צניחה של 73% בכחצי מאה: אוכלוסיות חיות הבר בעולם מצטמקות
ירידה דרמטית זוהתה בגודלן הממוצע של אוכלוסיות חיות הבר המנוטרות, עם פגיעה חמורה במיוחד במערכות אקולוגיות של מים מתוקים ובאמריקה הלטינית. לצד הנתונים הקשים, הדוח שפורסם לאחרונה מציג גם הצלחות בשימור ומזהה נקודות מפנה שעשויות לאפשר לטבע להתאושש
ירידה חדה של 73% חלה בגודלן הממוצע של אוכלוסיות חיות בר הנמצאות במעקב, וזאת לאורך תקופה של 52 שנים בלבד. הממצאים המדאיגים הללו הם גולת הכותרת של דוח עדכני מטעם הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF). יחד עם זאת, נראה כי יש סיבה לאופטימיות, שכן מחברי הדוח קובעים כי הטבע יכול להשתקם אם החברה האנושית תפעל ליצירת נקודות מפנה חיוביות במערכות האנרגיה, המזון והפיננסים. עם זאת, חשוב לציין כי אין פירוש הדבר ש-73% מבעלי החיים בעולם נעלמו, אלא מדובר בירידה הממוצעת בגודל אוכלוסיות חיות הבר הנבדקות.
דוח מדד כוכב הלכת החי (Living Planet Report) – המופק בשיתוף עם החברה הזואולוגית של לונדון (ZSL) – כולל נתונים על 35,803 מגמות אוכלוסייה של 5,790 מיני בעלי חוליות (דו-חיים, ציפורים, דגים, יונקים וזוחלים), החל משנת 1970 ועד 2022. הדוח מציין כי הירידה החדה ביותר נרשמה במערכות אקולוגיות של מים מתוקים (85%), אחריהן במערכות יבשתיות (69%) ולבסוף במערכות ימיות (59%). כמו כן, הירידות החדות ביותר באוכלוסיות חיות הבר המנוטרות נרשמו באמריקה הלטינית ובאיים הקריביים (95%), ולאחר מכן באפריקה (80%) ואסיה-פסיפיק (49%), האזור בעולם הגובל במערב ובצפון האוקיינוס השקט.
אובדן ופגיעה בבתי גידול הם האיומים המדווחים ביותר המשפיעים על אוכלוסיות חיות בר הנמצאות במעקב. לאחר מכן ברשימה ניצבים ניצול-יתר, שינויי אקלים, זיהום, מינים פולשים ומחלות. איומים אלה נובעים, בתורם, מכשלים מערכתיים רחבים יותר במערכות המזון, האנרגיה והפיננסים.
"לצד הירידה באוכלוסיות חיות הבר, עולה מהדוח כוח רב עוצמה שאנו יכולים לרתום כדי לשנות את המגמה הזו. כוח זה הוא יכולתו של הטבע להתאושש כאשר אנו פועלים בנחישות", אמר קרטר רוברטס, נשיא ומנכ"ל הקרן העולמית לשימור חיות הבר בארצות הברית. "אוכלוסיית טיגריסים, צבי ים ירוקים, פילים דרום אפריקנים וטונה כחולת-סנפיר אטלנטית ופסיפית, מתאוששים בזכות המחויבות הבלתי מעורערת של אנשי שימור וקהילות מקומיות להגנה על המינים שחשובים לנו כל כך. ההצלחה במאמצי השימור טמונה בשינוי האופן שבו אנו מגדלים את המזון שלנו (חקלאות היא הגורם המוביל לאובדן והידרדרות בתי גידול ולירידה במגוון הביולוגי), האופן שבו אנו מפיקים אנרגיה לחיינו (בעיקר שריפת דלקים מאובנים, המובילה לפליטת גזי חממה) והיכן אנו מבצעים את ההשקעות החכמות ביותר שלנו (מימון פעילויות המגנות על הטבע או משקמות אותו, ולא כאלה הפוגעות בו)".
באוכלוסיית הטיגריסים החיים בטבע חלה עלייה של 70% - מ-3,200 פרטים בשנת 2010, ל-5,700-5,500 פרטים החיים בטבע כיום. גם טונה כחולת-סנפיר נועדה לגורל דומה, אולם כיום אוכלוסיותיה התאוששו עד כדי כך שאף אחת מהן אינה נחשבת מאוימת. בדרום אפריקה, פילים חיים בשלום לצד הקהילות המקומיות, ואשתקד צב הים הירוק הפך לצב הימי הראשון אי פעם שהורד מקטגוריה של "בסכנת הכחדה" לקטגוריית "ללא חשש", לאחר עשרות שנים של מאמצי שימור.
אובדן טבע אינו רק אתגר סביבתי אלא גם כלכלי וחברתי, כאשר מחצית מהתמ"ג העולמי תלוי בטבע בצורה כלשהי. מוקדם יותר השנה, פרסמה ממשלת בריטניה סיכום של הערכת ביטחון לאומית בנושא אובדן מגוון ביולוגי עולמי וקריסה של מערכות אקולוגיות, שמצאה כי כל מערכת אקולוגית קריטית נמצאת בדרך לקריסה, מה שמאיים על הביטחון הלאומי והשגשוג של בריטניה (בדגש על החום הקיצוני שפקד את בריטניה ואירופה במהלך הקיץ, וגרם לשריפות יער ולפגיעה ביבול החקלאי). "אנו עומדים בצומת דרכים: או שנמשיך לשלם את המחיר הגובר של אובדן הטבע, או שנשקיע בהתאוששות הטבע ובעתיד שבו אנשים וחיות בר יוכלו לשגשג יחד", אמרה טניה סטיל, מנכ"לית השלוחה הבריטית של הקרן העולמית לשימור חיות הבר.
אף שהמגמה הכללית שלילית, מחצית מהאוכלוסיות הכלולות בדוח מוגדרות יציבות או כאלה הנמצאות במגמת צמיחה חיובית. כאמור, הדוח מצביע על התאוששות במספר אוכלוסיות, עובדה הממחישה כי פעולות שימור ממוקדות עשויות להניב תוצאות מוכחות. עם זאת, לא ניתן להפוך את מגמות הירידה שתועדו בדוח באמצעות מאמצי שימור בלבד.
בעוד שנקודות מפנה סביבתיות נידונות לעיתים קרובות בהקשר של סיכונים – כגון קריסת שוניות אלמוגים, הרס יערות האורנים באמריקה הצפונית או אובדן יער הגשם באמזונס – אותה דינמיקה עשויה גם להוביל לשינוי חיובי מהיר. בדוח מוצג מחקר של אוניברסיטת אקסטר, ממנו עולה שנקודת מפנה חיובית יכולה להתרחש כאשר אנו פועלים לסייע למערכת לחצות סף מסוים לעבר מצב בריא יותר. בשלב זה, השינוי הופך לתהליך המזין את עצמו – הוא נעשה מהיר יותר, זול יותר וקשה יותר להיפוך.
תעשיית האנרגיה כבר חצתה נקודת מפנה חיובית: האנרגיה הסולארית היא כיום המקור הזול ביותר לייצור מתחדש של חשמל ברוב המדינות, אם כי המעבר עדיין אינו מתקדם במהירות מספקת וההתקדמות משתנה במידה ניכרת בין מדינות ומגזרים. בתחומי המזון והחקלאות ניכרים סימנים ראשונים להתקרבות לנקודת מפנה, כאשר אנשים וארגונים ברחבי העולם מקדמים ייצור המיטיב עם הטבע, סחר וצריכה בני-קיימא, תזונה בריאה יותר, וצמצום אובדן ובזבוז מזון. המערכת הפיננסית נמצאת עדיין בשלבים מוקדמים של תנועה לעבר נקודת מפנה חיובית.
את השינויים המערכתיים המיוחלים הללו ניתן יהיה להשיג רק במידה ומדינות יתמקדו במימוש היעדים שעליהם הסכימו. לנוכח ועידות האו"ם בנושאי המגוון הביולוגי והאקלים הצפויות להתקיים בחודשיים הקרובים, ניצבת בפני ממשלות ברחבי העולם הזדמנות פז לעבור משלב השאיפות לשלב היישום בשטח. "מדד כוכב הלכת החי של השנה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה כדי להתמודד עם הירידה המתמשכת במגוון הביולוגי. עם זאת, מאחורי כל נתון סטטיסטי עולמי עומדות עדויות להתאוששות אוכלוסיות חיות הבר והתאוששות בתי גידול, המונעות על ידי אנשים שעובדים יחד כדי להפוך את המגמה משלילית לחיובית", אמרה ד"ר ד"ר לואיז מק'ריי, עמיתת מחקר בכירה מהחברה הזואולוגית של לונדון. "כפי שמזכיר לנו מזג האוויר הקיצוני של החודשים האחרונים, רווחתנו קשורה באופן מהותי לבריאות כדור הארץ. על כן, ביטחון כלכלי ועמידות בפני סיכונים הקשורים לאקלים תלויים בחיות בר משגשגות ברחבי העולם, ובמערכות אקולוגיות מתפקדות שיכולות להסתגל לשינויים. באמצעות פעולה מיידית ומתואמת בכל מגזרי החברה, הטבע יכול להתאושש".