"עבדנו פול טיים בחגים, עכשיו אפשר לחזור לנשום"
מעצב השיער שעבד בלי הפסקה כל החודש, עובד הדיוטי פרי שנהנה מההמולה בנתב"ג, מנהלת התיכון שמצפה לאתגרים חדשים, חבר ועדת הבחירות שבשבילו האקשן רק מתחיל ולוחם מג"ב שנמצא תמיד בכוננות. המשק חוזר לשגרה וכך נראה "אחרי החגים" שלהם
אחרי שלושה שבועות של חגים וימי עבודה חלקיים המשק חוזר לשגרה ולתפוקה מלאה. בדקנו איך נראה החודש האחרון אצל עובדים שונים, ומהן התחושות והמטרות לקראת החזרה לשוק העבודה.
טליה שנבל, מנהלת תיכון: "השנה החזרה לשגרה מרגשת במיוחד"
"אחרי חגיגות פתיחת שנת הלימודים ואחרי החגים, שהיו כל כך נחוצים לכולנו כדי לנשום, לעצור לרגע, להתכנס ולאסוף כוחות - סוף סוף אנחנו מתחילים מבראשית. אנשי חינוך יודעים שהחזרה אחרי החגים היא פתיחת השנה האמיתית. השגרה מתחילה להתבסס, הצלצולים מזמינים אותנו פנימה, אל הכיתה ואל המפגש האמיתי שבין מורה לתלמיד.
עבורי, השנה, החזרה לשגרה מרגשת במיוחד. התיכון החדש לאומנויות אמית שדרות הוא בית ספר חדש וצומח. גם אנחנו מתחילים מבראשית: בונים תרבות, שפה, מסורות וקהילה, ובעיקר מגשימים חלום חינוכי - ליצור בשדרות מרחב של צמיחה, עבור הילדים ועבור אנשי הצוות. כשאני מסתכלת שלוש שנים לאחור, אל היום ששינה את חיינו, אני חושבת על הכוחות שנדרשים מאיתנו כדי להמשיך לבנות. בכל בוקר מחדש אני מגלה שהתשובה נמצאת ממש כאן, בתוך בית הספר.
בקולות של התלמידים שנכנסים לכיתות. בצליל הראשון של הגיטרה שעולה מחדר המוזיקה. בשמחה של ילדה שמביטה בציור או בפסל שיצרה ומרגישה שמשהו חדש נולד מתוכה. ובעיניים הטובות של הילדים שלנו, שאוהבים את החיים, מבקשים לגדול בתוכם וחוגגים אותם.
כאנשי חינוך אנחנו מבקשים לתת לילדים כוחות, ובכל יום אנחנו מגלים כמה כוח הם נותנים לנו בחזרה. אנחנו מלמדים אותם והם מלמדים אותנו. אנחנו מצמיחים בהם תקווה, והם מצמיחים אותה בנו.
התקווה שלי לחורף הזה ולשנה כולה היא שנצליח ביצירה החדשה שאנחנו בונים כאן. שנצמיח תקווה אמיתית לילדים, לצוות ולמשפחות. שהקהילה המיוחדת שנבנית בבית הספר, ומשלבת אמנות בתוך הלמידה ובתוך החיים, תהפוך לנביעה של יצירה, שייכות וחיים עבור העיר כולה. כי בשדרות, להתחיל מבראשית זו הזדמנות לבחור בכל בוקר מחדש במה שאנחנו רוצים להצמיח כאן. ואנחנו בוחרים בחיים."
אמיר הרמן, עובד בדיוטי פרי: "עכשיו תורנו לצאת לחופשה"
"הישראלים טסים כל השנה, אבל בקיץ זה משהו אחר. כ־50 אלף טסו מנתב"ג מדי יום בתקופת הקיץ, הרבה מהם משפחות עם ילדים, ואצלנו במחלקת השוקולד והמתוקים מרגישים את זה מיד.
הקיץ היה מאוד אינטנסיבי, תגברנו את הצוות ובקושי היה רגע של שקט. אני כבר הרבה שנים בחברה ורגיל לתקופות העמוסות האלה, והשנה מבחינתי היא גם השתלבה עם כמה סבבי מילואים.
הרבה נוסעים מגיעים כשהם כבר יודעים בדיוק מה הם רוצים, במיוחד הילדים, אבל יש גם לא מעט שמבקשים מאיתנו המלצות: מה להביא למשפחה, מה מתאים לחברים בעבודה, ובעיקר 'תמליצו לי על משהו מיוחד שלא מכירים בארץ'. בכלל, אנחנו רואים שהנוסעים מחפשים בדיוטי פרי מוצרים מיוחדים שלא פוגשים בכל סופר בארץ.
עכשיו, אחרי הקיץ והחגים, המשמרות כבר הרבה יותר רגועות. אני דווקא מעדיף את האקשן, כשהמחלקה מלאה במשפחות וילדים, המשמרת עוברת מהר ויש אווירה שמחה. אבל אנחנו יודעים שהשקט הזה זמני: עוד מעט מגיעים חנוכה וכריסטמס ושוב מתחילה תקופה עמוסה.
אני בכלל לא יצאתי לחופשה בקיץ. כל הקיץ ראינו אנשים יוצאים לחופשה ועכשיו הגיע התור שלנו. החודש אנחנו יוצאים לנופש חברה באתונה, ומיד אחריו אני יוצא לעוד סבב מילואים של כחודשיים. אז אני ממש מחכה לכמה ימים האלה באתונה, ליהנות קצת ולבלות עם החברים מהעבודה באווירה אחרת."
רס"ם יקיר יצחק, לוחם מג"ב: "בחגים, כשכולם בחופש, אני עובד"
"דווקא בימים האלה, כשעם ישראל מבלה בחוץ והצפון מתמלא במטיילים, אני נכנס לדריכות ופועל לצד כלל השוטרים במשמרות ארוכות. המטרה שלי היא לתת מענה ביטחוני ולהגן על התושבים ועל המטיילים - הן מפני טרור והן מפני פשיעה פלילית.
עכשיו האזור חזר לשגרה, אבל אצלנו בזרוע יישובים במג"ב צפון עובדים מסביב לשעון. אשתי והילדים יודעים שבחגים ובחופשות, כשעם ישראל מטייל ומבלה, אני בעבודה. אם גם אני אצא לחופש, מי ישמור על תושבי עמק יזרעאל? אנחנו פועלים לסיכול הפשיעה החקלאית, ונותנים מענה לכל חשש לאירוע פח״ע לצד חברי כיתות הכוננות ביישובי העמק.
כל בוקר אני לובש בגאווה את מדי מג״ב. מבחינתי, כל יום מחייב היערכות מחודשת לכל תרחיש. המעבר מאפס למאה יכול להתרחש בכל רגע - ואנחנו תמיד מוכנים.
בחול המועד סוכות פנה אליי תושב מושב מרחביה וסיפר לי שאופניו החשמליים נגנבו. יצאתי לפעילות מבצעית יחד עם הצוות, עצרתי עם חבריי את החשוד והחזרנו לתושב את האופניים. אולי מדובר באופניים שערכם כמה אלפי שקלים בלבד, אבל עבור מי שנפגע הם עולם ומלואו. כשאני משיב לאדם את רכושו, אני מחזיר לו גם את תחושת הביטחון וממחיש לו שהמשטרה כאן בשבילו".
אלעד נוה, ועדת הבחירות המרכזית: "אפילו סוכה לא הספקתי לבנות"
"אצלנו החגים לא ממש סימנו יציאה לחופש. ככל שמתקרבים ליום הבחירות, עומס העבודה הולך וגדל ואנחנו נכנסים לישורת האחרונה.
ביום הבחירות אני מנהל את מרכז השליטה של הוועדה, שמרכז את תמונת המצב של פעילות הוועדה בכל רחבי הארץ. לשם מתנקזים האירועים והעדכונים מהשטח, ומשם מועברת להנהלת הוועדה תמונת מצב עדכנית בכל רגע, כדי לאפשר קבלת החלטות בזמן אמת.
השנה אפילו סוכה לא הצלחתי לבנות. העומס בוועדה מורגש גם בימים רגילים, אבל בתקופת החגים מרגישים אותו אפילו יותר, דווקא בגלל שאלו הימים שבהם אתה רוצה וצריך להיות קצת יותר עם המשפחה והחברים.
גם בתקופה הזאת המשכנו לעבוד ולהתכונן, ועכשיו, עם החזרה לשגרה, הקצב רק עולה. המטרה היא להגיע ליום הבחירות כשכל המערכות, הצוותים והתהליכים ערוכים לרגע האמת."
אבי שושה, מעצב שיער: "סוף סוף אפשר לחזור לנשום"
"אין ספק שתקופת חגי תשרי היתה מאתגרת יותר מבכל שנה במציאות מלחמה. עבדנו מצאת החמה עד צאת הנשמה! זה אומר שמרגע שפתחנו ב־9 בבוקר את המספרה בקושי שותים קפה והופ צוללים ישר למספריים, גוונים, צבע וכמובן לפעולות עיצוב שיער מורכבות יותר כמו החלקות קרטין ותוספות שיער הטרנד העכשווי בשיטת 'באטרפליי'.
זה אומר בלי להגזים שעשינו אלפי צביעת ראשים, מאות החלקות וגוונים ואינספור תוספות שיער בכדי שבנות ישראל ישבו יכנסו לערב החג יפות ומרוצות. היו גם קליינטיות שלא שריינו תור מראש, אבל עשינו את מרב המאמצים לא לאכזב אף אחת ועבדנו שעות לא שעות, בלי שעת סיום, עד הקליינט האחרון בכל יום, מה גם שהחגים יצאו על סופי שבוע, כך שעבדנו פול טיים מיום ראשון עד יום שישי מלא, כולל בערבי חג.
עכשיו, אחרי החגים, אפשר סוף סוף לחזור לנשום. היום שתיתי לי בנחת את הקפה של הבוקר עם סיגריה בלי לחץ. וזה הזמן בהחלט לתת לעובדים, למי שירצה, לקחת חופש. גם אני מחכה לחופשה קצרה עד הכריסטמס ומסיבות הסילבסטר שיסגרו את שנת 2026."
גיא אלפסי: "טיפלנו בכמויות מטורפות של נוסעים"
מי שעוד הרגיש היטב את עומסי העבודה בקיץ ובחגי תשרי שהגיעו בתחילת ספטמבר, הוא גיא אלפסי בן ה-27 מעיר ימים נתניה שסיים לימודי תואר ראשון בתקשורת שיווקית. אלפסי עובד באחד המתחמים הכי עמוסים - ראש צוות בטחון ברשות שדות התעופה עם ותק של 5 שנים.
לדבריו, "עברנו תקופה מאתגרת בחודשי הקיץ, בחופש הגדול ובתקופת החגים בימי שיא של תנועת נוסעים שחצתה את המאה אלף נוסעים ביום. טיפלנו בכמויות מטורפות של נוסעים ובימי שיא טיסה אחר טיסה. זה החזיר אותי סוף סוף למספרי הנוסעים שידענו בעבר לפני המלחמה.
במהלך התפקיד שאני עושה באים באינטראקציה עם כל נוסע ונוסע ולאור העובדה שיש לנו במערך העובדים לא מעט עובדים שעושים מילואים, מעבר ל-200 וגם 300 ימים, הרי שאנחנו מתגברים משמרות - ולא רק אנחנו, אלא בכל החטיבות ברש"ת הרגשתי את התגייסות העוברים לעבור את הקיץ והחגים בצורה טובה ויעילה.
כעת, ביום שאחרי החגים אנחנו חוזרים לטפל בכמות של בין 80 ל-85 אלף נוסעים. זה לא אומר פחות משמרות, אבל עם פחות נוסעים אפשר לנשום בין טיסה לטיסה ויש אפילו זמן לקפה עם החברים בעבודה בשעת ההפסקה. אני אישית לא מתכוון לצאת כרגע לחופש אבל החברים שלי בעבודה כבר בונים על כמה ימי חופש בחו"ל".