שלומי אלדר נשאר ער בניתוח וראה איך מסירים לו גידול סרטני
אחרי המתנה של חודש וחצי לאורולוג, התגלה אצל העיתונאי שלומי אלדר גידול סרטני בשלפוחית השתן, ויום אחר כך הוא כבר הוסר. בשיחה עם ynet הוא מספר מה ראה על המוניטור ולמה כתב פוסט תודה לאסותא אשדוד. מנהלת המחלקה האורולוגית, ד"ר אורית רז: "שתן דמי, אפילו אם חד-פעמי, עלול להיות מסוכן, וחייבים להיבדק"
רק זה היה חסר לשלומי אלדר. התחקיר שפרסם לאחרונה עם רותי יובל, מתוך ספרם "חטופים: 843 ימים של הפקרה", שלפיו קיבל ראש הממשלה נתניהו התרעה מנשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד לפני 7 באוקטובר, עורר סערה תקשורתית וציבורית וגרר נגדו מתקפות. עכשיו נאלץ העיתונאי הוותיק בן ה-69 להתמודד עם מאבק מסוג אחר לגמרי: גידול סרטני שהתגלה בשלפוחית השתן שלו.

בשבוע שעבר נותח אלדר להסרת הגידול בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד, ובימים אלה הוא מחלים בביתו. "אני מרגיש בסדר גמור. לא נעים, אבל אפשר לחיות עם זה. ידעתי מאבקים גדולים יותר, גם בתחום האישי וגם בתחום המקצועי", אמר אלדר בשיחה עם ynet. "מרגע שהוציאו לי את הקטטר אני בסדר. אצלי קטטר מתקשר לאנשים זקנים, ואני, על אף גילי, אדם צעיר ללא גיל, ופתאום זה נראה לי מוזר. אבל מהרגע שהגעתי הביתה אני כמעט רגיל. שאלו אותי אם אני רוצה להישאר עוד יום, ואמרתי שלא. מבחינתי, ברגע שיכולתי לקום מהמיטה הייתי בסדר גמור. אפילו נהגתי הביתה בעצמי".
הסיפור החל לפני כחצי שנה. אלדר, שהתגורר אז כמה חודשים בתל אביב, הבחין לראשונה בדימום קל בשתן. "הלכתי לקופת החולים, עשיתי בדיקת שתן, ואמרו שהכול בסדר". כשחזר לביתו בנס ציונה הופיע הדימום שוב, והפעם בעוצמה רבה יותר. "הלכתי לרופאת המשפחה הנאמנה שלי, ד"ר אניטה בלכר, והיא אמרה לי מיד לגשת לאורולוג".
אלא שאז נתקל אלדר בבעיה שמוכרת לרבים: זמני ההמתנה הארוכים לרופאים מומחים. "לחכות לאורולוג זה לפעמים חודש וחצי-חודשיים. זה פשוט סיוט. היום, ללכת לרופא מומחה בכל תחום - אורתופדיה, אורולוגיה, שלא נדבר על פסיכיאטריה - זה חודשים. זו באמת בעיה כלל-ארצית של כל קופות החולים".
"זה ממש לא סמבה"
אחרי המתנה של כחודש וחצי הגיע אלדר סוף סוף לאורולוג, שהפנה אותו לבדיקת CT ולציסטוסקופיה - בדיקה שבה מוחדר דרך השופכה מכשיר דק וגמיש עם מצלמה בקצהו, כדי לבחון את שלפוחית השתן מבפנים. "זה נשמע יפה, כמו איזה ריקוד סמבה, ולא ידעתי שזה משהו חודרני. זה ממש לא סמבה", אומר אלדר בחיוך. "שאלתי את האורולוג: 'תגיד, מה זה לדעתך?', והוא אמר: 'זה בדרך כלל סרטן'. הוא לא חסך ממני את האמת, ואני חושב שיש יתרון בישירות שבה דיבר איתי".
ובכל זאת, אלדר מודה שהדברים הלחיצו אותו. "האמת שנלחצתי, וגם בני המשפחה, הבנות שלי, נלחצו. אבל אני אדם אופטימי, ולא חשבתי שאני סופר את ימיי לאחור".
שלומי אלדר: שאלתי את האורולוג: 'תגיד, מה זה לדעתך?', והוא אמר: 'זה בדרך כלל סרטן'. הוא לא חסך ממני את האמת. יש יתרון בישירות שבה דיבר איתי
בשלב הזה החל אלדר לחפש מקום לבצע בו את הציסטוסקופיה. "לא יודע למה, החלטתי שבא לי אסותא. הרמתי טלפון, לא חשבתי הרבה, ומיד אמרו לי: 'טוב, תבוא'. ברגע שהגעתי קיבלו אותי, ושאלו אם אני יכול להתאשפז באותו יום. אמרתי שכן".
עד אז, לדבריו, אושפז רק פעמיים: כנער, בעקבות מחלת הנשיקה, ובהמשך בשל התקף אלרגיה. "אלה היו המפגשים היחידים שלי עם בתי חולים כמטופל. בדרך כלל אני בן אדם בריא. מאז ביקרתי בבית חולים ציבורי - עשיתי סרט בשיבא והייתי שם שנה - אבל פה, באסותא אשדוד, פתאום ראיתי בית חולים ברמה אמריקנית".
הסימן שאסור להתעלם ממנו
סרטן שלפוחית השתן הוא הרביעי בשכיחותו בקרב גברים והשמיני בקרב נשים. "מדובר בגידול סרטני נפוץ מאוד, הרבה יותר ממה שנוטים לחשוב", מסבירה ד"ר אורית רז, מנהלת המחלקה האורולוגית בבית החולים אסותא אשדוד. לדבריה, המחלה מתגלה לרוב בעקבות הופעת דם בשתן, בלי כאב ובלי תסמינים נוספים.
"שתן דמי, אפילו אם חד-פעמי או רק מעט דמי, עלול להיות מסוכן, וחייבים להיבדק. מטופלים חושבים שאם זה קרה פעם אחת וחלף, זה לא משמעותי, ונוטים להתעלם או להתכחש. חשוב להבין שככל שמעכבים את האבחנה, הדבר עלול לשנות מהותית את הטיפול הנדרש, את סיכויי ההצלחה שלו ואת היכולת להבריא".

ד"ר רז מציינת שהסיכון לחלות עולה עם הגיל, ושהמחלה שכיחה יותר בקרב בני 50 ומעלה. עישון, לדבריה, הוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר - להופעת המחלה, להישנות הגידולים לאחר טיפול ולהתקדמות המחלה. גורמי סיכון נוספים הם גירוי כרוני של שלפוחית השתן, למשל בשל אבנים, קטטר קבוע או זיהומים חוזרים.
כשעולה חשד לגידול בשלפוחית, כפי שהיה אצל אלדר, הבירור כולל בדיקת CT בפרוטוקול מיוחד, שמדגיש את מערכת איסוף השתן בכליות ואת השופכנים (הצינורות שמובילים את השתן מהכליות לשלפוחית), וכן ציסטוסקופיה, שבה סורקים את השופכה ואת שלפוחית השתן. "שלומי הוא דוגמה טיפוסית לאופן שבו המחלה מתבטאת", אומרת ד"ר רז. "הוא תיאר אירועים בודדים של שתן דמי במידה קלה ביותר, בלי תלונות נוספות. הערנות שלו וההקפדה של רופאיו בקהילה הובילו לביצוע ה-CT, ולאחריו ציסטוסקופיה".
שיר לאהובה לשעבר
הציסטוסקופיה העלתה שמקור הדימום בגידול בשלפוחית השתן, וכבר למחרת נותח אלדר להסרתו. "נתנו לי חדר נחמד, כל הציוד באסותא אשדוד חדש, רמת הרופאים באמת מדהימה, וכל חמש דקות נכנסת אחות לבדוק אם אתה צריך משהו ומסדרת לך את המיטה", הוא מספר.
בחדר הניתוח שאלה אותו ד"ר רז מה הוא רוצה לשמוע. "שאלתי אותה: 'מה, אני יכול לבקש מה שאני רוצה?', והיא אמרה שכן. ביקשתי לשמוע את ואן מוריסון. משום מה המערכת לא פעלה, אז היא השמיעה אותו מהטלפון שלה, ופתאום התנגן שיר שהקדשתי פעם לאהובתי לשעבר".
ד"ר אורית רז: שלומי הוא דוגמה טיפוסית לאופן שבו המחלה מתבטאת. הוא תיאר אירועים בודדים של שתן דמי במידה קלה, בלי תלונות נוספות. הערנות שלו וההקפדה של רופאיו בקהילה הובילו לביצוע ה-CT, ולאחריו ציסטוסקופיה
לבקשתו, הוא לא הורדם בהרדמה כללית ונשאר בהכרה במהלך הניתוח. "פחדתי מהרדמה כללית. כך יכולתי גם לראות מה הם עושים, את כל ההליך הרפואי. הסתקרנתי. עם מה שראיתי בחיי, זה הדבר האחרון שהפחיד אותי. הסתכלתי על המוניטור וראיתי איך מקלפים את התאים הסרטניים".
לאחר הניתוח נשלח הגידול לבדיקה פתולוגית, שתוצאותיה יקבעו את המשך הטיפול. "יודעים שזה ממאיר, אבל עדיין לא יודעים איזה סוג גידול זה. אני לא במתח, אני אדם אופטימי מטבעי", אומר אלדר.
כמה עמוק חדר הגידול
ד"ר רז מסבירה שהבדיקה הפתולוגית נועדה לקבוע את סוג הגידול, את מידת האגרסיביות שלו ואת השכבה בדופן השלפוחית שאליה חדר. "לדופן השלפוחית יש כמה שכבות: הרירית הפנימית, שתי שכבות שריר ושכבת שומן חיצונית. ככל שהגידול חודר עמוק יותר, כך עולה הסיכון להתקדמות המחלה".

לדבריה, יש הבדל משמעותי בין גידולים קטנים ושטחיים לבין גידולים גדולים וחודרניים. "ככל שהגידול קטן ושטחי יותר, מופיע בפעם הראשונה ואינו חודר לשריר, כך הסיכון להתקדמות המחלה נמוך יותר. לעומת זאת, לגידולים אגרסיביים יותר יש פוטנציאל גבוה יותר להתפשט ולשלוח גרורות. כשהמחלה הופכת למפושטת, קשה להגיע לריפוי מלא".
מכאן החשיבות הרבה שבגילוי מוקדם. "כשאנחנו מאבחנים גידולים מהסוג הזה, אנחנו מנסים להסיר אותם באופן יסודי, ובמידת הצורך לתת טיפולים נוספים שמטרתם להפחית את הסיכון לחזרת הגידול או להתקדמותו", מסבירה ד"ר רז.
"טוויטר זה רעל גדול"
בסוף השבוע פרסם אלדר פוסט בפייסבוק, שבו סיפר על הניתוח והודה לצוות שטיפל בו. "אושפזתי להסרת גידול בבית החולים אסותא באשדוד. אני אחרי ההליך הרפואי וכל מה שיש לי להגיד שבבית החולים בעיר הדרומית עובדים אנשי צוות נפלאים מהשורה הראשונה", כתב. "אם זה לא היה בית חולים, זה יכול היה להיות בית מלון חמישה כוכבים".
בשיחה עם ynet הוא מסביר שההחלטה לפרסם את הפוסט לא נבעה מרצון לחשוף את מחלתו, אלא מרצון להאיר את הצדדים החיוביים של מערכת הבריאות הציבורית בישראל. "אחרי הניתוח קיבלתי טיפול נהדר. באמת הופתעתי לטובה, וזו הסיבה שכתבתי את הפוסט. לא רציתי לבשר לעולם על מחלתי, אבל כן רציתי לבשר לאנשים שיש אחלה טיפול רפואי בישראל, כי אנחנו הרבה פעמים מקטרים.

"הייתי באמריקה, ואני יודע מה זה לקבל שם טיפול רפואי ומה זה ביטוח פרטי. גם בבית חולים ציבורי יש רופאים נהדרים. אמנם המעמסה עליהם גדולה, כי מדינת ישראל מעדיפה לתקצב חרדים והתנחלויות ולהעביר כספים קואליציוניים, ותמיד הדברים החשובים כמו חינוך ובריאות יורדים לתחתית סדר העדיפויות, אבל עדיין יש פה אחלה רופאים, באמת מהשורה הראשונה בעולם".
גם התגובות לפוסט הפתיעו אותו לטובה, במיוחד על רקע המתקפות שספג לאחרונה. "התגובות היו דווקא טובות, חוץ מאחד שאיחל לי מוות", הוא מספר. "יש הבדל בין פייסבוק לטוויטר (רשת X). לא כתבתי על מצבי הרפואי בטוויטר, לא בא לי לקבל איחולי מוות. הטוויטר זה רעל גדול. לצערי אני חייב להיות שם בגלל העבודה, וגם כי אני אוהב להתנגח - בעמית סגל, בינון מגל, באבישי גרינצייג - ולא להשאיר להם את הבמה. הסגנון שלהם הוא לא הסגנון שלי, אבל לפעמים אני נאלץ לרדת לרמה הנמוכה הזאת. מה לעשות, זה מחיר העבודה שלי".
במהלך האשפוז הקצר ניהל אלדר שיחה לילית ארוכה עם רופא צעיר, שהתעניין בתחקיר שפרסם לאחרונה. "ישב איתי רופא צעיר בלילה ובא לשאול אותי על MBZ (מוחמד בן זאיד), על כל ההתרעות והסיפור. ישבנו איזה שעה וחצי-שעתיים ודיברנו. הוא סיפר לי שהיה קצין בצה"ל, שבשלב מסוים החליט שהוא רוצה ללמוד רפואה, ושאח שלו, שלומד רפואה, עשה במלחמה 700 ימי מילואים".
שלומי אלדר: פחדתי מהרדמה כללית. כך יכולתי גם לראות מה הם עושים, את כל ההליך הרפואי. הסתקרנתי. עם מה שראיתי בחיי, זה הדבר האחרון שהפחיד אותי. הסתכלתי על המוניטור וראיתי איך מקלפים את התאים הסרטניים
המפגש החזיר את אלדר לשנים שבהן סיקר ככתב את אזור הדרום. "הישראלים הרבה פעמים לא יוצאים מתחומי תל אביב, גבעתיים ורמת גן, או מקסימום חיפה או ירושלים, אבל יש אחלה אנשים גם בפריפריה, בעיקר בפריפריה. מסתכלים עליהם בעין מתנשאת. אני, שהייתי הרבה שנים בפריפריה, חושב שאלה האנשים הכי חמים בעולם. אמנם הדעות הפוליטיות שלי לא מסתדרות עם שלהם, אבל זה לא משנה. אני אוהב אותם, ואני חושב שהם אוהבים אותי".
"צאו מתל אביב"
לא מעט אנשים, הוא מספר, הופתעו מכך שבחר להינתח דווקא באשדוד ולא באחד מבתי החולים הגדולים במרכז הארץ. "אנשים שאלו: 'מה, אשדוד?'. כן, אשדוד. אחלה בית חולים. צאו מתל אביב, בואו לאשדוד, קבלו טיפול יותר טוב ממה שתקבלו בתל אביב הצפופה. גרתי בשנה האחרונה כמה חודשים בתל אביב, וזה היה לי סיוט. לא יכולתי לשמוע את הרעשים, את הבנייה, את הצפיפות, אין חנייה. אז מה אם מוסדות התרבות קרובים? לא יכולתי לחיות שם".

גם את ההחלמה הוא לא מתכוון למשוך. "החלטתי להסיר את הדבר הזה כמה שיותר מהר. אמרו לי לקחת שבועיים חופש, ואמרתי: 'איזה שבועיים? יום'. אני חיית שטח".
ד"ר רז מספרת שבמעמד הציסטוסקופיה, כשהתגלה הגידול, ביקש אלדר "לעבור את זה הכי מהר שאפשר". "אני שמחה שהתאפשר לנו לבצע את הניתוח בהקדם האפשרי", היא אומרת. על היחס שקיבל היא מוסיפה: "זה הייעוד שלנו. הצוות הסיעודי והרפואי שנחשף לפוסט שלו אמר שהוא קיבל יחס שווה לזה שמקבל כל מטופל במחלקה. כיף לקבל מדי פעם פרגון כזה".
"הרצון של שלומי לחשוף את 'הבשורה' שלו נחשב בעיניי לאמיץ וחשוב ביותר", מסכמת ד"ר רז. "כשמדובר בסרטן שלפוחית השתן, העלאת המודעות לבדיקות מקדימות מצילה חיים".