2,900 שמות, 2,900 חיים: האנשים שמוודאים שאף קורבן לא יישכח
ד"ר אהבה כהן ואסתר טגה, מנהלות בתחום קיטלוג בספרייה הלאומית היו אלו שקיבלה אחרי ה-7 באוקטובר את רשימת 1,200 הנרצחים ואת המשימה ליצור עבור כל אחד מהם זהות ממוחשבת במאגרי הספרייה – מז"ל: מאגר הזהויות הלאומי, כדי שזיכרונם יהיה שמור לעד
"לא הרבה זמן אחרי ה-7 באוקטובר קיבלנו רשימה של בערך 1,200 נרצחים. העבודה שלי היא כל כך חלק ממני – שישר הלכתי לחפש איזה שמות כפולים יש בה", מספרת ד"ר אהבה כהן, מנהלת תחום קיטלוג בספרייה הלאומית, והאחראית על מז"ל (מאגר הזהויות הלאומי).
"היה לי ברור, מהניסיון שלי פה בספרייה, שבמדינה כמו בישראל, שלעשירית ממנה יש את שם המשפחה 'כהן' – יהיו בין הנרצחים באותו היום אנשים בעלי אותו השם. וזו בעיה – כי אז איך נבדיל ביניהם? כשאנשים ירצו לחפש חומר על אחד מהם, איך נדאג שלא יהיה בלבול?", היא מוסיפה.
בעבודתה שבשגרה, אחראית כהן על תחום הקיטלוג – זה שבזכותו כל מי שמגיע לספרייה יכול למצוא את מה שהוא מחפש מתוך מאגר הספרים העצום שלה.
ה"זהויות", הן הדרך של מקטלגים לאפיין כל חומר שמגיע לספרייה מעבר לנתונים הבסיסיים (שם הספר והסופר, ההוצאה וכו'), כדי שיהיה אפשר למצוא אותו בקלות בעת הצורך. במז"ל יש זהויות לאנשים, לאירועים, למקומות, לתקופות וכדומה (המסייעות גם כאשר יש גרסאות שונות של אותו השם).
אם מישהו יודע מה הוא מחפש – למשל שם של סופר – הוא יוכל למצוא אותו. אבל אם יש שני סופרים עם אותו שם? הזהות, שבה יופיעו שנות חייו של הסופר וכמה פרטים נוספים, היא זו שתאפשר להבדיל ביניהם, ותוביל את המחפש לכל החומרים שאותו סופר כתב.
מז"ל - מאגר הזהויות הלאומי, הוא מאגר מידע בין-ספרייתי הקיים כבר שנים רבות, ומנוהל בספרייה הלאומית, ונוצר כדי לשמור על אחידות בין מקורות חיפוש המידע השונים בישראל.
לרוב, "בונים" זהות במאגר כשעולה הצורך – כשאדם כתב ספר, נכתבו אודותיו מאמרים או קוטלג פריט שקשור אליו. לאחר ה־7 באוקטובר היה ברור שאנחנו עומדים בפני אירוע יוצא דופן שלא היה כמותו, ושהצורך בו הוא נרחב יותר מאשר מתן אפשרויות חיפוש נוחות במאגרי המידע העצומים של הספרייה. נהיה ברור שלרישום שמות הנרצחים כזהויות בספרייה יש משמעויות נרחבות יותר – של הנצחה, תיעוד ושימור לאומי.
סדר בעולם כאוטי
בתוך כל הכאוס והבלבול ששרר במדינה ב-7 באוקטובר 2023 – היה ברור שעולם הקיטלוג, שבניית הזהויות היא חלק ממנו, הוא מקום אחד שבו ניתן ליצור סדר. "עבודת הקיטלוג נועדה להשליט סדר בעולם כאוטי" מספרת כהן "וזה מה שהיה צריך אז".
לכן הוחלט בספרייה הלאומית, שהיא גם האוצרת הרשמית של ארכיון 7 באוקטובר, כי בניגוד לתורת העבודה הרגילה, במקרה הזה יחרגו מהנורמה המקצועית. עוד לפני שנכתבה עליהם מילה, עוד לפני שיצאו ספרי זיכרון או חוברת הנצחה, כבר ידאגו פה שלכל קורבן מה־7 באוקטובר ומהמלחמה שפרצה אחריה, תהיה "זהות" מסודרת ומובחנת במאגרי הספרייה. כך כל חומר שייצא אודותיה ויגיע לספרייה – יקוטלג וישויך אליה בצורה מסודרת.
"בשבועות הראשונים היינו עובדים בלילות, אחרי שסיימנו עם העבודה השוטפת של תחום הקיטלוג" מספרת כהן. אסתר טגה, ראשת צוות קטלוג לועזי, שעסקה יחד עם כהן במאמץ להשגת הפרטים המדויקים ובניית הזהויות, מוסיפה: "בתוך כל הכאוס ששרר בחוץ היינו בבועה שהחזיקה אותנו, של חיפוש המידע ודיוקו לגבי החללים, מתוך הבנה שהמאגר ילך ויגדל ויהיה בו צורך בעתיד".
"שלושה מהאחים שלי התגייסו מיד והיו בעזה", מוסיפה טגה. "אני תרמתי את חלקי במאמץ הכולל פה. ראיתי בזה שליחות אישית. ימים שלמים חיפשנו מידע מדויק ברשתות החברתיות ובכל מקום שרק יכולנו, מידע מאומת ומדויק כמובן, כי היו המון קורבנות מחתך גילאים דומה אז היה צריך מאוד לרדת לפרטים הקטנים. הכל היה כדי לתת כבוד לנרצחים, לחללים ולמשפחות שלהם".
"תוך כדי עבודה גיליתי לפעמים שיש לי קירבה מסויימת לחללים", מספרת טגה: "למשל אחים של הודיה, שהיא חברה שלי מהלימודים שנרצחו בשכונת מישור הגפן באופקים בפשיטת המחבלים ב-7 באוקטובר, או אחת הקוראות הוותיקות פה בספרייה שאיבדה את הבן שלה. זה תמיד הלם לגלות את זה דרך העבודה. אין ספק שהאישי התערבב עם המקצועי".
לבנות זהות שלמה
"חלק מבניית הזהות היא לכתוב גם כמה פרטים על אותו האדם, מי הוא היה, היכן נולד, במה עסק, לאיזו תנועת נוער השתייך. לא רק מתי הוא מת", מספרת כהן. "מבחינתי זה לתת הצצה לחיים של האנשים האלו – להזכיר את מה שחשוב, איך הם חיו, לא רק איך ומתי הם נהרגו.
"אנחנו מקפידות על זה מאוד: למשל רצינו לרשום את המקצוע של כל הנרצחים, וגם של החטופים. כשירדן ביבס עוד היה בשבי, חיפשנו במשך שבועות מידע על המקצוע שלו. בכל מקום דובר על המשפחה שלו, על איפה הוא גר, אבל על המקצוע שלו לא הוזכר – עד שהזכירו בקיבוץ שהוא היה רתך".
הרישום של הפרטים הרגישים נעשה בעדינות ובטקט, ותוך קבלת פידבק מהמשפחות "חשוב מאוד בעבודת יצירת הזהויות להסתמך על מקורות מידע מהימנים, ולא תמיד היה פשוט להשיג אותו, במיוחד בהתחלה. היה מקרה שאמא שכולה פנתה אליי כי היא ראתה בביקור בספרייה שיש טעות בקיר הזיכרון בגיל של הבן שלה, כי הסתמכתי על שנת הלידה שפורסמה ולא על תאריך מדויק, כמובן ששיניתי מייד".
באותה רשימה ראשונית נמצאו שמות כפולים, מה שהוביל לדברי כהן, למצבים לא פשוטים: "זה לקח לי קצת זמן אבל באמת מצאתי שני 'עמית כהן', שני צעירים שנרצחו במסיבת הנובה. או שני חיילים בשם 'אור מזרחי', שמבחינת הפרטים ה'יבשים' הדבר היחיד שהבדיל ביניהם הוא שנת הלידה. אפילו שם האם היה זהה". אז פנו לעיסוק במציאת הפרטים המבדילים בין בעלי השמות הזהים כדי לבנות להם זהויות שונות.
אלפי זהויות חדשות מאז ה-7 באוקטובר
עד היום יצרו במחלקות הקיטלוג של הספרייה יותר מ-2900 זהויות חדשות מאז 7 באוקטובר. אפשר לטעות ולחשוב שזו עבודה טכנית בלבד. "זה ממש לא טכני" כהן מדגישה, "לכל מי שטוען ככה אני אומרת – בוא תנסה במקומי להכניס זהות אחת, ואז נדבר.
"כל מי שהתנסה בזה, מבין. כשהיה בקיץ 2025 הקונגרס העולמי למדעי היהדות, דיברתי על מה שעשינו עם הזהויות, ועברתי על המצגת, קלטתי פתאום שאריאל ביבס הוא בגיל של אחד הנכדים שלי והוא היה אמור לעלות לכיתה א' וממש נשברתי. הייתי צריכה רגע הפסקה, לבכות ולנשום ואז יכולתי לחזור. זה ממש לא עובר לידינו.
"לחשוב על כל השמות זה גדול מידי. יש כמה שהולכים איתי, דווקא לא כאלה שהכרתי אישית. לי יש שם של שוטר אחד, דוד בן דיין ז"ל, שנהרג בשדרות בשבעה באוקטובר. למה דווקא הוא 'נתפס' אצלי? כי הוא נולד יום אחד לפניי. הוא גם, כמוני, עלה לארץ, וגם היו לו שלושה ילדים, כמוני. אז אמרתי לעצמי, אני לוקחת אותו איתי. אין לי קשר למשפחה, אבל בכל הזדמנות, וביום הזיכרון, הוא זה שאני חושבת עליו".
בקישור לארכיון 7 באוקטובר של הספרייה הלאומית אפשר לראות את החומרים הרבים שכבר הופקדו בספרייה, וכן ניתן להפקיד חומרים המתעדים את מאורעות ה-7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיהם.