ההפגנה תפסה אותי בדרך לאשדוד. לפחות החומוס היה שווה את ההמתנה
הפגנה, פקק ארוך ושני רימוני הלם כמעט טרפו את התוכניות, אבל המונה טועם הצליח כנגד כל הסיכויים לעצור ב"חומוס ירושלמי" באשדוד, וליהנות ממנה נדיבה בטעם של פעם, ש"לוקלקה" עד תום
זה לא קורה לי תמיד, אבל השבוע הייתי תקוע בהפגנה לפני גשר יבנה, מאה מטר לפני הגשר עצמו. למזלי הייתי עם לקוחות במונית, לפחות זה. איך שראיתי את הכתובת של היעד באשדוד - רחוב העמל, הבנתי שאני בדרך לאזור המלאכה של אשדוד ולא למרכז העיר עצמה.
האמת? שמחתי, כי תכננתי להוריד את הלקוחות ביעדם ולשחרר את עצמי מהעבודה במונית לכמה רגעים יותר טעימים ומעניינים, וללכת הישר לעמל 41. שם ידעתי שמחכה לי "חומוס ירושלמי" האגדי. אלא שאז נתקענו בפקק בגלל ההפגנה.
בעודנו עומדים מחוץ למונית, על השוליים של הכביש, נלחצתי לרגע וחשבתי שלא יישאר לי זמן ללכת לאכול. הלקוח שהיה איתי ניסה לנחם. הוא הודיע לי שבעיקרון היום הזה כבר נהרס, אז אין מה להילחץ. "לך תשתה כוס קפה אחרי הנסיעה, חכה חצי שעה עד יעבור הזעם על הכביש, ואז תצא לדרך", הוא אמר.
באותו הרגע הבנתי שוב פעם שמיליונר אני גם ככה לא אהיה מהעבודה על המונית, אז למה להילחץ? אעצור ואיהנה כבר מהטעימה שתכננתי לעצמי על הדרך.
לאחר קצת פחות משעה הגיעו כוחות המשטרה, מהיותר קשוחים. נזרקו שם שני רימוני הלם ששמענו, ועוד איך שמענו, וההפגנה מיצתה את עצמה. התנועה שבה לסדרה והמשכנו ליבנה. אחרי הורדת הנוסעים ביעדם, עוד על הצומת מרחוב האופים לרחוב העמל, החניתי את המונית ונכנסתי לחומוסייה.
חומוס על הצד הרך, עם כמות טחינה מספקת
ב"חומוס ירושלמי" יש שולחן ארוך שנפרס מהדלפק עד כמעט לכניסה. כשהגעתי הוא היה מלא בלקוחות. מעל לדלפק תלוי שלט שמכריז שאת מנת הפלאפל של המקום אוכלים עם ביצה - המלצה מדויקת בהחלט. במקום יש גם מנה של קציצות דגים על אורז, אבל אני הייתי נעול על החומוס.
"חומוס ירושלמי" מגיש חומוס על הצד הרך מדי, אבל עם כמות טחינה מספקת. מדובר במנה די גדולה של חומוס, שנמרח ביד רחבה בהחלט. באמצע המנה הוסיפו לי המון פול עם כמות כמון לא מבוטלת. זה הרגיש כמו לאכול פול מדאמס אבל טחון היטב. לא דק מדי ולא נוזלי מדי. אין דבר יותר גרוע מחומוסייה שמגישה פול נוזלי מדי.
כאן ב"חומוס ירושלמי" מגישים פול מהכהים שאכלתי לאחרונה. טעמו ייחודי וטעים. הגרגירים חמימים בדיוק בטמפרטורה הנכונה. בצד מחכות לכם פיתות מחוממות, ולידן, בקערה קטנה, בצל חתוך לחובבי ריחות הלוואי המעניינים.
יש פה גם מלפפונים חמוצים בחומץ אבל ביתיים לגמרי. פינוק אמיתי ומענג, בטעם של פעם. בעבר הגישו לי את הגרסה המלוחה, אז זה היה שינוי כיוון מעניין וטעים במיוחד.
עוד אוכל רחוב:
את המנה הכינו לי עם תוספת של סחוג ירוק מלא בטעם ולא חריף במיוחד. כן חשוב לבקש לא להוסיף את רוטב הלימון החמוץ, כי הוא מאוד מפריע לסחוג לתת את טעמו לחומוס.
כמובן שחיסלתי את המנה כולה, עד כדי שניגבתי את הצלחת. אני כבר בגיל שבו אני לא לוקח מילוי חוזר, אבל בדקתי בשבילכם - ויש, אם תבקשו יפה. ת'אמת, תכננתי לעשות עוד טעימה על הדרך, אבל איפה אני ועוד טעימה? הרי ירדתי על כל המנה ועוד חצי פיתה לידה.
בגלל שצילמתי כמה תמונות, הבחור שם שאל אותי עבור מי אני כותב. הודעתי לו בחיוך, אני לא משפיען, אחי, אני בסך הכול נהג מונית מבקר. המשכתי לדרכי, הפעם ללא הפגנות ופקקים.