ynet נקי

סרי לנקה במלכוד: הפילים רעבים, יותר בני אדם נהרגים - והעימות מסלים

כריתת היערות דוחקת את הפילים אל אזורי מגורים. העימות גובה מדי שנה מאות קורבנות משני הצדדים. גדרות חשמליות, שינוי שגרת החיים ומעקב אחר תנועת הפילים הם רק חלק מהניסיונות להתמודד עם המשבר. בתוך המציאות הקשה, סיפורו של תושב שאיבד את היכולת לנהל את חייו כפי שהכיר אותם ממחיש את המחיר האנושי הכבד – ואת ההבנה שהאחריות לעימות מוטלת במידה רבה גם על בני האדם

רויטרס, יוגב ישראלי · יום ראשון, 18 באוקטובר 2026 בשעה 7:30

לצד מאגר המים סיאמבאלאנגאמווה (Siyambalangamuwa) בסרי לנקה – מדינת אי הממוקמת בין מפרץ בנגל לים הערבי, ומדרום לתת-היבשת ההודית – משתרעת גדר חשמלית לאורך 14 קילומטרים. מטרתה להגן על למעלה מ-2,000 משפחות המתגוררות בכפרים הסמוכים, מפני עדרי הפילים המשוטטים באזור.

פילים פורצים גדרות, בדרכם אל הכפרים בסרי לנקה, בחיפוש אחרי מזון (צילום: Thilina Kaluthotage/Reuters)
תושבי כפר בסרי לנקה מתאספים סביב גופתו של פיל שנהרג כתוצאה ממלכודת שהוטמנה לו (צילום: Thilina Kaluthotage/Reuters)

לא מדובר בעניין פשוט שיש להקל בו ראש, אלא במוקד אחד העימותים החמורים ביותר בעולם בין בני אדם לפילים. מאז שנת 2019, נהרגו בסרי לנקה בממוצע 138 בני אדם בהיתקלויות עם בעלי חיים אלו – שיעור התמותה השני בגובהו בעולם. במקביל, מספר הפילים שנהרגו – לאחר שפלשו לכפרים בחיפוש אחר מזון עקב הצטמצמות בית הגידול שלהם – עלה לממוצע של 402 בשנה, שיעור התמותה הגבוה ביותר בעולם. "לפני 20 שנים המצב הזה לא היה קיים, כיוון שמעבר למאגר המים השתרעו יערות גדולים", אמר דוואגירי מודיאנסלאגה תילאקאראטנה בנדרה, פקח טבע מקומי. "אך עם הזמן הם נכרתו, הפילים החלו להתקרב – וכך נוצר העימות הגובר בין תושבי הכפר לפילים".

לתושבי סרי לנקה יש קשרים תרבותיים עמוקים עם הפילים. היונקים היבשתיים גדולי הממדים משולבים בטקסים בודהיסטיים מסורתיים, כשהם מעוטרים ונושאים סמלים קדושים. כמו כן, הפילים מהווים נדבך מרכזי בתעשיית התיירות של האי (שהכנסותיה נאמדות בכ-4 מיליארד דולר), והחזקתם נחשבת לסמל סטטוס.

עקבות פילים בשדות אורז בסרי לנקה (צילום: Thilina Kaluthotage/Reuters)
פילים מאולפים ומקושטים בתהלוכה מסורתיתי בודהיסטית בסרי לנקה (צילום: Thilina Kaluthotage/Reuters)
עדר פילים חוצה כביש בסרי לנקה (צילום: Thilina Kaluthotage/Reuters)

למרות היותו בעל חיים מוגן, פיל סרי לנקי (Elephas maximus maximus) – הגדול מבין תתי-המין של הפיל האסייתי – נתון בסכנת הכחדה, שכן אוכלוסייתו מוערכת ב-7451 פרטים החיים בטבע. מספר מקרי המוות של פילים הגיע בשנת 2023 לשיא של 488, על פי המחלקה לשימור חיות בר. הנתונים מצביעים על כך שעשרות פילים נורו בעת שחדרו לכפרים, בעוד אחרים מתו כתוצאה מהרעלה, התחשמלות, תאונות רכבת או נפילה לבארות.

לבנדרה יש ניסיון אישי עם ההשלכות ההרסניות של הסכסוך בין בני אדם לפילים. בדצמבר 2025, פיל נכנס לחצר האחורית של ביתו כדי לאכול מנגו. הוא תקף את בנדרה ואת רעייתו, לאחר שזו נזעקה לעזרתו. בנדרה שבר את רגלו ופרק את כתפו בתקרית, בעוד שרעייתו נאלצה לעבור קטיעה של רגלה הימנית. כיום היא נעזרת בכיסא גלגלים. "חיינו כיום שונים לחלוטין משהיו לפני מתקפת הפיל. אשתי ואני נהגנו לעשות הכול יחד, כולל לעבוד בחקלאות. אך הפעילויות הללו שובשו לחלוטין. כעת, מוטלת עליי האחריות לדאוג לה, ושנינו חשים בנטל הנפשי הכרוך בכך", אמר בנדרה.

פקח הטבע דוואגירי מודיאנסלאגה תילאקאראטנה בנדרה מטפ ברעייתו שנפגעה בתקרית עם פיל (צילום: Thilina Kaluthotage/Reuters)
פיל סרי לנקי שמת לאחר שנטמנה לו מלכודת בידי תושבי האי (צילום: Thilina Kaluthotage/Reuters)
פקח חמוש שומר על פיל בסרי לנקה (צילום: Thilina Kaluthotage/Reuters)

על מנת להפחית את הסיכון לעימותים עם הפילים, נאלצים הכפריים להתאים את שגרת יומם. באחד מבתי הספר הלימודים מתחילים באיחור של חצי שעה – ולא בשעה 7:30 שנקבעה ברמה הארצית – כדי להימנע ממפגש עם הפילים בשעות הבוקר המוקדמות, בהן הסיכוי לעימות גבוה יותר. כמו כן, תושבי הכפר מסיימים את עבודתם מוקדם יותר כדי להספיק להגיע לבתיהם לפני רדת החשיכה, ואילו טקסי לוויות וחתונות מתוזמנים כך שהסיכוי למפגש עם פילים יהיה מזערי.

זירה שבה מת פיל סרי לנקי (צילום: Thilina Kaluthotage/Reuters)
פקח הטבע דוואגירי מודיאנסלאגה תילאקאראטנה בנדרה מתקן גדר חשמלית שניזוקה (צילום: Thilina Kaluthotage/Reuters)
פילים חוצים רחוב בסרי לנקה (צילום: Thilina Kaluthotage/Reuters)

לבנדרה ולשכניו יש קבוצת וואטסאפ המוקדשת למעקב אחר תנועותיהם של פילים. השכנים מתגייסים לעיתים קרובות כדי לנסות ולגרש פילים המנסים לפלוש לאזור – הם צועקים ומשתמשים בנפצים – וכן מסייעים בפינוי נפגעים לבית החולים במקרה של תקיפה.

בנדרה תומך בהפסקת בירוא היערות – פעולה המתבצעת בדרך כלל לצורכי חקלאות – וקורא להתחייבות לביצוע ייעור מחדש. על פי נתוני הבנק העולמי, שיעור השטחים המיוערים בסרי לנקה צנח מכ-70% בשנות ה-20 של המאה הקודמת לכ-34% כיום. ואם המצב לא סבוך דיו, הרי שהנתונים מלמדים כי כ-70% מתוך כ-7,451 הפילים המצויים בטבע בסרי לנקה חיים מחוץ לאזורים מוגנים. עם זאת, אוכלוסיית הפילים נמצאת במגמת עלייה במספריה, שכן נרשמה עלייה של 27% בגודלה, בהשוואה למצב לפני עשור. "אינני חש כל שנאה כלפי בעל החיים הזה, או כלפי כל בעל חיים כלשהו", אמר בנדרה. "הפילים הפכו מורעבים בגלל מעשינו, בני האדם. אני רואה את המצב הזה יותר כקארמה שאשתי ואני נאלצים לשאת בתוצאותיה. מה ארוויח מכך שאשנא את הפילים? הם חפים מפשע".

לכתבה המקורית ב-ynet