פוטנציאל של מאות מיליארדים: ישראל תיכנס ל"גביע הקדוש" של שוק האנרגיה?
הביקוש המזנק לחשמל בעידן ה-AI מציב את ההיתוך הגרעיני במרכז המרוץ העולמי, ומשרד האנרגיה מציג תוכנית לאומית כדי לשלב את ההייטק הישראלי בתחום. ד"ר שחר דולב ממובילי הרעיון: "אנחנו עומדים על סיפה של הזדמנות אסטרטגית יוצאת דופן למצב את המדינה כמעצמה טכנולוגית במהפכה הבאה"
משרד האנרגיה והתשתיות מפרסם הבוקר (חמישי) דוח אסטרטגי מקיף בנוגע להיתוך גרעיני, מה שנחשב ל"גביע הקדוש" של עולם האנרגיה, ומסמן אותו כאחד ממקורות החשמל המרכזיים של העתיד. הזינוק האדיר בביקוש העולמי לחשמל, במיוחד בשל הצורך האנרגטי של חוות השרתים ופיתוחי הבינה המלאכותית, הפך את ההיתוך הגרעיני לאחד התחומים החמים בעולם.
בשונה מכורי ביקוע גרעיני קלאסיים, הכרוכים בסכנות בטיחותיות ובמגבלות פוליטיות ואמנות בינלאומיות מורכבות, היתוך גרעיני אינו מבוסס על חומרים בקיעים כמו אורניום. תכונה זו פותחת עבור ישראל צוהר להשתלבות בתחום האנרגיה הגרעינית האזרחית, ללא החסמים הרגולטוריים ההיסטוריים של עולם הגרעין המסורתי.
הדוח, שגובש על ידי אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה ויחידת המדען הראשי במשרד, קובע כי תעשיית ההיתוך העולמית צפויה להפוך בעשורים הקרובים לשוק של מאות מיליארדי דולרים. השנים הקרובות נחשבות לקריטיות, שכן בהן מתעצבות הטכנולוגיות, הרגולציה ושרשראות האספקה העולמיות. בתהליך ההיתוך מתמזגים איזוטופים של מימן ליצירת הליום תוך שחרור כמות עצומה של אנרגיה, ללא פליטת גזי חממה וללא יצירת פסולת גרעינית ארוכת טווח. הפוטנציאל הזה כבר מושך ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט וגוגל, שחתמו על הסכמים להשקעה ורכישת חשמל מחברות היתוך פרטיות, כאשר מאז 2021 זרמו לתחום מעל 14 מיליארד דולר בהשקעות פרטיות. תחנות כוח מסחריות ראשונות בעולם צפויות להתחבר לרשת החשמל כבר במהלך שנות ה-30 של המאה הנוכחית.
הדוח ממפה שורה של יתרונות יחסיים שבאמצעותם יכולה ישראל לתפוס מקום מרכזי בשרשרת הערך העולמית, בהם מערכות לייזר עתירות הספק, אלקטרוניקת הספק ו-RF, בינה מלאכותית וסימולציות, חומרים מתקדמים ורובוטיקה. מדובר ביכולות שהתפתחו בין היתר בתעשיות הביטחוניות, בהייטק ובאקדמיה הישראלית. כיום כבר קיימת בישראל תשתית ראשונית, הכוללת את המכון להיתוך גרעיני ופלזמה חמה שהקים המשרד, תשתיות לאומיות כמו מאיץ SARAF והמרכז למחקר גרעיני שורק, לצד חברות הזנק פרטיות הפועלות בתחום.
שלוש החלופות שהוצגו בדוח
כדי לממש את הפוטנציאל ולהתגבר על מחסור בתשתיות ניסוי ובכוח אדם מקצועי, מציג הדוח שלוש חלופות מדיניות לפי היקף התקציב. החלופה הראשונה כוללת השקעה של 50 עד 100 מיליון שקלים לחמש שנים לצורך מלגות, הכשרת כוח אדם והרחבת המחקר האקדמי. החלופה השנייה מציעה תקציב של חצי מיליארד עד מיליארד שקלים לאורך 5–7 שנים להקמת מרכז מחקר לאומי והנגשת תשתיות קיימות לתעשייה. החלופה השלישית היא תוכנית לאומית מקיפה בהיקף של 1 עד 2 מיליארד שקלים לאורך עשור, שתכלול הקמת מנהלת לאומית ואף בחינת הקמה של כור הדגמה ניסיוני בישראל בשיתוף פעולה בינלאומי.
ד"ר שחר דולב, מנהל תחום בכיר באגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד האנרגיה והתשתיות, ציין כי "על רקע הגידול המתמשך בביקושים לאנרגיה והצורך בפתרונות לייצור חשמל נקי, אמין וזמין, להיתוך גרעיני הפוטנציאל להיות בשורה של ממש. מניתוח המגמות בתחום, התפתחות הטכנולוגיה והיתרונות היחסיים של ישראל נראה שאנחנו עומדים על סיפה של הזדמנות אסטרטגית יוצאת דופן: להשתלב כבר היום במרוץ העולמי לפיתוח ההיתוך הגרעיני, לתפוס מקום משמעותי בשרשרת הערך העולמית של התחום ולמצב את ישראל כמעצמה טכנולוגית מובילה בו". עם הפנים לבחירות, במשרד מזהירים כי ללא פעולה ממשלתית, ישראל עלולה להחמיץ הזדמנות היסטורית ומקווים ששר האנרגיה הבא, יתן אור ירוק להליך וגם יתקצב אותו.