כלכלנים בכירים נגד נתניהו: "עקיפת סנקציות בקריפטו – קיצוני וחסר אחריות"
כלכלנים ואקדמאים תוקפים את הצעת ראש הממשלה ומזהירים מפני ניתוק מהמערכת הפיננסית העולמית. מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב: "ההצעה מציבה אותנו בשורה אחת עם משטרים מבודדים כמו איראן". אף גורם ממשלתי במשרדים הכלכליים לא שמע על התוכנית, ובמשרד ראש הממשלה לא מכירים צוות שעוסק בה
בכירים בכלכלה הישראלית, ומומחים בתחום מהאקדמיה, תוקפים במילים קשות את הרעיון שהשמיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על כך שישראל צריכה לעשות שימוש בשוק הקריפטו על מנת לעקוף כביכול בתחכום סנקציות שעלולות יהיו להיות מופעלות כבר בקרוב על המערכת הבנקאית בישראל.
נתניהו אף טען כי כבר הורה להכין תוכנית פעולה בתחום המטבעות הדיגיטליים, אולם שום גורם ממשלתי במשרדים הכלכליים לא שמע על כך, ואפילו במשרד ראש הממשלה גורמים בכירים לא מודעים לקיום צוות שמכין כביכול תוכנית בנושא.
במקביל, גורמים ממשלתיים בכירים לשעבר הביעו תדהמה ואף כעס על עצם העלאת הצעה כזאת."מדברי ראש הממשלה נשמע שבלוקצ׳יין הוא הפתרון שיאפשר לישראל להיערך לסנקציות. חשוב לדייק: בלוקצ׳יין אינו פתרון לעקיפת סנקציות. העברת עסקה לרשת בלוקצ׳יין או שימוש באסימון דיגיטלי אינם מאפשרים לעקוף סנקציות, אינם מאפשרים לייצר כלכלה עוקפת, אינם מבטלים איסור משפטי ואינם משנים את חובות הצדדים לעסקה", אמר המפקח על הבנקים לשעבר, יאיר אבידן.
"רשת בלוקצ׳יין אינה פועלת באופן חד־צדדי. כדי שתאפשר תשלומים נדרשים שיתוף פעולה והסכמה של בנקים, ספקי תשלום ושותפי סחר, וכן נזילות וחיבור למערכות אחרות. כשמוטלות סנקציות, אי אפשר להניח שהגורמים האלה יסכימו להשתתף בעסקאות שנועדו לעקוף אותן; הם כפופים לדין ולסיכוני הציות שלהם. בלי השתתפותם, הרשת אינה מספקת חלופה מעשית", הוסיף אבידן.
"כמובן שהסיכון שבסנקציות ממשי: הן עלולות לפגוע בקשרים בנקאיים, בסחר, באשראי ובהשקעות, והנזק עשוי להתגלגל גם ליוקר המחיה. בלוקצ׳יין עשוי לסייע בתחום אחר - היערכות לחוסן פיננסי ולרציפות תפקודית אם תשתיות התשלום נפגעות או משתבשות בעת משבר. הוא יכול להיות רכיב בתוכנית להמשכיות תשלומים, אך אינו תרופה לסנקציות. היערכות לסנקציות מחייבת מדיניות אחראית, שמירה על קשרי מסחר ואמון ומוכנות כלכלית", סיכם אבידן.
מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב: "ההתבטאות האחרונה של ראש הממשלה על שימוש במטבעות קריפטוגרפיים כאמצעי להתמודדות עם סנקציות כלכליות היא איתות אזהרה מהדהד. סנקציות אינן תופעת טבע בלתי נמנעת – הן תוצאה ישירה של מדיניות כושלת. עצם העלאת הרעיון למצוא 'מעקפים' פיננסיים מציבה אותנו בשורה אחת עם משטרים מבודדים כמו איראן, ומזכירה את דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד, שהסנקציות הורידו אותה על ברכיה.
"אמירה מופקרת זו מציבה סימן שאלה גדול על יציבות המערכת הפיננסית, עלולה לטלטל את שוק ההון, להוריד את דירוג האשראי ולקרב אותנו למשבר עמוק. ההשלכות יהיו הרסניות: הברחה מואצת של משקיעים זרים שיירתעו ממדינה המבודדת מהמערכת הבנקאית הגלובלית, והאצה חסרת תקדים של בריחת מוחות – הון אנושי איכותי שיחפש את עתידו במקומות יציבים יותר. כל אלה יביאו לפגיעה אנושות במוניטין המשק, להרס הצמיחה הכלכלית ולפגיעה ישירה בהכנסה של כל משק בית.
"כמנכ"ל האוצר לשעבר בתקופת המשבר של 2008 אני קובע כי ההתבטאות האומללה של ראש הממשלה מציבה סימן שאלה קשה לגבי כשירותו לקבל החלטות אחראיות, ומסכנת באופן ישיר את עתידנו הכלכלי".
פרופי יאיר זימון, מאוניברסיטת ת"א, הוסיף: "הצעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להכין 'כלכלה עוקפת סנקציות', המבוססת על מטבעות קריפטוגרפיים וטכנולוגיית בלוקצ'יין, היא מהלך קיצוני, מסוכן וחסר אחריות, שיביא לניתוק מן המערכת הפיננסית הגלובלית והבנקאות הבינלאומית, ובעקבותיו הרס תשתית הסחר וההייטק. הצעה זו ממחישה ניתוק מסוכן מהבנת המבנה של הכלכלה הגלובלית המודרנית.
"כלכלת ישראל היא כלכלה מודרנית ופתוחה, הנשענת לחלוטין על סחר חוץ, השקעות זרות, שיתופי פעילות טכנולוגיים וגישה למערכות הסליקה המרכזיות בעולם (כדוגמת SWIFT). חברות הייטק, קרנות הון סיכון ומשקיעים בינלאומיים אינם יכולים ואינם מוכנים לפעול בתוך מרחב פיננסי המבוסס על מטבעות קריפטו אנונימיים ולא-מוסדרים, הכפופים לתנודתיות פראית, סיכוני סייבר והעדר רשת בטחון רגולאטורית. מעבר לקריפטו יאלץ לא רק את הממשלה, אלא גם את האזרחים והחברות העסקיות, להתנתק מהבנקים המרכזיים בעולם.
"תוצאה ישירה של מהלך כזה תהיה בריחת חברות ההייטק, בריחת הון המונית החוצה, קריסת שער החליפין של השקל, אינפלציה דהרת ופגיעה אנושה ביכולת לייבא מוצרי יסוד, אנרגיה ותרופות. מטבעות דיגיטליים אינם יכולים להחליף חוזי ענק מסחריים בין מדינות, ואינם מחייבים אף מדינה או חברה זרה לרכוש מישראל מוצרים או שירותים. להפוך את המערכת הפיננסית היציבה בישראל למערכת המבוססת על מטבעות תנודתיים חסרי פיקוח, משול להימור על גורל המשק כולו. אני תקווה שנתניהו יתעשת ויתקן את דבריו מהר ככל האפשר וירחיק עצמו ממדיניות של עקיפת סנקציות, לפני שנגיד בנק ישראל המנהל עתה שיחות בהולות עם הבנקים המרכזיים בעולם, יתלוש את כל שערותיו, הבורסה לני"ע בתל-אביב תיפול והדולר יזנק בחדות", ציין פרופ' זימון.
"קריפטו אינו מעניק חסינות מסנקציות", הוסיף תומר שרוני, מנכ"ל אדרסבל, המפתחת יכולות זיהוי ומודיעין בתחום הקריפטו. "החלפת אמצעי התשלום אינה הופכת עסקה אסורה למותרת. גם ההנחה שאפשר לנהל כלכלה בקריפטו בלי להיחשף שגויה: פעילות פיננסית שוטפת מותירה עקבות שמאפשרים לזהות משתמשים, כפי שאנחנו עושים גם בפעילות שמקורה ברוסיה ובאיראן. אם ישראל תהפוך למדינה מבודדת פיננסית, קריפטו לא יפתור את הבעיה.
"היכולת להעביר כסף אינה מבטיחה שיהיו מי שירצו לקבל אותו, לסחור איתנו או להשקיע כאן. תשתיות קריפטו חשובות לחדשנות ולתחרותיות של ישראל, אבל יש לפתח אותן כמנוע צמיחה שמחבר אותנו לכלכלה העולמית, ולא כתוכנית מילוט מסנקציות".
פרופ' מנואל (מנו) טרכטנברג התייחס גם הוא לדברי נתניהו: "ראש הממשלה מבין היטב שהמסלול שבו הוא מוביל את ישראל מביא לבידודה ולהפיכתה למדינה מצורעת, שתיאלץ להסתמך על אמצעים ששמורים למדינות כמו איראן וצפון קוריאה. המשך כהונתו עלול לדרדר את ישראל לתהומות כלכליים, אבל זו ממש לא גזירת גורל. אין הכרח שהסיוע האמריקני ייפסק, שכן לארה"ב יש אינטרס מובהק בחיזוק צה"ל ובשיתוף פעולה עם התעשיות הביטחוניות של ישראל.
"גם היחס של מדינות אחרות אלינו תלוי בראש ובראשונה במדיניות שננקוט. כלכלת קריפטו, כמו מדינת ספרטה, אינה פתרון אלא סימפטום לבעיה האמיתית – הסכנות שבהמשך שלטונו של נתניהו. כלכלת ישראל יכולה בהחלט לפרוח תוך המשך השתלבותה בעולם, ובלבד שנחזור למוטב".