אין תקציב לטיפול בעקר הזיתים: חשש לזיהום בכינרת ובאזור חדרה
בעמותת צלול מזהירים כי היעדר תקציב לטיפול בעקר, הנוצר בתהליך הפקת שמן זית, עלול לגרום לפגיעה במתקני טיהור שפכים ולהזרמת ביוב גולמי לנחלים ולים. בעמותה דורשים להקצות כ-6 מיליון שקלים לטיפול בפסולת בתי הבד באזור הצפון, יהודה ושומרון ובשרון. המנהלי האזרחי: "דנים על השלמה תקציבית"
עונת המסיק בעיצומה, אך התקציב הנדרש לטיפול בזיהום העקר עדיין חסר: ענף הזית הוא אחד מענפי החקלאות החשובים באזור יהודה ושומרון, ותושבי כפרים פלסטיניים רבים מתפרנסים ממנו. בעונה הנוכחית צפוי היבול להגיע באזור זה לכ-99 אלף טונות של זיתים, שמהם יופקו כ-22 אלף טונות של שמן זית. אלא שלצד חשיבותו הכלכלית של הענף, תהליך ייצור שמן הזית עלול לגרום לזיהום סביבתי נרחב - בשל שפיכת עקר לנחלים, שבסופו של דבר מגיעים גם לישראל.
בעיה דומה קיימת גם בצפון הארץ, שבו פועלים כ-50 בתי בד. לפי הנתונים, חסרים כ-700 אלף שקלים למימון הטיפול בעקר - מוהל הזיתים הנוצר בתהליך הפקת שמן הזית - אך השנה אין ברשות המים תקציב ייעודי לנושא. המשמעות היא שהזיהום עלול להגיע לכינרת דרך נחל צלמון.
בעמותת צלול פנו לרשות המים בבקשה לתקצב את הטיפול בעקר בצפון. במקביל, בעמותה דורשים ממשרד האוצר ומהמנהל האזרחי להקצות באופן מיידי כ-6 מיליון שקלים לטיפול בעקר שמייצרים בתי הבד באגן נחל שכם ונחל חדרה. באזור זה פועלים כ-60 בתי בד.
בעמותה מזהירים כי היעדר מימון, או מימון חלקי בלבד, עלול לגרום לפגיעה קשה בנחלים ובסביבה בצפון הארץ ובאזור יהודה ושומרון והשרון. לדבריהם, הזרמת עקר למערכות הביוב עלולה לגרום לקריסת מתקן החירום ביד חנה ומט"ש חדרה, וכתוצאה מכך להזרמת ביוב גולמי לנחל אלכסנדר, לנחל חדרה ולים. התרחיש עלול להוביל גם לסגירת חופי רחצה ולגרום נזק אדיר לחי ולצומח בנחלים ובים.
"כידוע, די בכמות קטנה מאוד של עקר, שהוא חומר חומצי, כדי להשבית עבודה של מט"ש שלם לאורך זמן רב ולהזרמת הביוב לנחלים ולים", נכתב במכתב ששלחו בעמותה למנהל האזרחי ולמשרד האוצר. "פיזור העקר בכרמי זיתים, מטעים ודרכים, כפי שהתבצע בשנים האחרונות באמצעות קבלנים בעלי מכליות, הוא הפתרון היחיד לבעיה קשה זו".
בעמותת צלול הוסיפו: "אסור לחזור למראות הקשים של נחלים, שמימיהם שחורים ובהם שוחים דגים מתים, וחופי רחצה שחורים שעל חופיהם דגים מתים. זאת, בשעה שבאמצעות תקציב לא גדול אפשר למנוע זאת".
ברשות המים אישרו כי לא הוקצה תקציב ייעודי לנושא לקראת עונת המסיק הקרובה. "לצערנו, בעונת המסיק הקרובה של 2027-2026, לא תוקצבו משרדי הממשלה הרלוונטיים בתקציב ייעודי לנושא, ולפיכך אין אפשרות לפרסום קול קורא לתמיכה כספית בפעולות אלו", נמסר.
ברשות המים הוסיפו כי בשנים האחרונות הועמדו תקציבים ייעודיים באמצעות קולות קוראים, שסייעו לתאגידי המים והביוב ולמועצות האזוריות באיסוף העקר ופינויו, בפיזורו המבוקר ובהקמת מערכות לניטור רציף.
"פעולות אלו נחלו הצלחה רבה, הן צמצמו את הפגיעה במערכות ההולכה והטיפול, אפשרו את המשך השבת הקולחים לחקלאות, ומנעו זיהום", הסבירו ברשות המים. עם זאת, ברשות הדגישו כי היעדר סיוע תקציבי אינו פוטר את הגופים האחראים בשטח מחובתם למנוע את הזיהום.
"חובתם המלאה של תאגידי המים והביוב והמועצות האזוריות שבתחומם פועלים בתי בד, לפעול באופן שוטף למניעת הזיהום, וזאת בהתאם לחובות החוקיות המוטלות עליהן בדין", נמסר. "רשות המים מצפה מהגופים האחראים בשטח, לבצע את כל הנדרש כדי למנוע הזרמת עקר למערכות הביוב הציבוריות ולסביבה".
מהמנהל האזרחי נמסר בתגובה: "קמ״ט איכות הסביבה מקדם מדי שנה פרויקט לפינוי ולפיזור עקר מבתי הבד, במטרה למנוע מפגעים סביבתיים ולצמצם את הסיכון לזיהום נחלים וחופי רחצה. במהלך עונת 2025 טופלו 51 בתי בד, ובמסגרת הפרויקט פונו ופוזרו כ-17 אלף קוב עקר, בהשקעה של כ-4 מיליון שקלים. לקראת עונת 2026 הקצה המנהל האזרחי תקציב בסך 3 מיליון שקלים, והפרויקט יצא לדרך. במקביל, הנושא נבחן במסגרת הדיונים לגיבוש השלמה תקציבית, במטרה לאפשר את המשך הפעילות".