השמיץ את האקסית בקבוצת ווטסאפ ועם חברים - ויפצה אותה בעשרות אלפי שקלים
הגבר טען כי הודעות ששלח לחבריו הקרובים על האקסית אינן בגדר פרסום לשון הרע, אך בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי גם הודעה לאדם אחד עשויה להיחשב פרסום
בית המשפט לענייני משפחה קיבל לאחרונה תביעת לשון הרע שהגישה אישה נגד בן זוגה לשעבר, וחייב אותו בפיצויים בסך עשרות אלפי שקלים בגין הודעות ווטסאפ ששלח – הן בקבוצה רחבה והן בהודעות אישיות לחבריו. האישה, שמבוגרת ממנו בשנים רבות, הייתה עימו בקשר זוגי לסירוגין במשך כשנתיים. בתביעתה טענה כי ההודעות ששלח לחבריו ולקבוצת וואטסאפ שמנתה עשרות אנשים, שבהן ייחס לה קיום יחסי אישות עם גברים אחרים, עולות כדי לשון הרע ומכפישות את שמה הטוב.
מנגד, טען בן הזוג לשעבר כי אין לראות בהודעות הפרטיות משום "פרסום" כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע. עוד טען כי ההודעות שצירפה התובעת לכתב התביעה לא הופצו ברבים, אלא נשלחו באופן אישי לחבריו הקרובים כדי לפרוק את כאבו, ולכן אין לראות בשיח עימם, שבו שיתף בחוויותיו האישיות, פרסום של לשון הרע.
בית המשפט דחה את הטענה כי שליחת הודעה לחבר קרוב פוטרת מאחריות ללשון הרע, וקבע כי גם ההודעות שנשלחו לחבריו הקרובים של הנתבע עונות על דרישות סעיף 2 לחוק. "על פי הפסיקה, העובדה שהנמען הוא חבר קרוב אינה שוללת את יסוד הפרסום, מאחר שהעיקרון העומד בבסיס סעיף 2 לחוק הוא כי פרסום הינו פרסום לאדם אחד או יותר מלבד הנפגע", נקבע.
עוד קבע בית המשפט כי "במקרים שנדונו בפסיקה נקבע כי ייחוס לאישה או גבר קיום יחסי מין עם אחרים/ות, בגידה או התנהגות מינית הנתפסת כמופקרת, מהווה לשון הרע כאשר הנפגע/ת ניתנ/ת לזיהוי והפרסום עלול להשפילה/ו או לבזותה/ו בעיני אדם סביר".
השופטת קבעה כי הנתבע לא הוכיח שבת זוגו לשעבר קיימה יחסי אישות עם פרטנרים שונים, כנטען בפרסומים, ועל כן הפרסומים אינם עומדים בדרישת "פרסום אמת". בית המשפט הדגיש כי אף אם היה עולה בידי הנתבע להוכיח את הדברים שפרסם על בת זוגו לשעבר, מדובר במידע אינטימי שחלה עליו הגנה מוגברת מפני פרסום.
ביהמ"ש לקח בחשבון את "הפערים המנטליים בין הצדדים"
לבסוף קבע בית המשפט כי עיון בפרסומים שעליהם נחקר הגבר מעלה כי בת זוגו לשעבר מוצגת בהם באופן מבזה ומשפיל, כאישה מופקרת, תוך חדירה לפרטיותה ולענייניה האישיים. "השפה הנמוכה שבה בחר הנתבע להשתמש בהודעות שנשלחו לחבריו מציגה את התובעת באור שלילי ביותר וכדמות נלעגת. על כן, ללא ספק פרסומים אלה מהווים לשון הרע", נקבע.
באשר לפיצוי שנפסק, בית המשפט התייחס לפער הגילים המשמעותי בין התובעת לנתבע וליחסי הכוחות הנגזרים ממנו. עם זאת, נקבע כי הנתבע היה בגיר כאשר כתב את ההודעות, ועליו לשאת בתוצאות מעשיו. "אולם שקילת כלל נסיבות המקרה מביאה לכך שבענייננו יש לתת את הדעת לפערים המנטליים בין הצדדים, ולפרשנות של כל אחד מהצדדים לאירועים הנטענים, בהתאם לגיל ולניסיון החיים. כאמור, הנתבע העיד כי ראה במערכת היחסים עם התובעת עולם ומלואו ואילו התובעת העידה כי מתחילת הקשר בין הצדדים היה ברור שמדובר בקשר שהוא 'רק לסקס'", נקבע.
בית המשפט הבחין בין סוגי הפרסומים וקבע פיצוי נפרד לכל רכיב: בגין הפרסום בקבוצת הווטסאפ, שנחשפו אליה עשרות אנשים, חויב הנתבע בפיצוי של 25 אלף שקל, ובגין ההודעות הפרטיות לכמה חברים – בפיצוי נוסף של 5,000 שקל.
בשיקוליו לקביעת גובה הפיצוי לקח בית המשפט בחשבון, בין היתר, את גילו הצעיר של הנתבע, את פערי הגיל והניסיון בין הצדדים, את מצבו הכלכלי ואת העובדה ששלח הודעת התנצלות בכתב. בסך הכול חויב הגבר לשלם לבת זוגו לשעבר פיצוי של 30 אלף שקל, בתוספת 11 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
עו"ד דניאל פרידנברג, שותף מייסד במשרד הופמן & פרידנברג המתמחה בדיני משפחה וירושה, שלא ייצג בתיק, מציין כי "פסק הדין ממחיש כי סיום הזוגיות אינו מבטל את הזכות לשם טוב ולצנעת הפרט. דווקא הקרבה בין בני זוג, החושפת אותם למידע רגיש, מחייבת זהירות כאשר הסכסוך יוצא למעגל החברתי. גם הודעה לחבר קרוב עשויה להיחשב לפרסום לשון הרע". באשר לגובה הפיצוי, מוסיף פרידנברג כי "השופטת אמנם התחשבה בכאב הפרידה, בפערי הגיל והניסיון ובדינמיקה הזוגית, אך לא ראתה בנסיבות אלה הצדקה להשפלה. הזכות לשתף אחרים בכאב הפרידה אינה מקנה חסינות מפני אחריות לפגיעה בשמו הטוב של בן או בת הזוג לשעבר".