המאבק בבירוא היערות באמזונס רשם הישג חשוב, אך הבחירות בברזיל מאיימות עליו
אחרי שנים של כריתת יערות מואצת, מדיניות האכיפה של ממשלת לולה מניבה תוצאות ומסמנת הישג סביבתי משמעותי. אלא ששינויי האקלים, החשש מגל שריפות חדש והמרוץ לנשיאות מאיימים לטרפד את ההתקדמות. כעת, עתיד הריאה הירוקה של העולם תלוי לא רק במאבק בפשיעה הסביבתית, אלא גם בזהות ההנהגה שתעצב את ברזיל בשנים הבאות
ממשלת ברזיל הודיעה כי היקף בירוא היערות השנתי באמזונס ירד לרמתו הנמוכה ביותר מאז החל התיעוד בשנת 1988. מנתונים רשמיים, המבוססים על צילומי לוויינים, עולה כי יער הגשם הגדול בעולם איבד 3,335 קילומטרים רבועים בתקופה שבין אוגוסט 2025 ליולי 2026 (ירידה של 42% לעומת התקופה הקודמת). הרמה הנמוכה ביותר הקודמת של כריתת יערות האמזונס בברזיל הגיעה בשנים 2012-2011, אז נהרסו 4,571 קילומטרים רבועים. לעומת זאת, באמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת, הנתון הגיע לשיא של כמעט 30 אלף קילומטרים רבועים שנהרסו.


מהנתונים שפורסמו בסוף השבוע האחרון עולה כי מאמציה של ברזיל נושאים פרי. פרסומם מוכיח כי הנשיא לואיז אינסיו (לולה) דה סילבה הצליח לבלום את הזינוק בכריתת יערות האמזונס – תחת קודמו, איש הימין, ז'איר בולסונארו. במהלך כהונתו של בולסונארו, בין השנים 2019 ל-2022, נרשמה עלייה חדה של כ-60% בבירוא היערות באמזונס – עם אובדן של שטחים מיוערים בשיעור של יותר מ-45 אלף קילומטרים רבועים בשנה.
לעומת זאת, תחת שלטונו של לולה, שיעור בירוא היערות ירד ב-71% מאז שנת 2023. בנוסף, נרשמה ירידה מרשימה בבירוא היערות גם בסוואנה הטרופית הממוקמת בלב ברזיל – הסראדו (Cerrado) – שם כריתת היערות ירדה בכ-24% בתקופה זו, לכ-5,517 קילומטרים רבועים (הרמה הנמוכה ביותר שתועדה מאז החל המעקב באזור הזה בשנת 2001).
אחד הצעדים הראשונים שנקט לולה לאחר שנכנס לתפקידו בינואר 2023 – בכהונה שלישית, שאינה רציפה לקודמותיה – היה החייאת תוכנית הפעולה שהושקה בשנת 2004 במהלך כהונתו הראשונה, אך הוקפאה בתקופת שלטונו של בולסונארו. כדי לעשות זאת, לולה השיב לתפקידם את גורמי הממשל מתחום הסביבה שגיבשו את התוכנית לפני שני עשורים. הוא מינה את מרינה סילבה – דמות בולטת במאבק למען הסביבה, אשר עמדה בראש המשרד להגנת הסביבה עד שהתפטרה באפריל כדי להתמודד לקונגרס – ואת ז'ואאו פאולו קפוביאנקו, סגנה לשעבר ושר הסביבה המכהן.



התוכנית נשענת על ארבעה עמודי תווך: חיזוק הפיקוח והאכיפה, קידום כלכלה בת-קיימא, ניהול שטחים מוגנים וקביעת אופן השימוש ביערות ציבוריים שאינם מוגדרים כאזורים מוגנים, ושימוש בתקנות ובתמריצים כלכליים כדי לבלום את בירוא היערות. לצד הסנקציות שהוטלו עם זיהוי לווייני של כריתת יערות בלתי חוקית (נוהג שנחשב ככלי היעיל ביותר לבלימת כריתת יערות, אשר נעצר תחת בולסונארו), סופקו תמריצים כלכליים עבור כל מי שתרם למאמץ המלחמתי בפשיעה הסביבתית. "הנוסחה תמיד זהה, והיא עובדת", אמר מרסיו אסטריני, מנכ"ל Observatorio do Clima – רשת ברזילאית של ארגוני סביבה. "ראינו אותה פועלת בברזיל לפני שנים, ואנו רואים זאת שוב כעת באמצעות נחישות, אכיפה בשטח, מאבק בפשיעה ואכיפת החוק. התחייבותה של ברזיל להגיע לאפס בירוא יערות עד שנת 2030 היא יעד בר-השגה, מבלי לפגוע בכלכלת המדינה. החקלאות רושמת שיאים בייצור ובייצוא, בעוד שבירוא היערות נמצא בירידה. הנתונים של היום מפריכים את הנרטיב הכוזב, לפיו הגנה על הסביבה מעכבת את פיתוחה של ברזיל".
בירוא יערות ושינויים אחרים בשימושי הקרקע הם המקורות הגדולים ביותר בברזיל לפליטות גזי חממה, הגורמים להתחממות כדור הארץ. החשיבות רבה במיוחד באזור האמזונס, האוגר כמויות עצומות של פחמן דו-חמצני ומייצר לחות אטמוספרית המסייעת לווסת את מזג האוויר הרחק מעבר לגבולות אמריקה הדרומית.



למרות ההתקדמות בבלימת בירוא היערות, האמזונס ניצב בפני איומים הנובעים משינויי האקלים, הצעות חקיקה ושינוי אפשרי בנשיאות ברזיל. תופעת "אל ניניו" (El Niño) העוצמתית – התחממות מחזורית של מי האוקיינוס השקט באזור קו המשווה – עלולה להחריף את האיומים על מי שנמנה עם שבעת פלאי עולם הטבע ומשתרע על פני שטחן של תשע מדינות בשנים 2026 ו-2027, שכן היא מביאה עמה תנאים חמים ויבשים יותר, המלבים את השריפות ותנאי הבצורת.
מספר השריפות ברחבי המערכת האקולוגית העצומה היה השנה קרוב לשפל היסטורי, אך הוא שילש את עצמו מאז 4 באוקטובר – המועד שבו הצביעו אזרחי ברזיל בסיבוב הראשון של הבחירות הלאומיות. הרשויות בודקות האם השריפות הוצתו במכוון מסיבות פוליטיות, לקראת הסיבוב השני בבחירות לנשיאות שייערך החודש. הסנאטור פלאביו בולסונארו, בנו של הנשיא לשעבר, זכה ב-47% מהקולות, בעוד שלולה קיבל 45% (השניים יתמודדו בסיבוב מכריע ב-25 באוקטובר).


המועמדים מציעים חזונות שונים בתכלית לגבי יערות הגשם. מומחי אקלים ושימור מזהירים כי ניצחון של בולסונארו עלול להפוך את המדיניות לבלימת כריתת יערות. כריסטיאנה מאזטי, פעילת ארגון "גרינפיס" בברזיל, אמרה כי שיעור בירוא היערות, שהגיע לשפל חסר תקדים, משקף מדיניות יעילה – מדיניות העלולה לעמוד בסכנה, תלוי בזהות המנצח בבחירות לנשיאות. "הצמצום בבירוא היערות הוא 'הישג היסטורי' עבור העם הברזילאי", הוסיפה סילבה, שרת הסביבה לשעבר, "על כן, תוצאות הבחירות יהיו מכריעות לשמירה על הישג זה. ז'איר בולסונארו התייחס בביטול והכחדה מוחלטת לכל נושא הגנת הסביבה ושינויי האקלים. בנו אימץ השקפות ודרכי פעולה אלו, והוא מתכוון להנציח אותן – כפי שציין במספר הזדמנויות".