10,000 שקל במקום דירה: הנכד התנגד לצוואת סבתו
אם לחמישה שינתה לפני מותה צוואה קודמת, והעמיקה את החלוקה הלא השוויונית של רכושה בין ילדיה. בנו של אחד מהם פנה לבית המשפט – אבל נדחה
בית המשפט למשפחה בחיפה דחה לאחרונה התנגדות שהגיש נכד לצוואת סבתו, שבה הורישה לו עשרת אלפים שקל בלבד. הוא ביקש לקיים צוואה קודמת, שבמסגרתה ירש אביו המנוח דירה, אך השופטת הילה גורביץ עובדיה לא קיבלה את טענתו שהסבתא הייתה בלתי כשירה ונתונה להשפעה בלתי הוגנת בעת עריכת הצוואה מאוחרת.
בספטמבר 2013 ערכו הסבתא והסבא צוואה הדדית המעניקה לכל אחד מחמשת ילדיהם נתח אחר ברכוש. כך למשל, בעוד אחד מבניהם קיבל חנות ושלוש דירות, לבן אחר ניתנו דירת חדר וגג במבנה אחר. בן נוסף, שלימים נפטר, זכה בצוואה זו בדירה. המתנגד בהליך הנוכחי הוא בנו ויורשו היחיד.
ביוני 2023, לאחר מות בעלה ובנה, ערכה הסבתא צוואה חדשה המשנה את סדרי ההורשה: לבן שהורשו חנות ושלוש דירות נוספה דירה רביעית, והנכד לא זכה בדירה כמו אביו, אלא ב10,000 שקל. ההסבר: הוא לא היה בקשר ולא התעניין בשלום סבו וסבתו, והמתנה הכספית מוענקת לו "לזיכרון טוב" בלבד, חרף התנהלותו זו.
בהתנגדות שהגיש טען הנכד שסבתו לא הייתה כשירה לערוך את הצוואה השנייה, וכי אף הייתה נתונה להשפעה בלתי הוגנת מצד דודיו. לדבריו, הצוואה הראשונה הינה "צוואה דתית הדדית" שיש לפרש בהתאם להלכה היהודית, בדרך של "הקנייה מחיים", כך שהרכוש עובר בעת עריכתה ואילו הפירות - לאחר הפטירה.
מנגד טענו ארבעת דודיו כי הצוואה המוקדמת אינה "הדדית", וכי אימם הייתה רשאית לבטל אותה או לשנותה בכל עת ועל פי רצונה, כפי שאכן עשתה. בהתאם הם עתרו לאשר את צוואת 2023 ככתבה וכלשונה.
השופטת גורביץ עובדיה קיבלה את טענת הנכד כי הצוואה הראשונה הייתה הדדית. עם זאת היא הכירה ביכולת המנוחה לשנותה בשל סעיף שהוכנס אליה, הקובע שתוכל לחזור "מכל סעיפי שטר זה או מחלקם", בין היתר באמצעות "שטר צוואה אחר, חוקי ומחייב".
פסק הדין הדף את ניסיון הנכד לעקוף את סעיף 8 לחוק הירושה, האוסר על הענקת מתנה מחיים לאחר המוות. "לא ניתן לערוך הוראת הורשה 'דתית' או אחרת בניגוד להוראת סעיף 8 הנ"ל", נכתב. נקבע אם כן שהמנוחה הייתה רשאית לערוך צוואה חדשה.
השופטת שללה השפעה בלתי הוגנת או חוסר כשירות מצד המנוחה בקשר לצוואתה האחרונה. היא ציינה כי מסרטון המתעד את רגעי החתימה נראית המנוחה צלולה, ומסבירה היטב מהו רצונה ואת הרקע לאופן ההורשה שבו בחרה. נמצא שהיא הגיעה למשרד הנוטריון עם שלושה עמודים בכתב ידה, שבהם פורט רצונה בקשר לנעשה ברכושה לאחר מותה.
לזאת הצטרפה עדות הנוטריון, שלה ייחסה השופטת אמינות, ולפיה המנוחה "הייתה נראית לי יותר מבסדר... אם הייתה לי איזושהי נורה אדומה שהיא לא מרגישה טוב – אז הייתי עוצר את זה במקום". פסק הדין נחתם בדחיית התנגדות הנכד ובקיום הצוואה המאוחרת.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד חגי אורגד
• ב"כ הנתבע: עו"ד אדר בן גיגי
• עו"ד יוסי ברקוביץ עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין