הבריטים מתנפלים על חיסון נגד שלבקת חוגרת: מה הסיבה?
ברשת בתי המרקחת בוטס גדל מספר ההזמנות לחיסון ביותר מפי שניים בשנה האחרונה, על רקע מחקרים שקשרו אותו לסיכון נמוך יותר לדמנציה. בישראל המגמה הפוכה: בכללית ירד מספר המתחסנים בכ-30%, וגם במאוחדת ובלאומית נרשמה ירידה. מומחים מסבירים מה כדאי לדעת על החיסון ולמי הוא מומלץ. ד"ר קובי דאבוש מכללית: "אני ממליץ למטופלים שלי להתחסן"
בשנה האחרונה גדל מספר ההזמנות לחיסון לשלבקת חוגרת ברשת בתי המרקחת הבריטית בוטס (Boots) ביותר מפי שניים. חלק מהפונים מוכנים לשלם מכיסם מאות ליש"ט, ומה שמניע אותם אינו רק החשש מהפריחה הכואבת. לפי דיווח ב"סאנדיי טיימס", העלייה בביקוש באה בעקבות מחקרים שהצביעו על כך שהחיסון עשוי להגן גם מפני דמנציה, המחלה הפוגעת בזיכרון ובתפקוד.
בוטס דיווחה על עלייה של 30% בהזמנות בשנה שהסתיימה בספטמבר 2025, ועל גידול של יותר מפי שניים בשנה שלאחריה. בתשלום פרטי, סדרת החיסון המלאה ברשת, שתי מנות, עולה 460 ליש"ט (כ-1,860 שקלים). גם ברשת סופרדרג נרשמה עלייה בביקוש: לפי ה"גרדיאן", מספר ההזמנות שם גדל ב-41% לעומת השנה הקודמת. שירות הבריאות הציבורי הבריטי (NHS) מעניק את החיסון בחינם רק לחלק מבני 65 ומעלה ולמדוכאי חיסון. לפי העיתון, העלייה בביקוש נובעת בין השאר מפניות של צעירים מגיל 65, שאינם זכאים לחיסון חינם ומשלמים עליו מכיסם.
החיסון נועד למנוע שלבקת חוגרת ואת סיבוכיה, ובהם כאב עצבי שעלול להימשך חודשים ואף שנים אחרי שהפריחה חלפה ולפגוע קשות באיכות החיים. ההמלצה להתחסן מבוססת על מניעת המחלה הזאת. ההגנה האפשרית מפני דמנציה עדיין נחקרת, ואי אפשר להבטיח אותה למתחסנים.
שלבקת חוגרת נגרמת מהתעוררות של נגיף וריצלה זוסטר - הנגיף שגורם גם לאבעבועות רוח. "אנחנו נדבקים בו כשאנחנו ילדים, והוא נשאר רדום במערכת העצבים שלנו", מסביר ד"ר קובי דאבוש, רכז הנוירולוגיה במחוז שרון שומרון בכללית וחוקר בתחומי הנדסת החשמל והביו-רפואה באוניברסיטת בר-אילן. לדבריו, הנגיף עלול להתעורר בעקבות מחלה או מתח, ובכלל זה מתח נפשי, ואז לנדוד לאורך העצבים אל העור ולגרום לפריחה של שלפוחיות. הסיכון לכך עולה עם הגיל, ככל שמערכת החיסון נחלשת. הפריחה מופיעה לעיתים קרובות באזור הגב והחזה, אך עלולה להופיע גם בפנים ובאזורים אחרים בגוף.
ניסוי: כ-20% פחות אבחנות דמנציה
אחד המחקרים המרכזיים בתחום פורסם באפריל 2025 בכתב העת Nature. חוקרים בהובלת אוניברסיטת סטנפורד בחנו רשומות רפואיות של יותר מ-280 אלף מבוגרים בוויילס, והעריכו שבמהלך שבע שנות מעקב, קבלת החיסון הישן לשלבקת חוגרת, זוסטווקס, הפחיתה את הסיכוי לאבחנה חדשה של דמנציה ב-3.5 נקודות אחוז - ירידה יחסית של כ-20%. ההשפעה הייתה חזקה יותר בקרב נשים.
המחקר התבסס על תוכנית החיסונים שהושקה בוויילס ב-2013. הזכאות נקבעה לפי תאריך לידה: מי שנולדו לפני 2 בספטמבר 1933 לא היו זכאים לחיסון, ואף לא נעשו זכאים לו בהמשך, ואילו מי שנולדו מאותו יום ואילך היו זכאים לו למשך שנה לפחות. החוקרים השוו בין מי שנולדו זמן קצר לפני התאריך הזה לבין מי שנולדו זמן קצר אחריו. הפער בגילם היה זניח, אך הסיכוי שלהם לקבל את החיסון היה שונה מאוד.
כך נוצר "ניסוי טבעי", וד"ר דאבוש רואה בו את היתרון המרכזי של המחקר. "מי שמלכתחילה הולכים להתחסן הם בדרך כלל אנשים שמקפידים על אורח חיים בריא", הוא מסביר. בהשוואה רגילה בין מתחסנים למי שלא התחסנו, הרגלים כמו תזונה, פעילות גופנית ומעקב רפואי עלולים להסביר חלק מההבדל בסיכון לדמנציה. ההשוואה בין מי שנולדו משני צדי תאריך הסף מצמצמת את הבעיה הזאת. בניתוח התוצאות התחשבו החוקרים גם בכך שלא כל הזכאים התחסנו בפועל: רק כמחצית מהם קיבלו את החיסון.
"זה היה ממצא מרשים מאוד", אמר ד"ר פסקל גלדזצר מסטנפורד, מהחוקרים שהובילו את המחקר, בהודעה שפרסמה האוניברסיטה. "האפקט המגן החזק הזה הופיע בכל דרך שבה בחנו את הנתונים".
בדצמבר 2025 פרסם הצוות בכתב העת Cell ניתוח המשך של הנתונים מוויילס. בניתוח נמצא שהחיסון קשור גם לירידה באבחנות חדשות של ליקוי קוגניטיבי קל, שלב שקודם פעמים רבות לדמנציה. בקרב מי שכבר חיו עם דמנציה, החיסון נקשר לירידה במקרי המוות מהמחלה. קודם לכן דיווחו החוקרים על ממצאים דומים גם מניסוי טבעי באוסטרליה.
ומה לגבי החיסון החדש?
המחקרים מוויילס עסקו בזוסטווקס, חיסון המבוסס על נגיף חי מוחלש. שינגריקס, החיסון החדש יותר שבו משתמשים גם בישראל, אינו מכיל נגיף חי: זהו חיסון רקומביננטי, שמבוסס על חלבון של הנגיף ועל חומר שמגביר את התגובה החיסונית. ההבדל חשוב: ממצא לגבי חיסון אחד אינו חל בהכרח על האחר.
במחקר של אוניברסיטת אוקספורד, שפורסם ב-2024 בכתב העת Nature Medicine, נבחנו רשומות רפואיות של יותר מ-200 אלף בני אדם בארה"ב. החוקרים ניצלו את המעבר המהיר מהחיסון הישן לחדש, והשוו בין מי שקיבלו שינגריקס לבין מי שקיבלו זוסטווקס.
בתקופת מעקב של עד שש שנים, מי שקיבלו את החיסון החדש נותרו ללא אבחנה של דמנציה זמן ארוך ב-17%. בקרב מי שאובחנו בסופו של דבר, מדובר בכ-164 ימים נוספים ללא אבחנה. הקשר נמצא הן בנשים והן בגברים, והיה חזק יותר בקרב נשים. עם זאת, החוקרים הדגישו שמדובר במחקר תצפיתי, שאינו מוכיח שהחיסון הוא שגרם להבדל. הם ציינו גם שזמן ללא אבחנה אינו בהכרח זמן ללא מחלה, שכן לעיתים האבחנה ניתנת רק אחרי שהמחלה כבר החלה להתפתח.
מה הקשר בין נגיף רדום למוח?
אחת ההשערות שנבדקות היא שהתעוררות הנגיף והדלקת הנלווית לה עלולות לתרום לפגיעה במערכת העצבים. ד"ר דאבוש מתאר את הנזק האפשרי כ"נזק קולטרלי" של הדלקת שהנגיף מחולל. לדבריו, ייתכן שתהליכי הדלקת מעודדים הצטברות לא תקינה של חלבונים במוח, וכך תורמים לירידה קוגניטיבית.
"החיסון מוריד את הסיכון להתפרצות של הווירוס", הוא מסביר. לפי ההשערה, כשהנגיף מתעורר פחות, פוחתים גם הדלקת והנזק שעלול להיגרם בעקבותיה. עם זאת, המחקר מוויילס בדק אבחנות של דמנציה, ולא הוכיח שזה המנגנון שעומד מאחורי הירידה.
החוקרים בוחנים גם הסברים אחרים, ובהם האפשרות שהחיסון משפיע על מערכת החיסון כולה, ולא רק על התגובה לנגיף. חוקרים בודקים גם אם לחומר המגביר את התגובה החיסונית בשינגריקס (אדג'ובנט) יש השפעה מגינה על המוח. אף אחד מההסברים האלה לא הוכח עד כה בבני אדם.
מחקר ענק מאנגליה מטיל ספק
לצד המחקרים המעודדים פורסמו גם ממצאים אחרים. ביולי 2026 פורסם בגרסה מקדימה, שטרם עברה ביקורת עמיתים, מחקר שניסה לשחזר את הניסוי הטבעי מוויילס באנגליה. גם שם הושק החיסון הישן בספטמבר 2013, והזכאות נקבעה לפי גיל. החוקרים ניתחו רשומות בתי חולים של יותר מ-6.3 מיליון בני אדם, ובחנו את השפעת הזכאות לחיסון, ולא את קבלתו בפועל. הזכאות נקשרה לירידה ברורה באבחנות של שלבקת חוגרת, אך לא נמצאה עדות לירידה באבחנות של דמנציה.
המחקרים נבדלים זה מזה בסוג החיסון, באוכלוסייה ובמקורות המידע. המחקר מוויילס, למשל, נשען על אבחנות שנרשמו אצל רופאי המשפחה, והמחקר מאנגליה - על אבחנות מבתי החולים. לכן הם אינם בוחנים בדיוק את אותה שאלה. כדי לקבוע אם החיסון מונע דמנציה או דוחה את הופעתה, נדרשים מחקרים נוספים, ובראשם ניסויים מבוקרים, שבהם המשתתפים מחולקים באקראי לקבוצות ונמצאים במעקב לאורך זמן.
ובישראל: מגמה הפוכה
הנתונים שמסרו שלוש קופות חולים מצביעים על מגמה הפוכה מזו שבבריטניה. בכללית התחסנו בשנה האחרונה 46,235 מבוטחים, לעומת 65,941 בשנה שקדמה לה (אוקטובר 2024 עד ספטמבר 2025) - ירידה של כ-30%.
במאוחדת התחסנו כ-27 אלף מבוטחים ב-2024 וכ-20 אלף ב-2025, ירידה של כ-26%. מתחילת 2026 ועד מועד מסירת הנתונים התחסנו כ-12 אלף מבוטחים. בקופה ציינו שגם השנה ההיענות לחיסון נמוכה יחסית. עם זאת, נתוני 2026 אינם כוללים שנה מלאה, ולכן אי אפשר להשוות אותם ישירות לשנים הקודמות.
בלאומית ניתנו 7,355 חיסונים בין 1 באוקטובר 2025 ל-11 באוקטובר 2026, לעומת 8,370 בשנה שקדמה לכך - ירידה של כ-12%. חשוב לציין שהקופות מסרו את הנתונים במתכונות שונות: בכללית ובמאוחדת דיווחו על מספר המבוטחים שהתחסנו, ובלאומית על מספר החיסונים שניתנו, כשכל מתחסן אמור לקבל שתי מנות. הנתונים אינם מלמדים איזה שיעור מהזכאים התחסן, וכמה מהמתחסנים השלימו את שתי המנות.
למי מומלץ החיסון, ואיך מקבלים אותו?
"שלבקת חוגרת עלולה לגרום לפריחה כואבת ולכאב עצבי ממושך, שעלול לפגוע משמעותית באיכות החיים", מסבירה ד"ר דנה פלורנטין, מומחית לרפואת משפחה בכללית. "החיסון המומלץ כיום, שינגריקס, הוא חיסון רקומביננטי יעיל מאוד".
הכאב העצבי הממושך, המכונה נוירלגיה פוסט-הרפטית, הוא אחד הסיבוכים המרכזיים של המחלה. בקרב בני 50 ומעלה שמערכת החיסון שלהם תקינה, יעילותו של שינגריקס במניעת שלבקת חוגרת עולה על 90%, והוא מספק הגנה גבוהה גם מפני הסיבוך הזה. בקרב מדוכאי חיסון היעילות משתנה בהתאם למצב הרפואי.
לדברי ד"ר פלורנטין, החיסון מומלץ לכל בני ובנות 50 ומעלה, וכן לבני 18 ומעלה שסובלים מדיכוי חיסוני או נמצאים בסיכון מוגבר לשלבקת חוגרת, בהתאם להתוויה הרפואית. הוא ניתן בשתי מנות, בהפרש של חודשיים עד חצי שנה.
היא מדגישה שגם אנשים בריאים שחלו בעבר באבעבועות רוח עלולים לפתח שלבקת חוגרת, ושמי שכבר חלו בה עלולים לחלות שוב. לכן מומלץ להתחסן גם למי שכבר חלו בשלבקת חוגרת, אם הם נכללים בקבוצות המומלצות. "החיסון הוא אמצעי יעיל למניעת המחלה והסיבוכים הכרוכים בה", היא אומרת.
ד"ר דנה פלורנטין: "שלבקת חוגרת עלולה לגרום לפריחה כואבת ולכאב עצבי ממושך, שעלול לפגוע משמעותית באיכות החיים. החיסון המומלץ כיום, שינגריקס, הוא חיסון רקומביננטי יעיל מאוד
שינגריקס כלול בסל הבריאות לבני 65 ומעלה ולמדוכאי חיסון מגיל 18, בהתאם להתוויות הסל. בכללית, למשל, מי שזכאים לחיסון במסגרת הסל משלמים השתתפות עצמית של 122.49 שקלים למנה. מגיל 50 אפשר לקבל את החיסון בהנחה דרך הביטוח המשלים: בכללית מושלם, צעירים מגיל 65 שאינם בקבוצת סיכון משלמים 530 שקלים למנה. מי שאין לו זכאות כלל משלם בכללית 816 שקלים למנה. החיסון זמין בכל קופות החולים, וכדי לקבל אותו נדרשים מרשם והפניה מרופא המשפחה.
"אני ממליץ למטופלים שלי להתחסן", אומר ד"ר דאבוש. בינתיים, הסיבה להתחסן היא ההגנה מפני שלבקת חוגרת וסיבוכיה. המחקרים על דמנציה מרמזים על תועלת אפשרית נוספת, אך עדיין אינם מצדיקים המלצה להתחסן כדי למנוע אותה.