בגלל הזיהום: המשרד להגנת הסביבה לא אישר את ההקלות שמפעל נשר ביקש
מפעל נשר רמלה ביקש לשנות את היתר הפליטה, בטענה שיפעל לשדרג את התשתיות ויחל להשתמש בפסולת כתחליף דלק, אבל נענה בסירוב: "לא נראה כי יש התקדמות לשלבים מעשיים של ביצוע". גורם במשרד הממשלתי אמר כי נשקלת האפשרות להכריז על האזור כמוכה זיהום אוויר. חברת המלט בתגובה: "הבירוקרטיה הממשלתית היא שמעכבת את קידום הפרויקט"
המשרד להגנת הסביבה החליט לא לשנות את היתר הפליטה של מפעל "נשר" ברמלה ולא לתת לו הקלות – זאת לאחר שמפעל המלט ביקש מהמשרד לשנות את ההיתר, בטענה שיפעל לשדרג את התשתיות ויחל להשתמש בפסולת כתחליף דלק. "לא נראה כי יש התקדמות לשלבים מעשיים של ביצוע", כתב מנהל מחוז מרכז במשרד הממשלתי, גדעון מזור, "עד כה אין ודאות כי אכן המהלך יצא לדרך... אין בידי המשרד כל מידע מהותי ואופרטיבי, שלפיו ניתן לקיים דיון ולשקול שינוי היתר הפליטה כפי שהמפעל ביקש".
לפני כשלוש שנים הטיל המשרד על המפעל עיצום כספי בסך 6 מיליון שקל, בעקבות הפרות של היתר פליטה ושל חוק אוויר נקי. דוח המפל"ס (מרשם הפליטות לסביבה) האחרון, לשנת 2025, הציג עלייה של 6% בעלות הזיהום הכוללת של מפעל המלט ועלייה של 52% בפליטות הכספית. המפעל דורג במקום השני, כאשר עלות הזיהום הכוללת המיוחסת לו עמדה על כ-1.4 מיליארד שקל – תוצאה של זיהום אוויר ופליטות גזי חממה.
גורם במשרד להגנת הסביבה אמר ל-ynet כי נשקלת האפשרות להכריז על האזור כמוכה זיהום אוויר. בשנת 2022 הכריז המשרד על התחנה המרכזית בתל אביב כעל איזור נפגע זיהום אוויר, אחרי חריגות בפליטות במקום.
"המשרד להגנת הסביבה עשה סוף-סוף את המעשה הנכון", אומר פרופ' עדי וולפסון, פעיל בנושאי איכות הסביבה והקיימות בישראל, "אחרי שנים שהוא הקל על מפעל נשר רמלה, אחד המפעלים עתירי הפליטות במדינה, הוא לא הסכים לתקן את היתר הפליטה לטובת המפעל ועמד לצד הציבור".
בשנת 2022 חידש המשרד להגנת הסביבה את היתר הפליטה של המפעל, עם תנאים מחמירים ובהם דרישה להפחתת הפליטות. פרופ' וולפסון מסביר כי "אחת מגולות הכותרת בהיתר החדש הייתה הפחתת פליטות תחמוצות החנקן בהדרגה, תוך התאמה לדירקטיבה האירופית המקובלת למפעלי מלט, עד הגעה לריכוז של 350 מיקרוגרם למטר מעוקב בארובות הכבשנים באמצע 2027. כל זאת כאשר הציבור ומומחים שונים טענו שקיימים אמצעים טכנולוגיים להפחתה משמעותית יותר של הפליטות, אך נשר טענו שלא יהיה כלכלי ליישמם והמשרד קיבל את עמדתם".
לדברי וולפסון, "ההיתר מ-2022 גם אישר לנשר לשרוף יותר פסולות, ובמיוחד RDF – דלק המופק משאריות פסולת בעלות ערך קלורי גבוה, כמו פלסטיק ובדים, כתחליף לדלק המאובן מסוג פטקוק המשמש בנשר, דבר שהיה צפוי להפחית את פליטות תחמוצות החנקן. אבל במקום לפעול לקידום הפתרונות השונים ולהפחית את פליטות תחמוצות החנקן כנדרש, נשר עסקה לאורך השנים בניסיונות לשנות את ההיתר בדיעבד, מהלך שגרר התנגדות ציבורית חריפה. ההחלטה המבורכת של המשרד לא לאשר את הבקשה של נשר, ולעמוד על תנאי ההיתר המקוריים, היא בעיקר הישג ציבורי גדול ודוגמה לכך שאכיפה אזרחית בלתי מתפשרת משתלמת".
ממפעל נשר נמסר: "בשנים האחרונות הופכת נשר כל אבן כדי לקדם פרויקט לאומי חיוני, שיסייע לישראל להתמודד עם אתגרי הפסולת, לצמצם את ההטמנה ולהפחית את פליטות התעשייה. נשר עמדה בכל התחייבויותיה, השקיעה עשרות מיליוני שקלים והקימה את התשתיות הנדרשות לקידום הפרויקט. מנגד, התחייבויות משרדי האוצר והגנת הסביבה לתמיכה בפרויקט טרם מומשו, והבירוקרטיה הממשלתית היא שמעכבת את קידומו.
נשר ערוכה ומוכנה לפרויקט. האחריות לעיכוב במימושו מוטלת באופן בלעדי על המדינה, שעל אף שהקימה ועדה בין-משרדית לטובת קידום הפרויקט, טרם מימשה את התחייבויותיה. לא ייתכן שהמדינה תעכב את הפתרון ובמקביל תטיל על נשר את האחריות לעמידה ביעדים. אם הממשלה קובעת יעדים מחייבים, עליה לאפשר את התנאים הנדרשים לעמידה בהם. נשר תמשיך לעשות כל שביכולתה כדי לקדם את הפרויקט החשוב הזה".