אחרי שני אקזיטים ההייטקיסט הפך למורה דרך: "הייתי עצבני, לא רציתי לקום בבוקר"
ארז גולדשטיין (59) הקים שני סטארטאפים ומכר אותם במיליונים, אבל דווקא בשיא ההצלחה הוא הלך לישון טרוד, קם טרוד ושאל את עצמו "האם זה זה?". היום הוא מוביל בעלי השפעה במסע של שבעה סופי שבוע מתמנע עד הר הבית, ומאמין שהשינוי שיעברו יגיע לחברה כולה: "הלוואי ויכולתי לקחת אלפים לטבע, אבל לוגיסטית זה לא אפשרי. לכן אני לוקח רק כאלה שנוגעים בהרבה אנשים אחרים"
"מי אני ומה כוונתי? אני יזם ומנהל בעולמות ההייטק, מנחה קבוצות, מורה דרך מוסמך בישראל, ואדם ששואב את רוחניותו ממקורות החכמה היהודית העתיקה", כך מציג את עצמו ארז גולדשטיין, מייסד "מסע אדם ואדמה", באתר שלו. גולדשטיין לא מפרט על כך יותר מדי, אבל את השיפט מההייטק לרוחניות הוא עשה דווקא בשיא ההצלחה בקריירה אחרי שביצע שני אקזיטים, שכל ישראלי חולם עליהם, בסכומים של מיליונים.
"לא הייתי עצוב, אבל לא הייתי שלם עם עצמי", מספר גולדשטיין. "הרגשתי שחסר לי חלק בתמונה, ושאלתי את עצמי מה חסר לי? הבנתי שאני הולך לישון טרוד, קם טרוד, שה'פתיל שלי קצר'. הציק לי שהבנתי שעובדים שלי מרגישים את הסטרס שלי ממני, שאני לא קשוב להם עד הסוף. הרגשתי שהזמן מנהל אותי במקום להפך. צד נוסף היה שניקרו בי השאלות הגדולות של החיים, כשהשאלה הכי גדולה היתה: 'האם זה זה'? הבנתי והחלטתי שאני מגיע לפרק ב' בחיי". אבל לפני זה נחזור לנקודת ההתחלה.
הוא בן 59. נולד בירושלים, היום מהרצליה. לאחר שסיים שירות צבאי ולימודי מינהל השכלה, ראיית חשבון וכלכלה באוניברסיטה העברית, השתלב בתחום ניהול כספים בהייטק. "די מהר הבנתי, שלא לזה כיוונתי, אלא לעולם היזמות והניהול, ועברתי אליו".
במהלך השנים שימש במספר תפקידי ניהול, ממוקד בתחום התוכנה והסייבר. בין היתר היה מנכ"ל SoftCubes BI, מנהל מגזרי הביטחון והתעשייה באורקל ישראל, ומנכ"ל חטיבת התוכנה של קבוצת One1, חברה ציבורית, שיש בה מעל 7,000 עובדים ואלפי לקוחות. ודווקא אז, לאחר ששימש בתפקיד הנחשק הזה, החליט לעזוב. "היו בחירות למנכ"ל הקבוצה, וכשלא בחרו בי, התאכזבתי", הוא מספר. "בהתחלה זה היה מאכזב מאוד אבל בהמשך זה התברר כברכה. האירוע הזה, בדיעבד, הוביל אותי למקום הטוב שאני נמצא בו היום".
"זה היה כמו היורה"
ב-2011 הקים את אינטגריטי תוכנה, שפועלת בעולמות של שיווק והטמעת מוצרי תוכנה עם התמחות מיוחדת בתשתיות ובאבטחת מידע. "ההתחלה לא היתה קלה בלשון המעטה, הלכתי כנגד כל הסיכויים", הוא מודה. "התחלתי לבד, בלי שום השקעה. חצי שנה לא נכנס שקל לחברה. אבל לא הרמתי ידיים, כי אני טיפוס אופטימי חסר תקנה.
"החלטתי ללכת עם החברה בכל הכוח ובסבלנות. אני זוכר שלפני שפתחתי אותה, לקחתי דף ואמרתי לעצמי שאהיה נאמן לבחירה שלי למשך שנה, הזמן שהחסכונות יספיקו לי. בדף כתבתי, שאני מתחייב לא ללכת במשך שנה לריאיונות עבודה, וחתמתי. בחצי השנה הזו, שלא קרה בה כלום, הגיעו אליי הצעות עבודה מדהימות. בכל פעם מחדש הייתי צריך לגשת ולהוציא את הדף מהמגירה ולהגיד לעצמי: 'ארז, חתמת. תקיים את ההבטחה שלך לעצמך'. בתוכי ידעתי שהזמנות למוצרים שלי יגיעו, רק לא ידעתי מתי".
כחצי שנה לאחר הקמת החברה הגיעה הרכישה הראשונה. "זה היה כמו היורה, הגשם הראשון", הוא מחייך. "התחילו לזרום הזמנות, החברה גדלה עקב בצד אגודל. פיתחנו עוד מוצרים, גייסנו עוד עובדים. התחלתי לקבל הצעות למכור אותה. סירבתי".
עד 2018.
"נכון. שבע שנים לאחר הקמתה, מכרתי שני שליש ממנה למטריקס". המהלך הזה הפך את אינטגריטי לחברה בת של מטריקס. הוא עצמו נשאר עם כשליש מהמניות, וקיבל סכום לא מבוטל בכלל על שני השלישים שמכר. היקף המכירה אמנם לא נמסר, אבל הוערך במיליוני שקלים. כשאינטגריטי נמכרה כבר היו לה יותר מ-150 לקוחות, שותפויות עם יצרנים מובילים בארץ ובעולם, ועשרות עובדים. כולם, כולל גולדשטיין, המשיכו לעבוד בחברה. "חלק מהמחויבות שלי במכירה היתה שאמשיך לעבוד כמנכ"ל".
ושם, באמצע ההצלחה, משהו פתאום הרגיש לו לא טוב, לא שלם. "לפני כחמש שנים, למרות כל ההצלחות, החלטתי לרדת מהרכבת של העבודה. לא רציתי לקום לזה יותר בבוקר", הוא מספר. באוקטובר 2021 פרש מתפקידו כמנכ"ל ומונה לנשיא החברה במשרה חלקית. לכאורה, מציאות רגועה יותר. ולא, הוא עדיין הרגיש את אותה מועקה, את אותו הצורך בשינוי. גם ההצלחה שזכה לה שנה לאחר מכן, ב-2022, כשסטארטאפ בתחום הסייבר שהקים, Crusoe Security, נמכר לענקית אבטחת המידע האמריקנית, פאלו אלטו, לא שינתה את ההרגשה הזו. דווקא בנקודה הזו אחרי שהושלמה המכירה, הכל היה מוכן למעבר לשלב הבא בחיים.
תהליך של 18 שנים
כך למעשה החליף גולדשטיין דיסקט ועבר לעולם שמוקדש לאדמה, רוח ונפש. לפני כמה חודשים מכר את שארית מניותיו באינטגריטי למטריקס, ולמעשה, נכון להיום, כל זמנו ומרצו מוקדש לעולם הרוח. הוא אמנם ממשיך בעסקים, אבל רק יום בשבוע. כך, למשל, הוא ממשיך להוביל את מועדון CISO IL. במועדון, המשותף לאינטגריטי סיטאדל והלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל ואינטגריטי תוכנה, יש יותר מ-200 מנהלי אבטחת מידע וסייבר ראשיים בארגונים בישראל, שנפגשים לצורך נטוורקינג והפרייה הדדית. לפני כשלוש שנים גם התגרש.
ככה ביום אחד מבצעים מעבר מעולם העסקים הקשוח לעולם של חיפוש עצמי והתמקדות ברוח ובנפש?
"לא, זה לא קורה בתוך יום. התהליך התחיל אצלי כבר לפני 18 שנה, כשהתחלתי לחקור וללמוד כל מיני דברים חדשים. מצאתי את עצמי תלמיד של לימודי ימימה, לימודי חשיבה הכרתית, שמפתחת מודעות עצמית ומשפרת את חיי היומיום. השיטה הזו תפסה אותי והייתה הכניסה שלי לעולם הרוח. בהמשך מצאתי שעולם החוכמה היהודי העתיק קרוב ומדבר אליי, מה שפתח לי את הדלת ללימודי קבלה ורוח חסידות. עולם של חוכמה אדירה.
"דב אלבוים, שהקים בית מדרש, היה אחד מאלו שפתחו לי את הדלת. חשוב לציין, בלי שום סממן דתי. אצלו למדתי קבלה. בנוסף, למדתי במשך שנה שמאניזם, עולם רחב, שאני בנישה שלו. כל אלו באו, כי רציתי לקבל תשובות ודרך, לקבל כלים בשביל הרווחה שלי. ככל שהעמקתי ברובד הרוחני והנסתר, הרגשתי איך חיי משתנים. הרגשתי איך עומסי נפש מפנים מקום ליותר אור, שנכנס לחיי היומיום שלי".
מכאן, הוא מסביר, לקח זמן קצר עד שהקים את המיזם "מסע אדם ואדמה". "אני זוכר שבשלב מסוים, כשעוד הייתי הבעלים של אינטגריטי תוכנה, החלטתי לערוך טיול ללקוחות שלי. הזמנתי אותם לטיול שהדרכתי. היה מדהים, הם רצו עוד. אז זה היה בלי הכשרה רשמית של מורה דרך. כשהתהליך צבר תאוצה, נולד המיזם, בערך לפני שנה. אני מקים קבוצה, שיש בה עד 20 משתתפים, שעוברים בשבעה סופי שבוע, אחת לחודש, מסע של גוף, רוח ונפש, לצד מסעות רגליים במדינה, מדרום עד צפון. המטרה היא לסיים את המסע כשהם אנשים קצת אחרים. שלמים יותר, שמחים יותר, מבינים לא רק מה הם רוצים לעשות בחייהם, אלא גם מה החיים מבקשים מהם להיות"
לאילו מקומות בארץ אתם מגיעים?
"נקודת ההתחלה היא צפייה בזריחה בפארק תמנע. בהמשך, תוך כדי סיור במכתשים שבדרום ובמדבר יהודה, יש חיבור לחלקים עמוקים בתוכנו. בסיורים ברמת הגולן ובגליל העליון מתחברים להיסטוריה, והסופ"ש האחרון מתקיים בירושלים. מגיעים לעיר ממערב דרך הרי ירושלים. בין היתר טובלים טבילת טהרה בזריחה במעיין בשביל המעיינות, ולפני סיום עולים להר הבית דרך עיר דוד בדרך עולי הרגל".
אתה רוצה שינוי גדול בחברה, ולוקח רק 20 משתתפים בכל מסע של חצי שנה.
"נכון, הלוואי ויכולתי לקחת אלפי אנשים לטבע, אבל לוגיסטית זה לא אפשרי. לכן אני לוקח רק אנשים שנמצאים בצמתי השפעה, עסקיים או מוסדיים, או אנשי תקשורת או אקדמיה, כאלו שנוגעים בהרבה אנשים אחרים. מתקבלים למסע הזה פחות מ-10% מהפונים. הייתי רוצה שגם אנשים מהפוליטיקה יגיעו אליי. אגב", הוא מדגיש. "המשתתפים משלמים את הסכום רק ללוגיסטיקה. אני עובד שם בהתנדבות".
לעצור באמצע החיים ולהגשים חלומות ולעשות את מה שאתה אוהב, עולה הרבה כסף. היית יכול להיות במקום הזה לולא עבדת קודם בהייטק?
"לכל חלום יש את העלות שלו. נכון, כדי להגשים חלומות גדולים צריך יכולת כלכלית. לא הייתי יכול להרים את המסע הזה בלי שיש לי גב כלכלי חזק, ואני בהודיה גדולה על שאני שם. אני מאמין, שקיבלתי את המתנה של שפע כלכלי כדי להעביר הלאה".
האם היה לך מודל, אולי אתה ורסיה מודרנית של הנזיר שמכר את הפרארי שלו, כזה שעזב קריירה מצליחה כדי למצוא את עצמו?
"לא היה מודל, אבל הייתה לי הרגשה פנימית לא נוחה. דווקא כשהייתי בשיא הקריירה, כשהייתי ברווחה כלכלית ואישית, נשוי ובעל משפחה, מצאתי את עצמי טרוד, עצבני. שאלתי את עצמי האם זה המקום שאני רוצה להיות בו ולהישאר בו? רציתי רווחה נפשית. כשראיתי שהתלהבו מהעובדה שמי שמנהל עסקים טוב הוא גם מדריך טיולים מצוין, החלטתי ללמוד הוראת דרך, ואז היזמות העסקית ועולם הרוח התחברו. עבורי הטבע הוא במה ללימוד. בטבע אני יכול לדבר עם אנשים על השאלות הגדולות של החיים. כשמגיעים לראש הר תמנע, נפתח משהו בגוף ובנפש. שם אפשר לדבר על השאלות הגדולות של החיים, זו עוצמה אחרת לגמרי".