העיר שנעלמה במעמקים: תעלומת "אטלנטיס של מרכז אסיה" נחשפת
מאות שנים לאחר שנבלעה במימי אגם איסיק-קול, משלחת רוסית-קירגיזית מנסה לפענח את סיפורה של עיר עתיקה ששכנה בלב דרך המשי. בין כלי החרס, העצמות והמבנים שנחשפים בקרקעית האגם מסתתרות עדויות לחייה של תרבות שנמחקה כמעט לחלוטין מההיסטוריה. החוקרים סבורים כי אסון סייסמי עשוי להיות זה שהוביל להיעלמותה
במימיו של אגם איסיק-קול (Issyk-Kul), הנמצא במזרח קירגיזסטן, שוכנים זה מאות שנים שרידיה של עיר שבעבר שגשגה. העיר העתיקה, ששקעה מתחת למים לפני כ-800 שנים (על פי ההערכות), שכנה על "דרך המשי" – מערכת ענפה של נתיבי מסחר שקישרו בין סין והמזרח הרחוק לאירופה ולאגן הים התיכון. רשת דרכים זו, באורך של כ-6,500 קילומטרים, פעלה מהמאה ה-2 לפני הספירה ועד המאה ה-15 לספירה, ובאמצעותה הועברו מגוון סחורות חומריות (כמו למשל משי ותבלינים), אך גם רעיונות, טכנולוגיות, אומנויות, שפות ודתות (כמו בודהיזם ואסילאם) בין ציוויליזציות שונות.


צוות של כ-20 חוקרים חושף בימים אלה את עברה של העיר העתיקה – ממצאים העשויים לעצב ולשפוך אור על ההיסטוריה של מרכז אסיה ומעבר לה. "הראות לא בשיאה, אבל אני מקווה שבכל זאת נצליח למצוא את גבולותיה של העיר", אמרה יליזבטה בודרובה, צוללת מתנדבת שנמנית עם צוות החוקרים, לסוכנות הידיעות הצרפתית (AFP), רגע לפני שקפצה מסירה ממונעת אל מעמקי האגם ההררי השני בגודלו בעולם (לאחר אגם טיטיקקה באמריקה הדרומית).
הפרויקט, שהחל בשנת 2024 וממומן על ידי האקדמיה הרוסית למדעים, הוא המחקר המקיף הראשון של האתר מאז שנתגלה מחדש במאה ה-19. אף על פי שהיא מזוהה לעיתים קרובות עם נוודים, השטח המהווה כיום את קירגיזסטן היה מיושב על ידי תרבויות רבות לאורך ההיסטוריה, ובהן שושלות טורקיות שניהלו קשרי מסחר בין אירופה לסין. "למעשה, מדובר באזור שנותר כתעלומה בלתי פתורה בהיסטוריה, אף שהוא נמצא ממש בלב מרכז אסיה", אמר מקסים מנשיקוב, ארכאולוג תת-ימי מהמכון לארכאולוגיה של האקדמיה הרוסית למדעים, העומד בראש משלחת המחקר רחבת ההיקף באגם איסיק-קול. "זהו פרק חשוב ביותר בהיסטוריה של האנושות, שכן זו הייתה התקופה שקישרה בין המזרח למערב בימי הביניים. דרך המשי אינה רק ההיסטוריה של אזור יחיד, אלא של אירו-אסיה כולה".


הסברה הרווחת כיום היא שהמקטע של דרך המשי, שעבר דרך העיר שכונתה בעבר "אטלנטיס של מרכז אסיה" בתקופת קיומה, היה נתון לשליטתם של הקרא-ח'אנים – שושלת טורקית ששלטה בחלקים נרחבים ממרכז אסיה מהמאה ה-9 ועד ראשית המאה ה-13. כמו כן, חוקרים סבורים כי העיר – ששמה ומספר תושביה אינם ידועים – השתרעה על פני שטח של עד חמישה קילומטרים רבועים.
תיארוכם של שרידי העיר הינה משימה מורכבת ומאתגרת למדי, אך שרידים של שני בתי קברות שהתגלו באתר מצביעים על כך שהם נבנו בתקופת האיסלאמיזציה המוקדמת של האזור. בין השרידים שהתגלו עד כה נמנה מבנה ציבור מעוטר – ייתכן שמדובר במסגד, בבית מרחץ ציבורי או במוסד לימודים דתי. בנוסף, שעות רבות של סריקות בקרקעית האגם הניבו שלל רב ערך: שרידי עצמות בעלי חיים ושברי כלי חרס. "העצמות שנמצאו יאפשרו לארכאולוגים לתארך את השרידים ולקבוע מה הייתה תזונתם של האנשים ובעלי החיים ששכנו באזור הזה", אמר ויקטור פוזדניאקוב, הנמנה עם המשלחת הרוסית-קירגיזית. "כלי החרס יאפשרו לנו לתארך את הממצאים ולקבוע את התקופה המשוערת בדיוק רב יותר. וכמובן – להבין היכן הם יוצרו, כיצד ובאיזו שיטה".


לאחר הוצאתם מהמים, הממצאים נשמרים בקפידה, מקוטלגים ומתועדים. בין הפריטים שהיו במצב טוב יותר נמנה סיר לילה לילדים, המכונה "טובאק" (Tuvaq). "למעשה, סירי הלילה נמצאים בשימוש כיום במרכז אסיה ובקווקז", אמר מנשיקוב, שרואה בהם עדות לחיי היומיום בעיר.


אף שהאתר מוכר לחוקרים מאז המאה ה-19, הוא נחקר באופן שיטתי רק בשנים האחרונות על ידי צוותים רוסיים וקירגיזיים, שרואים בכך אבן דרך של ממש בניסיון להבין טוב יותר את ההיסטוריה של מרכז אסיה. "אפשר להשוות את המחקר הזה לזה של פומפיי", אמר מנשיקוב, תוך שהוא מתייחס לשרידי העיר הרומית העתיקה וסביבתה, אשר נקברה תחת התפרצות הר וזוב בשנת 79 לספירה, אך מהווה קפסולת זמן יוצאת דופן הודות למידת השתמרותה. "ציוויליזציה ותרבות מפותחות ביותר הוחרבו בן רגע על ידי הטבע".
בניגוד לפומפיי וסביבתה, מה שהטביע את העיר מתחת למימי אגם איסיק-קול נותר בגדר תעלומה. יש המשערים כי העיר שקעה לקרקעית האגם בעקבות מפולת קרקע, או שהיא הוצפה בהדרגה על ידי "סכר טקטוני" – סכר טבעי הנוצר כתוצאה מפעילות גאולוגית-טקטונית, לרוב בעקבות רעידות אדמה, תנועת לוחות או העתקים (שברים) בקרום כדור הארץ. מדבריו של אנדריי סטרלניקוב, גאולוג מהאקדמיה הרוסית למדעים, שנמנה עם צוות החוקרים, עולה כי חוסנו של הטבע גובר גם על יישובים שפרחו ונחשבו נקודות מפתח בעבר הרחוק. "הסיבה הסבירה ביותר לשקיעתה של העיר היא אסון סייסמי מן העבר", אמר סטרלניקוב.