יהלומן הפסיד במאבק גירושין וישלם 4.6 מיליון שקל
במסגרת חלוקת הרכוש ביקש איש עסקים לחשב את שווי המלאי של החברה שלו לפי מחירי השוק הנוכחיים, בטענה לצניחה בערך היהלומים. ביהמ"ש דחה אותו
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור שהגיש יהלומן על חיובו לשלם לפרודתו כ-4.4 מיליון שקל במסגרת חלוקת רכושם המשותף. השופטים נפתלי שילה, סיגל יעקבי ויחזקאל אליהו קבעו כי שווי החברה שלו יחושב לפי מועד הקרע בין בני הזוג, ולא לפי שוויה הנוכחי – הנמוך יותר. במקביל הם קיבלו חלקית ערעור שהגישה האישה והגדילו את חיוב הבעל בכ-200 אלף שקל.
בני הזוג התחתנו בשנות ה-80 ובמהלך נישואיהם רכשו בית ושתי דירות להשקעה בתל אביב. הבעל ניהל עסקי יהלומים באמצעות חברה שבבעלותו, ואילו האישה – בעלת שני תארים במשפטים - עסקה במשך שנים בהנהלת חשבונות החברה.
במרץ 2020 פתחה האישה בהליכים נגד בעלה, ובהמשך הגישה תביעה רכושית. בין היתר היא טענה שהוא הסתיר מרשויות המס מלאי יהלומים בשווי מיליוני דולרים. לדבריה, בשיחות שהקליטה הודה כי ברשותו יהלומים בשווי של לפחות 20 מיליון דולר.
מומחה שמינה בית המשפט למשפחה העריך את שווי החברה, ללא נכסי המקרקעין, בכ-8.87 מיליון שקל. בהתאם לחוות דעתו, נקבע כי על הבעל להעביר לאישה כ-4.4 מיליון שקל במסגרת איזון המשאבים. שני הצדדים לא היו שבעי רצון מפסק הדין והגישו ערעורים למחוזי.
הבעל טען כי מאז הדיווח לרשויות המס חלה ירידה בשיעור של עשרות אחוזים במחירי היהלומים. לשיטתו, יש לחשב את שווי המלאי לפי מועד מימושו בפועל. הוא ביקש לחייב את גרושתו במחצית הריביות והקנסות בגין חוב מס שתפח לטענתו לכ-10 מיליון שקל, והאשים אותה בלקיחת תכשיטים מהבית בשווי מאות אלפי דולרים.
מנגד טענה האישה כי בעלה לשעבר סירב להעביר לה את חלקה במלאי היהלומים, ולכן אין לאפשר לו כעת להפחית מהסכום המגיע לה בטענה שהם איבדו מערכם. היא ביקשה גם פיצוי בגין פערי כושר ההשתכרות ביניהם.
ואכן, השופט שילה, שכתב את פסק הדין בהסכמת חבריו להרכב, דחה את טענות היהלומן. הוא הבהיר כי החברה נמצאת בבעלות הבעל, שהמשיך לנהל אותה לאחר הפרידה, ולכן כל שינוי בשוויה מאז חל באחריותו בלבד. "הוא זכאי לדבש וגם לעוקץ", כתב.
בפסק הדין הודגש שהבעל יכול היה לממש את היהלומים סמוך למועד הקרע ולהעביר לאישה מחצית מתמורתם. מאחר שבחר שלא לעשות זאת, אין הצדקה לפגוע בזכויותיה בשל ירידת ערך נטענת, שממילא לא הוכחה.
השופטים דחו גם את דרישת היהלומן לחייב את פרודתו במחצית הריביות והקנסות שנצברו על חוב המס המשותף. נקבע שהבעל יכול היה לפרוע את החוב באמצעות מכירת יהלומים או אחת הדירות, אך לא עשה זאת. בנוסף נדחתה טענתו כי האישה נטלה מהבית תכשיטים בשווי מאות אלפי דולרים, לאחר שלא הצליח להוכיח זאת.
מנגד התקבל ערעור האישה בעניין פערי ההשתכרות. השופט שילה ציין כי חרף השכלתה המשפטית, ניסיונה התעסוקתי מוגבל, ובגילה תתקשה להשתלב בשוק העבודה. לפיכך נוספו לחיוב הבעל 199,955 שקל, בצירוף ריבית שקלית ממועד חוות הדעת. לבסוף חויב הבעל לשלם לגרושתו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 50 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האיש והחברה: עו"ד חיים כהן
• ב"כ האישה: עו"ד יוסי הרשקוביץ
• עו"ד חני קורנז עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין