אלף מינים בישראל: הסודות המפתיעים של החדקוניות
מדובר בקבוצה גדולה ומגוונת להפליא של חיפושיות, שרוב חייהן קשורים לצמח מסוים. איך החדק הייחודי שלהן מסייע להן לשרוד, ואיך הן מצליחות לצלול ולנשום מתחת למים? חיות את הרגע - השאלות החמות על החיות הכי מעניינות
החדקוניות הן אחת הקבוצות המגוונות ביותר של חיפושיות. איך נקבת החדקונית מצליחה להטמין את הביצים עמוק בתוך הצמח, ואילו חדקוניות מפתיעות אפשר למצוא בישראל? שוחחנו עם לייבעלע פרידמן, מנהל אוסף החיפושיות במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, שמקדיש את שלושת העשורים האחרונים לחקר עולמן המופלא של החיפושיות.
מה מיוחד בחדקוניות?
"החדקוניות הן על-משפחה בתוך סדרת החיפושיות. המאפיין הבולט ביותר שלהן, שגם העניק להן את שמן, הוא שקדמת הראש שלהן מוארכת – בין העיניים לבין גפי הפה. ההתארכות הזו משתנה מאוד בין המינים: יש כאלה שהחדק שלהן קצר מאוד וכמעט אינו קיים, ויש כאלה שהחדק שלהן ארוך יותר מאורך הגוף כולו. נוסף על כך, גופן של רוב החדקוניות מכוסה בקשקשים או בזיפים – תכונה שלא נפוצה אצל חיפושיות אחרות. הקשקשים הללו משנים את צבעם עם הגיל או כשהם נרטבים, ובאזורים טרופיים הם יכולים להיות צבעוניים מאוד ולשמש להסוואה או לאזהרה מפני רעילות".
חיות את הרגע - לכל הכתבות הקודמות
למה הן צריכות את החדק הזה?
"החדק נועד בעיקר לשני דברים: תזונה ורבייה. כשיצור בגודל שלהן רוצה לאכול מזון מזין ועסיסי שנמצא עמוק בתוך רקמת הצמח, למשל בתוך פרי או מאחורי קליפה עבה, יש לו שתי אפשרויות: להשקיע הרבה אנרגיה בחפירת חור בגודל הגוף שלו כדי שיוכל להיכנס פנימה, או לעשות חור קטן ולהשחיל דרכו חדק. החדקוניות הן צמחוניות ונוקטות באפשרות של החור הקטן כדי להגיע לרקמת הצמח. כך, החדק שלהן מאפשר להן להישאר בחוץ, לקדוח חור קטן ולהגיע עמוק אל המזון האיכותי והמזין ביותר. בזכות ההתאמה הזו, החדקוניות הן קבוצה מצליחה במיוחד: מתוך כחצי מיליון מיני חיפושיות שידועים למדע, כ-100 אלף הם מיני חדקוניות. בישראל, מתוך כ-6,000 מיני חיפושיות, יש כאלף מינים של חדקוניות".
עוד כתבות בזווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה|
האיום היבש על הכינרת: מה באמת מחולל את סופות השרקיה?
כיבוי שריפות: זיהום האוויר שחוצה את הקו הירוק
חיות את הרגע: נמלת האש הקטנה
ואיך הן משתמשות בחדק לרבייה?
"נקבת החדקונית משתמשת בחדק שלה כדי לכרסם ולעשות נקב עמוק בתוך רקמה צמחית, למשל בגזע, בגבעול או בפרח. לאחר מכן היא מסתובבת, מכניסה לתוך הנקב את צינור ההטלה הטלסקופי שלה ומטילה את הביצים פנימה. כשהזחל בוקע מהביצה, הוא נמצא בתוך 'מרחב מוגן' עם הגנה מצוינת מפני טורפים, טפילים ופגעי מזג האוויר, ומוקף בכל האוכל שהוא צריך. לרוב מדובר בהטלה של ביצה בודדת בכל נקב".
איזה מינים של חדקונית חיים כאן בישראל?
"יש לנו מגוון אדיר. למשל, 'חדקוניות הבלוטים' ניזונות מבלוטים של עצי אלון. יש מינים שפוגעים בוורדניים כמו דובדבנים ותפוחים, שבהם הזחל מתפתח בתוך הפרי הצעיר. יש גם מין פולש שהגיע ממרכז אמריקה ומתפתח בתוך גלעיני אבוקדו. הוא לא מזיק לחקלאות מכיוון שהוא חודר לגלעין רק לאחר שהאבוקדו שוכב על הקרקע ומתחיל להירקב. לצד אלה, יש את 'הבצלניות' שלא חיות על צמחים אלא על הקרקע וניזונות מצמחי בצל כמו חצב, חבצלת וכדומה (ומכאן שמן), ויש אפילו עשרות מינים של חדקוניות שחיות במים".
מפתיע, יש חדקונית שחיות במים?
"כן, פרסמתי מאמר שבו סיקרתי את חדקוניות המים של ישראל. חלקן חיות על צמחי מים או צמחי גדה, וחלקן ממש שוחות וצוללות. חדקוניות רבות נושמות מתחת לפני המים באמצעות נשימת פלסטרון. בועת אוויר עוטפת את הבטן שלהן מבחוץ, ומוחזקת על ידי קשקשים או זיפים ומספקת חמצן לחיפושית בעודה מתחת לפני המים. הבועה הזו מתפקדת גם כריאה טכנולוגית: בעודן במים, מתרחש חילוף גזים שבו פחמן דו-חמצני יוצא מהבועה וחמצן מהמים נכנס אליה. זה מאפשר להן לנשום ולצלול בצורה יעילה מאוד, אפילו יעילה יותר מצוללנים אנושיים".
איך אתה חוקר חדקוניות בשטח?
"אני יוצא לשדה ומחפש אותן. שיטת האיסוף הפשוטה ביותר היא באמצעות רשת: אם מנפנפים איתה על הצמחייה, תופסים את המינים המעופפים, ואם מנערים את הצמחים ומחזיקים את הרשת מתחתם – לוכדים את המינים שמקפלים רגליים ונופלים. אנחנו משתמשים גם במלכודות קרקע, כמו קופסת פלסטיק פשוטה שמיישרים עם פני האדמה, וכל חרק שעובר באזור נופל פנימה. דרך נוספת היא להביא חלקי צמחים נגועים למעבדה ולגדל אותם. לפעמים מחזור החיים של מינים שחיים בתוך עץ יכול לקחת שנים".
האם משבר האקלים משפיע עליהן?
"בארץ קשה להצביע על מגמות ברורות לגבי חדקוניות ספציפיות בגלל שטרם הגענו לשלב שבו אנחנו מכירים את כל החיפושיות בישראל. עם זאת, בהחלט צפויה השפעה של משבר האקלים, ובשנים האחרונות אנחנו מגלים בארץ יותר ויותר מינים טרופיים של חרקים שחודרים או שמרחיבים את תפוצתם דרומה וצפונה".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה