטב. משחקים מסוימים עדיין עלולים לסבול מבעיות תאימות, וגם במשחקים שפועלים בצורה תקינה ייתכן שיהיה צורך להתפשר על הרזולוציה או על ההגדרות הגרפיות.
בנוסף, חשוב לזכור שמבחן Steel Nomad הוא מבחן סינתטי, ולא בדיקה של משחק אמיתי. הוא מלמד על כוח העיבוד הגרפי של השבב, אבל לא על התאימות של משחקים ספציפיים או על קצב הפריימים שיתקבל בהם.
כך שלפחות בשלב הזה, אפשר לומר שה-RTX Spark מציג פוטנציאל לא רע כמחשב גיימינג התחלתי (Entry Level), אבל מי שמחפש מחשב שמיועד בראש ובראשונה למשחקים עדיין עשוי להעדיף מחשב נייד מסורתי עם מעבד x86 וכרטיס מסך נפרד.

אז האם אנבידיה באמת הצליחה?
מה שאנבידיה ומיקרוסופט מנסות לעשות כאן הוא הרבה מעבר להשקת מעבד חדש. הן רוצות להפוך את מחשב ה-Windows לתחנת עבודה אחת שמסוגלת להתמודד עם כמעט הכל: עבודה מקצועית, עריכת וידאו, בינה מלאכותית מקומית וגיימינג, בלי לוותר על עיצוב וניידות.
תוצאות הבדיקות הראשונות מראות שיש כאן בסיס מבטיח. המעבד הגרפי מספק ביצועים שמתקרבים לכרטיסי מסך נפרדים בדרגת הביניים, וצריכת החשמל שלו מרשימה ביחס לביצועים. הזיכרון המאוחד הגדול פותח אפשרויות נוספות, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית.
מצד שני, עדיין קיימות מגבלות תאימות, והפלטפורמה לא מציעה את הביצועים הגבוהים ביותר בכל תחום. גם לאפל ול-AMD יש פתרונות חזקים, והיתרונות של אנבידיה יצטרכו להיבחן מול המחיר וחוויית השימוש בפועל.
אבל אולי זאת בדיוק הנקודה: אנבידיה לא בהכרח מנסה לבנות את המחשב הנייד הכי מהיר, אלא מחשב שמצליח לשלב כמה שיותר יכולות בחבילה אחת. האם זה יספיק כדי לשכנע משתמשי מקבוק פרו לעבור לווינדוס? עדיין מוקדם לקבוע. אבל אחרי ההדגמות בסן פרנסיסקו ותוצאות הבדיקות הראשונות, נראה שהתחרות בשוק המחשבים הניידים עומדת להיות מעניינת הרבה יותר.
הכתבת הייתה אורחת של חברת אנבידיה באירוע ההשקה בסן פרנסיסקו