המרוץ אל עתיד הרפואה: כשחדר המיון פוגש את מהפכת ה-AI
הרפואה של המחר כבר לא נכתבת בספרי הלימוד של האקדמיה, אלא מעוצבת בזמן אמת בחדרי הטיפול והמיון. בוועידת רמב"ם לחדשנות הציגה מנכ"לית הקריה הרפואית, ד"ר מיכל מקל, את התפיסה שעיצבה: בעידן של שינויים טכנולוגיים מסחררים, התפקיד של בית חולים אינו רק לאמץ את העתיד – אלא להגדיר אותו, להוביל אותו ולהבטיח שהוא מייצר ערך אמיתי ומציל חיים בכל רגע מחדש
בשיתוף הקריה הרפואית רמב"ם
"השאלה היא לא מה הבינה המלאכותית יודעת לעשות – אלא איפה היא מייצרת את הערך הגדול ביותר למטופל ולרופא. שם בדיוק אנחנו נמצאים." כך מתארת מנהלת הקריה הרפואית רמב"ם, ד"ר מיכל מקל, את מהפכת הבינה המלאכותית, כפי שהיא מתרחשת בין כותלי בית החולים.
ברמב"ם, היא מספרת, בחרו למקד את המאמץ בחדר המיון. שם הוטמעה מערכת ה-AI "שקד", שפיתח פרופ' שחר שלי, הצוללת אל תוך ההיסטוריה הרפואית של המטופל, מסכמת אותה ומציעה המלצות טיפוליות בזמן אמת. "בחדר המיון יש עומס ומורכבות, ושם יש לי הזדמנות לעשות השפעה משמעותית ולסייע למטפל", מסבירה מקל.
ההיגיון פשוט: ככל שהמערכת לוקחת מהצוות את העבודה הטכנית והאדמיניסטרטיבית, נשאר לרופא יותר זמן למטופל עצמו. אבל חשוב לשרטט גבול ברור. מקל מדגישה שמדובר במערכות תומכות החלטה אנושית: ההמלצה יכולה להגיע מהמחשב, אבל ההחלטה נשארת אצל הרופא. "להשאיר את האדם בהליך - קריטי בהכנסה של טכנולוגיות."
כדי שרעיונות פורצי דרך שעולים מהשטח לא ייגמרו במגירה, בביה"ח הוקמה מעבדת חדשנות בשם רמב"ם מד-טק, "מגרש המשחקים של מי שיש לו רעיון", מתגאה מקל, שדואגת לחבר בין רעיונות טובים שמגיעים מהצוותים הרפואיים לצוותי פיתוח. דוגמה לכך מגיעה ממכון הגסטרו של בית החולים. מתוך הצורך שהעלה פרופ' חמאיסי, רופא בכיר במכון, פותח פתרון במחקר ופיתוח משותף עם הטכניון. בסופו של דבר הוקמה חברה שקיבלה את אישור ה-FDA והמוצר נמכר ומשמש רופאים בארה"ב. הפטנט והערך נשארו בבית החולים. "הכי גרוע מבחינתי - שלרופא יהיה רעיון ולא יקרה כלום. רוב הרעיונות לא נתקעים כי הם לא מספיק טובים, אלא כי לרופא אין ידע, איך לקחת את התהליך הלאה, כל הנושא של רגולציה, תקציב, וכאן הדאגה שלי לתת לו את האפשרות לעשות את זה."
המרוץ נגד הבירוקרטיה
אבל הדרך אל המהפכה רצוף מכשולים. כדי להבין את גודל התסכול, צריך להבין מהי בעצם רגולציה: אלו הם כללי הבטיחות, הבדיקות והאישורים שהמדינה דורשת לפני שמאשרים להכניס טכנולוגיה או תרופה חדשה לשימוש. מצד אחד, הרגולציה היא המגן של המטופלים – היא נועדה למנוע מכלים לא בשלים לגרום נזק, או למנוע דליפה של מידע רפואי רגיש ופרטי מתוך המחשבים. אך מצד שני, כשהבינה המלאכותית מתפתחת בקצב מסחרר מדי יום, הבירוקרטיה האיטית הופכת לחסם. פיתוח פורץ דרך שיכול להציל חיים כאן ועכשיו עלול להיתקע במשך שנים במגירות ובאישורים בירוקרטיים, בעוד חולים ממתינים לבשורות.
"יש קצב מאוד מהיר של התקדמות הבינה המלאכותית לעומת הרגולציה שלא מצליחה להדביק את הקצב," מצביעה ד"ר מקל על המלכוד. ברמב"ם הבינו שהם אינם יכולים להרשות לעצמם לעמוד מנגד. הפתרון – הקמת מערך רגולציה פנימי, הכולל ועדת AI מיוחדת המורכבת מאנשי הנהלה, מחשוב, בקרת איכות ואתיקה. הוועדה בוחנת באופן מתודולוגי כל כלי טכנולוגי חדש, עושה לו ולידציה קלינית ומוודאת כי הוא בטוח לשימוש.
שיאה של התפיסה הזו מתגלם בימים אלו ממש בשטח בית החולים. "אנחנו היום חונכים בניין תגליות, שהוא הבייבי שלנו ברמב"ם", משתפת ד"ר מקל בהתרגשות. מדובר במגדל ענקי בן 20 קומות שנבנה במיוחד כדי לחבר תחת קורת גג אחת את הקליניקה, האקדמיה והתעשייה. שם ישבו רופאים לצד מהנדסי הטכניון וחוקרים מהתעשייה, במטרה לתרגם את הנתונים והצרכים שעולים מהמטופלים בבוקר – לכלים טכנולוגיים מצולי חיים שכבר בערב יחזרו למיטות האשפוז. "העיסוק בחדשנות הוא לא מותרות. בית חולים מצוין חייב לעסוק בחדשנות. זה קריטי כדי להביא את הטיפולים הטובים יותר, את הטיפולים החדשניים למטופלים, ולהסתכל על הרפואה של מחר."
בשיתוף הקריה הרפואית רמב"ם