אלפים מתחילים ללמוד באוניברסיטת תל-חי בקריית שמונה: "התאהבו בצפון"
ב-2005 החליטה הממשלה להקים אוניברסיטה בגליל. היום יחזרו הסטודנטים של מכללת תל-חי למוסד הלימודים שהפך רשמית לאוניברסיטה. המטרה: לא רק להכשיר בוגרים מצטיינים, אלא גם להשאיר אותם באזור הגליל
21 שנים לאחר החלטת הממשלה על הקמת אוניברסיטה בגליל, מכללת תל-חי, המכללה הוותיקה שעל גבול לבנון, הופכת ל״אוניברסיטת תל-חי בקריית שמונה והגליל״, והבוקר (יום ג') ייכנסו בשעריה קרוב ל-5,000 סטודנטים, שיפתחו את שנת הלימודים בארבע פקולטות.
בין הסטודנטים שימלאו את חדרי ההרצאות יהיו גם אריאל ציגלר, דביר פישר ורוני צ׳צ׳קס, שאותם פגשנו בשנה שעברה, רגע לפני שפתחו את שנת הלימודים הראשונה שלהם במכללה הגלילית שאליה עברו אליה ממרכז הארץ מתוך רצון להיות חלק משיקום האזור ומצמיחתו.
במהלך סבב הלחימה מול חיזבאללה השנה נאלץ דביר פישר, לוחם פלחה״ן צנחנים שנפצע אנושות בעזה בנובמבר 2023 ועבר להתגורר בכפר הסטודנטים של איילים במטולה, לעזוב את דירתו במושבה משום שאין בה ממ״ד. במשך שבועות הוא נדד בין בתים, בזמן שהלימודים עברו לזום. ״השנה הזאת עברה ממש מהר, ואני מרגיש שכבר ׳השתקעתי׳ בגליל״, מספר פישר. ״במשך שבועות ארוכים הייתי כמו הומלס ונדדתי בין בתים של חברים. אני זוכר שכשרק עברתי למטולה היא הרגישה כמו עיר רפאים. היית הולך ברחוב ולא רואה אנשים. אתמול בערב יצאתי להליכה וראיתי ילדים רוכבים על אופניים, חבר הולך ברחוב ואנשים עושים ספורט. לפני שבועיים התקיים כאן פסטיבל אופנועים גדול. מה שדמיינתי על מטולה הולך והופך למציאות״.
אריאל ציגלר, לוחמת שנפצעה בעזה ועברה בשנה שעברה לקיבוץ הגושרים כדי ללמוד ביואינפורמטיקה, הפסיקה במהלך השנה את לימודיה ועבדה בחוות סוסים טיפולית בקיבוץ. כעת היא תתחיל מחדש את שנה א׳, בתחום שונה לחלוטין: פסיכולוגיה. ״המציאות שעברתי בעצמי והשיקום הממושך פתחו בפניי עולם חדש ומעניין, והבנתי שהמקום שלי הוא בעולם הנפש״, מסבירה ציגלר. ״עברתי הרבה בשנה הזאת. עזבתי את הלימודים ולקחתי הפסקה, גם כדי להמשיך בתהליך השיקום שלי, והבנתי שאני רוצה לעסוק בנפש ולהיות ׳רופאת לב׳. בזמן המלחמה נשארתי בקיבוץ, ישנתי במקלט והתחלתי להתנדב בגני הילדים. בזכות הכול ולמרות הכול, אני מאמינה שצריך להישאר פה״.
רוני צ׳צ׳קס, שעברה בשנה שעברה מפרדס חנה לקריית שמונה כדי ללמוד במסלול המצטיינים בפסיכולוגיה, עזבה בתום השנה את העיר ועברה למושב בית הלל. ״בזמן המלחמה, כשחזרתי למרכז, לא סבלתי את זה וכל הזמן רציתי לחזור לקריית שמונה. אני מאוד אוהבת את העיר, אבל החברים שלי גרים בבית הלל ורציתי להיות איתם במושב״, היא מסבירה. על המעבר מלימודים במכללה ללימודים באוניברסיטה היא אומרת: ״כשממשיכים בעתיד לתואר שני, תואר מאוניברסיטה נחשב יותר. ברור שבתור פסיכולוגית יש עדיפות לתעודות על הקיר מאוניברסיטה ולא ממכללה״.
מאחורי הקמת האוניברסיטה עומדת השקעה ממשלתית של כ-600 מיליון שקל מכספי מינהלת ״תנופה״ לשיקום הצפון. נשיא האוניברסיטה, פרופ׳ אליעזר שלו, מסר: ״פיתוח האוניברסיטה דווקא בעת הזאת הוא הגלגול המודרני של החלוציות והציונות המעשית. אנחנו לא רק מקימים מוסד אקדמי, אלא בונים עוגן לאומי וחברתי אסטרטגי המחובר לשורשי המקום״.
אחת המטרות המרכזיות של המרכז האקדמי החדש היא לא רק להכשיר בוגרים מצטיינים, אלא גם להשאיר אותם באזור. מנכ״ל האוניברסיטה, אלי כהן, מציין כי עד כה רק כ-8 אחוזים מהבוגרים בחרו להישאר בגליל בתום לימודיהם, וכעת היעד הוא להעלות את השיעור ל-30 אחוזים. מספר הסטודנטים צפוי כמעט להכפיל את עצמו ולהגיע בתוך חמש שנים ל-8,000. באוניברסיטת תל-חי בקריית שמונה אומרים כי יותר מ-70 אחוזים מהסטודנטים מגיעים מחוץ לגליל המזרחי ומתגוררים בקריית שמונה וביישובי הסביבה.
אבל מה ישאיר בפועל בגליל את אריאל, רוני ודביר? הם מצביעים על יוקר הדיור, היעדר שירותי רפואה ומחסור בתעסוקה כחסמים להישארות בצפון. ״במרכז יש הרבה פרויקטים של בנייה לזוגות צעירים ויותר הזדמנויות מאשר כאן, בקיבוצים מסביב, שבהם המחירים גבוהים מאוד״, אומרת ציגלר. ״צריך גם להקים יותר מרכזי שיקום לנכי צה״ל בגליל; כמעט שאין כאן כאלה״. פישר מוסיף: ״אין כאן מספיק מקומות עבודה איכותיים, מעבר למלצרות או לעבודה בפיצריות. צריך גם ליצור קהילות בוגרים של האוניברסיטה, כדי שהחיים כאן לא יסתיימו עבורם עם סיום התואר״.
צ׳צ׳קס כבר פגשה השנה את המציאות התעסוקתית באזור. ״מה שישאיר כאן את הסטודנטים הוא תעסוקה נורמלית״, היא אומרת. ״כמעט שאין כאן עבודות, מלבד מסעדות ומעט משרות במלונאות. עבדתי במשרד של חברת סטארט-אפ וחזרתי למלצרות, כי לא הייתה לי אפשרות אחרת; זה השכר הטוב ביותר והאפשרות הטובה ביותר שמצאתי״. שלושתם מודים כי ״התאהבו בצפון״ והיו רוצים לבנות כאן את חייהם גם בעתיד. אבל מה ילד יום? ״עוד מוקדם להחליט״, הם אומרים.