אן קרסון הקנדית היא הזוכה בפרס נובל לספרות לשנת 2026
המשוררת והמסאית אן קרסון הוכרזה כזוכה בשל "מכלול יצירתה הנועז והמקורי, שבדיאלוג משועשע עם המסורת הקלאסית יצר צורות ביטוי חדשות בספרות העכשווית" - כך נמסר מטעם ועדת הפרס. בין ספריה הבולטים נמנים "גברים בשעותיהם החופשיות" ו"יופיו של הבעל". בשנה שעברה הוענק הנובל, ששוויו כמיליון דולר, לסופר ההונגרי לאסלו קרסנהורקאי
המשוררת והמסאית הקנדית אן קרסון היא הזוכה בפרס נובל לספרות לשנת 2026 - כך הכריזה היום (חמישי) האקדמיה השבדית, שבוחרת מדי שנה את מקבל הפרס. שוויו של הפרס: 11 מיליון קרונה שבדית, סכום המוערך בכמיליון דולר.
"רק לפני כמה דקות הספקתי לדבר עם אן, שהופתעה מאוד", נאמר במעמד ההכרזה. "היא סיפרה שברגעים אלה היא באיסלנד ומאזינה לרוח. על אף התרגשותה הרבה, יכולתי לשמוע על קולה שהיא שמחה מאוד מהזכייה".
מטעם ועדת הנובל נמסר כי הפרס הוענק לקרסון על "מכלול יצירתה הנועז והמקורי, שבדיאלוג משועשע עם המסורת הקלאסית יצר צורות ביטוי חדשות בספרות העכשווית". עוד ציינה הוועדה כי לאורך הקריירה שלה שילבה קרסון בין כתיבת שירה, תרגום והוראה באוניברסיטאות שונות. יצירתה הספרותית מתמקדת במפגש שבין עיסוקו האובססיבי של חוקר הלשון במילים לבין שאיפתו של המשורר למצוא בהן משמעויות חדשות. קרסון עצמה העידה כי חקר המקור וההתפתחות של מילים הוא נקודת המוצא לכל יצירתה.
אן קרסון (76), ילידת טורונטו שבקנדה, היא משוררת, מסאית, מתרגמת, חוקרת ספרות קלאסית ומרצה באוניברסיטאות. ב-1981 השלימה את עבודת הדוקטורט שלה בלימודים קלאסיים, ולאורך הקריירה שילבה בין כתיבת שירה, תרגום יצירות מיוונית עתיקה והוראה. קרסון ידועה בכתיבתה המשלבת בין שירה, פרוזה ומסות, ובין המיתולוגיה והספרות היוונית העתיקה לעולם המודרני. בין היתר תרגמה את שיריה של סאפפו ואת המחזות "אלקטרה" ו"אנטיגונה" של סופוקלס ו"הבאכות" של אוריפידס.
לאורך הקריירה פרסמה קרסון יותר מ-20 ספרי שירה, מסות ותרגומים, ובהם "נוקס", "גברים בשעותיהם החופשיות", "יופיו של הבעל" ו-Wrong Norma. ספרה הראשון, "ארוס המר-מתוק: חיבור", ראה אור ב-1986, ובשנות ה-90 החלה להתבסס כדמות בולטת בעולם הספרות והאמנות הבינלאומי. לצד עבודתה הספרותית שיתפה פעולה עם אמנים חזותיים, כוריאוגרפים ובמאי תיאטרון ואופרה, ויצירותיה תורגמו בין היתר לצרפתית, לגרמנית ולשוודית.
בשנה שעברה הפרס הוענק לסופר ההונגרי לאסלו קרסנהורקאי, שידוע בזכות הרומנים הדיסטופיים והמלנכוליים שלו כדוגמת "תוגת ההתנגדות" ו"טנגו השטן". במעמד ההכרזה נאמר כי הפרס הוענק לו בשל "יצירה מרתקת וחזונית שבמרכזה אימה אפוקליפטית, אך גם אמונה מחודשת בכוחה של האמנות".