גורי לווייתנים מתים נשטפים בהמוניהם לחופי ארגנטינה; שחפים גרמו למותם?
פגרי גורי לווייתנים רבים ממין אובלנה דרומית נשטפו לחופי חצי האי ואלדס בארגנטינה, במה שחוקרים מגדירים אירוע חריג. ההשערה המרכזית היא שהגורים נפגעו משחפים, שניקרו את עורם וגרמו לפציעות שאפשרו לחיידקים ימיים לחדור לגופם. החוקרים בודקים אם זיהום חיידקי הוא שגרם למותם, ומה הפך אותו לקטלני במיוחד השנה
חוקרים מנסים לפתור את התעלומה סביב מספר חריג בגובהו של גורי לווייתנים ממין אובלנה דרומית, שנשטפים כשהם מתים לאורך חופי פטגוניה בארגנטינה. החוקרים סירבו למסור מספר מדויק, אך לדברי תושבים באזור מדובר במאות גורים שמתו.
עשרות פגרי גורי לווייתנים נשטפו אל החוף באזור חצי האי ואלדס, אתר רבייה מרכזי של לווייתנים דרומיים ממין אובלנה דרומית (Right Whale) במחוז צ'ובוט שבארגנטינה. הלווייתנים, שניצודו עד לסף הכחדה במאות ה-19 וה-20, מתכנסים כיום במים המוגנים של חצי האי כדי להמליט ולהניק את גוריהם.
"אנחנו חוקרים את מות גורי הלווייתנים בהתבסס על 23 שנות ניטור שיש לנו על אותה אוכלוסייה. זה מה שמאפשר לנו לומר שמדובר באירוע חריג", אמרה מרסלה אוהרט, וטרינרית במכון One Health באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, שמובילה את החקירה במסגרת תפקידה כראש התוכנית לניטור בריאות הלווייתנים הדרומיים.
ההשערה המרכזית היא שגורי הלווייתנים סובלים מזיהומים שמקורם בחיידקים ימיים, שיכולים לחדור לגופם דרך פציעות שנגרמות להם על ידי שחפים ממין שחף הקלפ (Kelp Gull), אמרה אוהרט.
במשך עשרות שנים ניקרו עופות הים את הלווייתנים שעלו אל פני המים כדי לנשום, וניזונו מעורם ומשומן גופם. לווייתנים בוגרים לומדים לעלות אל פני המים כשפניהם וראשיהם בלבד חשופים, בעוד שגבם נותר מתחת למים ומחוץ להישג ידם של השחפים. הגורים אינם מסוגלים לבצע את התמרון הזה, ולכן הם חשופים לפגיעות.
הפגרים נשטפים אל החוף באזור העיר פוארטו מדרין שבמפרץ, כולל סמוך לטיילת המרכזית, שם הם מעוררים דאגה בקרב תושבים ותיירים. תושבים דיווחו על מאות גורים, אך החוקרים סירבו למסור מספר מדויק, ואמרו כי הנתון יתברר לאחר תום העונה, בסביבות סוף נובמבר.
אוהרט וצוות של ביולוגים, וטרינרים ופקחי שמורות מחפשים את הגורים המתים לאורך החוף ובאמצעות סירות, מטוסים ורחפנים. החקירה קשה ומורכבת: החוקרים מצלמים ובודקים את הפגרים, תוך שהם ממהרים לאסוף דגימות עור ואיברים לפני שהן מתחילות להתפרק, כדי להעבירן לבדיקה בבית ספר לווטרינריה בעיר טנדיל. חיידקים כבר התגלו ברקמות האלה, אך החוקרים עדיין מגדלים תרביות מהדגימות כדי לזהות את החיידקים ולקבוע אם זיהום הוא שגרם למוות, לדבריה.
גם אם יתברר שהחיידקים הם האחראים למות הגורים, החוקרים עדיין יצטרכו לקבוע מדוע הם הפכו השנה לקטלניים כל כך.
שינויים בתנאים הימיים, כמו התחממות טמפרטורת מי הים, שייתכן כי קשורה לשינויי האקלים או לתופעת אל ניניו, עשויים לתרום ל"סערה המושלמת הזאת, שבה החיידק חזק מספיק כדי להתגבר על מערכת החיסון של הגורים ולגרום למותם", אמרה אוהרט. "לכן, ככל שנוכל, ננסה לזהות לפחות אילו גורמים עשויים להפעיל את האירוע הזה ולהפוך אותו לנרחב כל כך".
לווייתנים ממין אובלנה דרומית קיבלו את שמם מציידי לווייתנים, שסברו כי אלה הלווייתנים ה"נכונים" לציד, משום שהם שוחים באיטיות, נשארים קרוב לחוף וצפים לאחר מותם, לפי הוועדה הבינלאומית לציד לווייתנים (IWC), גוף עולמי האחראי להסדרת ציד הלווייתנים.
אף שציד בלתי חוקי נמשך עד שנות ה-70 של המאה הקודמת, אוכלוסיית הלווייתנים הדרומיים ממין אובלנה דרומית התאוששה בהדרגה מאז שקיבלה הגנה בינלאומית בשנת 1935. עם זאת, התאוששותה עדיין מאוימת בשל אותן סכנות שניצבות בפני לווייתנים ברחבי העולם: ירידה בכמות המזון, הסתבכות בציוד דיג, דליפות נפט ופגיעות מכלי שיט.
אם מקרי מוות בהיקף כזה יחזרו על עצמם, הם עלולים להאט את התאוששות האוכלוסייה. באמצעות זיהוי הגורם למות הגורים, מקווים החוקרים למצוא דרכים להגן על האוכלוסייה הפגיעה. "אם יתברר שהגורם קשור למשהו שאנחנו, בני האדם, עושים, אז אנחנו צריכים לשנות את זה", אמרה אוהרט. "אנחנו לא רוצים לסכן שוב את הלווייתנים האלה".