ynet נקי

טלסקופ אוקלידס חיפש גלקסיות רחוקות – ומצא שביט שאיש לא הכיר

חוקר מאוניברסיטת הלסינקי זיהה עקבות של עצם נע בתמונות הטלסקופ, ובהמשך התברר כי מדובר בשביט חדש. הוא נמצא במרחק של כ-1.3 מיליארד קילומטרים מכדור הארץ, במסלול חריג מעל מישור מערכת השמש. התגלית מדגימה כיצד משימה שנועדה למפות את מעמקי היקום יכולה לחשוף גם תגליות בלתי צפויות בחצר האחורית הקוסמית שלנו

יוגב ישראלי · יום רביעי, 21 באוקטובר 2026 בשעה 6:53

טלסקופ החלל "אוקלידס" (Euclid) של סוכנות החלל האירופית גילה את השביט הראשון שלו, שלא היה מוכר קודם לכן, בתמונות שצולמו בין התאריכים 16 ל-24 בספטמבר 2026.

תיעוד תנועתו של השביט C/2026 S1 (Euclid) (צילום: European Space Agency)

התגלית מרשימה פי כמה, שכן המשימה תוכננה לצלם תמונות של גלקסיות רחוקות (עד למרחק של 10 מיליארד שנות אור), ולחקור את השפעת החומר האפל והאנרגיה האפלה על היקום הנראה – ולא לעקוב אחר גרמי שמיים הנעים במהירות בתוך מערכת השמש, כגון שביטים. יתרה מכך, פרק הזמן הקצר שחלף בין הזיהוי לאימות מוכיח כי טלסקופ החלל, ששוגר ביולי 2023, מסוגל לאתר שביטים חדשים בעודם רחוקים יחסית מהשמש.

מיקו פונטינן, דוקטורנט לאסטרופיזיקה באוניברסיטת הלסינקי, יחד עם קבוצת העבודה למדעי עצמים במערכת השמש של קונסורציום אוקלידס, חשפו את התגלית הראשונית באמצעות תוכנת זיהוי עצמים נעים שהחוקר הפיני פיתח כדי לנטר עצמים קטנים במערכת השמש בתמונות של אוקלידס. "התרגשתי לראות את התוכנה שלי מסמנת 'פס' מרוח על פני מספר תמונות – תוצאה של עצם שנע במהירות. על ידי ניבוי מיקומו יכולתי לזהות אותו בתמונות אחרות, ובסך הכול למצוא אותו בחמש קבוצות של תמונות. בדיקה נוספת גילתה כי היה סביבו ענן מטושטש, המעיד על עצם פעיל כמו שביט שמשחרר אבק וגז", אמר פונטינן.

השביט C/2026 S1 (Euclid), כפי שזוהה על ידי טלסקופ החלל "אוקלידס" של סוכנות החלל האירופית (צילום: European Space Agency)
תצלום מורכב, הכולל שמונה חשיפות של השביט C/2026 S1 (Euclid) (צילום: European Space Agency)

בדיקה מול קטלוגים של שביטים ואסטרואידים ידועים לא העלתה התאמה. אי לכך, פונטינן דיווח על התצפיות למרכז לכוכבים מינוריים של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי, תוך ציון שמדובר בשביט חדש. הדבר הסב את תשומת ליבם של אסטרונומים הפועלים מכדור הארץ, אשר יכלו לספק תצפיות המשך. ב-8 באוקטובר אישרו אנשי המרכז כי אכן מדובר בשביט – גוף קטן שקוטרו יכול להגיע עד עשרות קילומטרים והוא מכיל בעיקר קרח מים, ובו לכודים גם גזים שונים ואבק – וכיום הוא מזוהה בשם C/2026 S1 (Euclid).

השביט נמצא במרחק של כ-1.3 מיליארד קילומטרים מכדור הארץ – מרחק המקביל בערך למרחק שבין השמש לבין האזור שבין מסלוליהם של צדק ושבתאי. עם זאת, הוא אינו נמצא באותו מישור אופקי שבו נעים כוכבי הלכת. במקום זאת, מנקודת מבטה של השמש הוא ממוקם "ישר למעלה", כשהוא חג מעל מערכת השמש במסלול שמשך השלמתו נאמד באלפי שנים.

טבעת אור המקיפה את מרכז הגלקסיה NGC 6505. התמונה צולמה על ידי טלסקופ החלל "אוקלידס" של סוכנות החלל האירופית, והיא מהווה דוגמה ל"טבעת איינשטיין" (צילום: European Space Agency/AP)
טלסקופ החלל "אוקלידס" של סוכנות החלל האירופית (הדמיה: joshimerbin/Shutterstock)

טלסקופ החלל אוקלידס נמנע במכוון מהאזור בשמיים העשיר באסטרואידים ובשביטים לאורך מישור המילקה, זאת כדי להפחית הפרעות לא רצויות הנובעות מאבק, אשר עלולות לפגוע בצילום רגיש של גרמי שמיים ועצמים חדשים בעומק מערכת השמש. בנוסף, אסטרטגיית הצילום של הטלסקופ – המבוססת על דפוס של "עצירה וצילום" – כוללת בדרך כלל ביקור יחיד בלבד בכל אזור בשמיים. אי לכך, לא ניתן לחזור ולצפות בשביט מסוים לפי דרישה כדי לאמת את מאפייניו.

אף על פי כן, מעקב אחר עצמים במערכת השמש הינו חשוב לצורך זיהוי מדויק של כל העצמים הנמצאים בשדה הראייה, וכדי להסיר מתמונותיו של אוקלידס כל הפרעה – כגון עקבות של שביטים נעים או אור עודף – שאינה רלוונטית למשימתו העיקרית: מיפוי מדויק של גלקסיות. "מעט מאוד שביטים צפויים להתגלות על ידי אוקלידס, כך שזה היה צירוף מקרים משמח שהשילוב של מסלול השביט והסריקה של אוקלידס באותם ימים לכד את העצם בתמונות מרובות", אמר ד"ר ברונו אלטיירי, אסטרופיזיקאי איטלקי שנמנה עם המדענים שאמונים על התגלית. "אנחנו שמחים שגילינו שביט שלא היה ידוע קודם לכן, מה שיסייע לנו לעקוב אחריו, ולחשוף מידע חדש על אודותיו", הוסיפה ד"ר ולריה פטורינו, פיזיקאית וקוסמולוגית איטלקייה, שנמנתה עם צוות המדענים במשימת אוקלידס של סוכנות החלל האירופית.

לכתבה המקורית ב-ynet