האזהרה של רשות המים לגבי הירידה בנפח המים הזמינים בכינרת
כשברקע השלכות משבר ההתפלה, דוח של השירות ההידרולוגי לגבי עונת הגשמים הקודמת מעלה כי בחיבור לעונה שקדמה לה, הסתכם נפח המים הזמינים בשתי העונות בכ-208 מלמ"ק – הנמוך ביותר לפרק זמן כזה במאה שנות מדידה: "גם כאשר כמות הגשם מתקרבת לממוצע, מקורות המים ממשיכים לשאת את ההשפעה של שנת הבצורת הקודמת"
רשות המים מזהירה מפני הירידה המתמשכת במפלס מי הכינרת, כשברקע השלכות משבר ההתפלה. מדוח של השירות ההידרולוגי ברשות עולה כי נפח המים הזמינים המצטבר בכינרת מתחילת עונת הגשמים הקודמת ועד סוף חודש אפריל עמד על כ-142 מיליון מטר מעוקב, ובחיבור לעונת הבצורת 2024/25 הסתכם נפח המים הזמינים בשתי העונות בכ-208 מלמ"ק – הנמוך ביותר לפרק זמן כזה במאה שנות מדידה.
בדוח לסיכום עונת הגשמים 2025/26 (בין אוקטובר 2025 לאפריל 2026) עולה כי כמות הגשם בפריסה הארצית הסתכמה בכ-95% מהממוצע הרב-שנתי. באגן הכינרת כמות הגשם הסתכמה בכ-90% מהממוצע, ובגליל המערבי בכ-85%. לצד הגירעון בצפון הארץ, הדרום התאפיין בריבוי חריג של שיטפונות.
הדוח של חטיבת השירות ההידרולוגי ברשות הממשלתית למים ולביוב מציג עונה מורכבת, שבה אומנם נרשם שיפור ניכר לעומת עונת הבצורת הקיצונית 2024/25, אבל השפעת המחסור החריף של השנה הקודמת ניכרת עדיין במקורות המים הטבעיים, בעיקר בצפון הארץ ובאגן הכינרת.
"עונת הגשמים האחרונה ממחישה היטב את הפער שיכול להיווצר בין נתון המשקעים הארצי למצב מקורות המים בפועל", אמר מנהל רשות המים, יחזקאל ליפשיץ, "גם כאשר כמות הגשם מתקרבת לממוצע, מקורות המים ממשיכים לשאת את ההשפעה של שנת הבצורת הקודמת. במקביל, בדרום ראינו עונה יוצאת דופן במספר אירועי השיטפונות ובעוצמתם. הנתונים מדגישים את החשיבות של ניטור רציף, חיזוי, תכנון ארוך טווח וניהול גמיש של מקורות המים במדינת ישראל".
ירידת מפלס בצפון, שיטפונות בדרום
מפלס הכינרת החל את השנה בגובה של 213.08 מטר מתחת לפני הים. באמצע דצמבר נקבע השפל העונתי, 213.45 מטר מתחת לפני הים, וממנו עלה המפלס ב 94 ס"מ עד לשיא העונתי בתחילת מאי, 212.51 מטר מתחת לפני הים – 3.71 מטרים מתחת לקו האדום העליון, 49 ס"מ מעל הקו האדום התחתון.
גם הספיקות בנחלים ובמעיינות בצפון משקפות את התמונה. בסוף אפריל נמדדה בירדן, בתחנת גשר הפקק, ספיקה של 11.4 מ"ק לשנייה, כ-80% מהממוצע הרב-שנתי למועד הזה. במעיין הדן נמדדה ספיקה של 7.6 מ"ק לשנייה, כ-94% מהממוצע, ובמעיין הבניאס 2.7 מ"ק לשנייה, כ-90% מהממוצע. במעיינות התנינים נמדדה ספיקה של 0.64 מ"ק לשנייה, כ-80% מהממוצע.
מנגד, בדרום ובמזרח הארץ התאפיינה העונה בריבוי חריג של אירועי גשם עוצמתיים ושיטפונות. באירוע שהתרחש ב-27 באפריל 2026 באזור מדבר יהודה וצפון-מזרח הנגב, ירדו במוקד האירוע יותר מ-50 מ"מ גשם, רובם בתוך כשעה וחצי.
בעקבות הגשם התפתחו זרימות בנחלים רבים. בנחל צאלים נמדדה ספיקת שיא של 570 מ"ק לשנייה, ומפלס המים בנחל עלה בכארבעה מטרים בתוך כחצי שעה מתחילת האירוע. זו הספיקה הגבוהה ביותר שנמדדה בנחל מתחילת המדידות. האירוע הצטרף לשורה של גאויות בדרום הארץ ובמזרח הארץ, שהפכו את עונת 2025/26 לחריגה בהיקף האירועים מהסוג הזה.
גם בים המלח נרשמה תמונה יוצאת דופן יחסית לשנים קודמות. מתחילת העונה ועד סוף אפריל ירד המפלס ב-18 ס"מ. קצב הירידה בתקופה הזו היה מתון בכיותר משליש לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שבה נרשמה ירידה של 63 ס"מ.