תגלית של חוקרים ישראלים: יש סערות שמש גם בקרבת חורים שחורים
חוקרים בפקולטה לפיזיקה בטכניון גילו כי ההתפרצויות העזות המתרחשות בהילה (קורונה) של חורים שחורים מבוססות על דינמיקה המקבילה לזו של סערות שמש
חוקרים בטכניון חשפו ראיות לקיומן של סערות שמש בקרבת חורים שחורים על-מסיביים (פי מיליון מהשמש ויותר). התופעה הודגמה על סביבת החור השחור בגלקסיה NGC 3783. מחקר על התגלית התפרסם בכתב העת The Astrophysical Journal Letters.
החוקרים הסבירו כי סערות שמש הן התפרצויות עזות של קרינת X, המלווה ברוח של חלקיקים שנפלטים מההילה של השמש (קורונה) אל רחבי מערכת השמש, המסכנים אסטרונאוטים ותקשורת לווינית. מקורן של הסערות הוא בהמרה של אנרגיה מגנטית לאנרגיה קינטית.
חוקרי הטכניון גילו בפעם הראשונה כי התפרצויות ורוחות דומות, המתרחשות בהילה של חורים שחורים, נובעות גם הן מאותו תהליך פיזיקלי של ניצול אנרגיה מגנטית.
בתגלית זו ניטרו החוקרים תהליכים המתרחשים סמוך לחור השחור באמצעות טלסקופ החלל XRISM. התופעה שגילו החוקרים בקרבת החור השחור נקראת "אפקט נויפרט", שהתגלה לראשונה בשמש ב-1968 אבל מעולם לא נצפה בחורים שחורים. פירוש הדבר שאותם תהליכים פיזיקליים שעומדים בבסיסן של סערות שמש מתקיימים גם בסביבת חורים שחורים על-מסיביים.
את המחקר הובילה גל ורדי, דוקטורנטית בפקולטה לפיזיקה בטכניון, בהנחיית פרופ' אהוד בכר, והשתתפו בו חוקרים מיפן, מאירופה ומארצות הברית.
התצפיות בוצעו באמצעות טלסקופ החלל XRISM - משימה משותפת של סוכנות החלל האמריקנית, סוכנות החלל היפנית וסוכנות החלל האירופית – ובטלסקופ החלל XMM-Newton של סוכנות החלל האירופית.