מגבינה קשה ועד מיץ סלק: התפריט שהחיידקים הטובים בפה אוהבים
חלל הפה מאכלס כ-700 מיני חיידקים, והאיזון ביניהם קשור גם לבריאות הגוף כולו. מחקרים מצאו שחיידקים על הלשון הופכים את הניטרט שבסלק ובתרד לחומר שעשוי לסייע בהורדת לחץ הדם, ושפחמימות מעובדות שנדבקות לשיניים מעודדות את חיידקי העששת. ד"ר שגיא לוין מאיכילוב: "אנשים רבים סבורים שככל ששטיפת הפה 'שורפת' ומחטאת יותר, כך היא בריאה יותר, אך ההפך הוא הנכון"
כולם יודעים שסוכר מזיק לשיניים, אבל בשנים האחרונות מתברר ששמירה על בריאות הפה תלויה לא רק במה שנמנעים מלאכול, אלא גם במה שמכניסים לצלחת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שירקות ירוקים, תה, פירות יער, גבינות קשות ומזונות מותססים עשויים לתמוך בחיידקים המועילים בפה. מנגד, סוכר, פחמימות מעובדות ואפילו שימוש לא נכון בשטיפות פה עלולים להפר את האיזון.
בחלל הפה חיים כ-700 מינים של חיידקים, לצד נגיפים, פטריות ומיקרואורגניזמים נוספים. יחד הם מרכיבים את "מיקרוביום הפה", קהילה מורכבת שמתפזרת בין אזורים שונים בפה. חלק מהחיידקים מעדיפים את פני השיניים, אחרים מתיישבים על הלשון, ויש כאלה שמשגשגים בחריצים ובכיסים שבין השיניים לחניכיים.
אנחנו מבינים שמחלות בפה אינן נגרמות רק מחיידק אחד, אלא מהפרת האיזון בין החיידקים החיים בפה לבין מערכת החיסון של הגוף
"במשך עשרות שנים ניסתה רפואת השיניים לזהות לכל מחלה את החיידק שאחראי לה, למשל את החיידק Streptococcus mutans, שנקשר לעששת", מסביר ד"ר שגיא לוין מהיחידה לרפואת הפה במרכז הרפואי תל אביב, איכילוב. "כיום התפיסה השתנתה. אנחנו מבינים שמחלות בפה אינן נגרמות רק מחיידק אחד, אלא מהפרת האיזון בין החיידקים החיים בפה לבין מערכת החיסון של הגוף".
כשהאיזון בפה מופר
החיידק S. mutans נמצא על פני השיניים וניזון מסוכרים. כשאנחנו אוכלים מזונות עתירי סוכר ופחמימות פשוטות, הוא מפרק אותם ומייצר חומצות. החומצות מורידות את ה-pH בפה אל מתחת לסף הקריטי של 5.5. בשלב הזה מתחילים המינרלים שבאמייל, השכבה שמגנה על השיניים, להתמוסס, ועם הזמן עלולים להיווצר חורים. לפי נתוני המרכזים לבקרת מחלות ולמניעתן (CDC), שצוטטו ב-BBC, עד גיל 34 היה ליותר מ-80% מהאמריקנים חור אחד לפחות בשן.
עם זאת, לא כל החיידקים בפה מזיקים. חיידקים מועילים, כמו Streptococcus salivarius ו-Streptococcus sanguinis, מתחרים בחיידקים המזיקים על מזון ועל מקום. חלקם אף מייצרים חלבונים טבעיים המכונים בקטריוצינים, שיכולים לפגוע בחיידקים מחוללי מחלות.
כשהיגיינת הפה לקויה והאיזון בין החיידקים מופר, עלולים להיווצר בין השיניים לחניכיים כיסים עמוקים ודלים בחמצן. זו בדיוק הסביבה שבה משגשג החיידק Porphyromonas gingivalis, שממלא תפקיד מרכזי בהתפתחות מחלות חניכיים. נוכחותו עלולה לעורר תגובה דלקתית כרונית והרסנית של מערכת החיסון, ובמקרים חמורים להוביל לאובדן עצם בלסת ואף לאובדן שיניים.
הקשר בין הפה לשאר הגוף
מיקרוביום הפה אינו קשור רק לעששת, לריח רע מהפה ולמחלות חניכיים, אלא אולי גם לבריאות הגוף כולו. מחקרים מצאו קשר בין כיסי חניכיים עמוקים ודלקות חניכיים לבין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, לאלצהיימר, להחמרה של סוכרת, לדלקות מפרקים, למחלות מעי דלקתיות, ללידה מוקדמת ולסוגים מסוימים של סרטן, ובהם סרטן הלבלב וסרטן המעי הגס.
במחקר שנערך בארצות הברית בדקו מדענים דגימות רוק של משתתפים, ולאחר מכן עקבו אחר מצבם הבריאותי. הם גילו שמשתתפים שבפיהם נמצאו מינים מסוימים של חיידקים הקשורים למחלות חניכיים, או שמרי קנדידה, היו בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן הלבלב. מחקר אחר מצא קשר בין מגוון מצומצם יותר של מיקרואורגניזמים בפה לבין דיכאון.
אבל ד"ר לוין מדגיש שהממצאים האלה אינם מוכיחים שחיידקי הפה הם הגורם הישיר למחלות. "חשוב להבחין בין הממצאים המדעיים לבין כותרות סנסציוניות", הוא אומר. "אמנם חיידקים מחוללי מחלות כמו P. gingivalis נמצאו ברובד טרשתי בעורקים וברקמות מוח של חולים שמתו מאלצהיימר, אך בשלב זה מדובר בקשר סטטיסטי ולא בהוכחה שהחיידק גרם למחלה. ייתכן שהוא חדר לזרם הדם דרך חניכיים מדממות והגיע לרקמות שכבר הייתה בהן דלקת, ולא היה הגורם הראשוני להתפתחות המחלה".
ירקות, לחץ דם ובריאות הפה
החיידקים בפה ניזונים ממה שאנחנו אוכלים, ולכן התפריט יכול להשפיע על סוגי החיידקים שישגשגו בפה ועל האיזון ביניהם. ירקות עשירים בניטרט אנאורגני, כמו תרד, רוקט, קייל וסלק, עשויים לתרום לאיזון הזה. חיידקים מועילים שחיים בחלקה האחורי של הלשון, ובהם Neisseria ו-Veillonella, הופכים את הניטרט לניטריט. התהליך מעלה את ה-pH בפה ומקשה על חיידקים מזיקים לשגשג.
למנגנון הזה יש השלכות אפשריות גם על שאר הגוף. הניטריט נבלע ובהמשך הופך לתחמוצת חנקן, מולקולה שמרחיבה את כלי הדם ויכולה לסייע בהורדת לחץ הדם. בניסוי שבו מבוגרים שתו מיץ סלק עשיר בניטרט פעמיים ביום במשך שבועיים, נרשמה אצלם ירידה בלחץ הדם.
גם מזונות עשירים בפוליפנולים עשויים להועיל לבריאות הפה. פוליפנולים הם נוגדי חמצון שצמחים מייצרים כדי להגן על התאים והרקמות שלהם. הפוליפנולים שבתה ירוק ובתה שחור יכולים לדכא חיידקים הקשורים לעששת ולמחלות חניכיים, ולמנוע מהם להיצמד לשיניים וליצור עליהן רובד חיידקי. מחקרים מצאו ששתיית תה עשויה לעכב גם את החיידקים שחיים בחלקה האחורי של הלשון וגורמים לריח רע מהפה.
פוליפנולים מצויים גם בפירות יער כהים, בחמוציות, בדבש טבעי ובשמן זית. אף שחלק מהמזונות האלה מכילים סוכר או חומצה, מחקרים מצאו שמיץ חמוציות עשוי לעכב את היווצרות הרובד ואת התפתחותם של חיידקים הקשורים לעששת ולמחלות חניכיים. גם לדבש נמצאה יכולת לעכב את היווצרות הרובד ולפגוע בחיידקים שגורמים לעששת.
למה דווקא גבינה קשה?
גבינות קשות כמו פרמזן, גרנה פדנו וצ'דר עשויות לתרום אף הן לבריאות הפה. לעיסת גבינה מגבירה את הפרשת הרוק, שעוזר לשטוף שאריות סוכר ולנטרל את החומצות שנוצרות בפה. הגבינה מכילה גם חלבוני קזאין, סידן ופוספט, שמסייעים להחזיר מינרלים לאמייל ולחזק אותו.
במחקר קטן שנערך באיטליה התבקשו תשעה משתתפים לאכול גבינת גרנה פדנו מדי יום במשך חמישה ימים. בתום התקופה פחתה בפיהם נוכחות החיידק חובב הסוכר S. mutans, ועלתה נוכחותו של S. sanguinis, חיידק שנפוץ יותר בפה בריא.
מזונות מותססים כמו קפיר ויוגורט יכולים לספק חיידקים מועילים שמתחרים בחיידקים מחוללי מחלות. סקירה מחקרית מצאה ששתיית קפיר עשויה לעכב חיידקים מזיקים מסוימים בפה ולמנוע מהם ליצור שכבה דביקה על פני השיניים. אבל לדברי ד"ר לוין, רוב תכשירי הפרוביוטיקה שבשוק מכילים זנים שמיועדים למערכת העיכול, ואלה לא מצליחים לשרוד לאורך זמן בשכבת החיידקים הצפופה שעל השיניים.
לשום טרי מיוחסת פעילות נגד חיידקים בזכות האליצין שבו, ומחקרים בתנאי מעבדה מצאו שהחומר יעיל נגד מחוללי מחלות. ד"ר לוין מסייג שלעיסת שום במהלך ארוחה רגילה אינה משאירה את האליצין בפה זמן מספיק, ולכן אינה יכולה להחליף טיפול רפואי.
הפחמימות שנדבקות לשיניים
לא רק ממתקים וסוכר עלולים לפגוע באיזון החיידקים בפה. גם מזונות מעובדים ועמילניים שנדבקים לשיניים, כמו קרקרים, ביסקוויטים, חטיפים מלוחים ולחם לבן, מתפרקים במהירות לסוכרים פשוטים בעזרת אנזים שנמצא ברוק. שאריות המזון עלולות להיתקע בין השיניים, להותיר את הפה חומצי לאורך זמן וליצור תנאים שמעודדים את שגשוגם של חיידקי העששת.
מחקרים מצאו גם קשר בין צריכה תכופה של בשר אדום לבין מחלות חניכיים חמורות יותר. אחת ההשערות היא שהחלבון שבבשר יוצר בפה סביבה נוחה לחיידקים מזיקים שמשגשגים בלי חמצן, אבל ההסבר לקשר עדיין אינו ברור.
אין מזון אחד שיכול להגן לבדו על החיידקים המועילים בפה. מחקרים מצאו שאנשים שהקפידו יותר על תזונה ים-תיכונית, שמבוססת על ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, דגים ושמן זית, נטו לסבול ממחלות חניכיים קלות יותר. התזונה הזאת מספקת סיבים ונוגדי חמצון שעשויים לסייע בשמירה על איזון החיידקים בפה, ובמקביל להשפיע על התגובה הדלקתית של מערכת החיסון.
האם שטיפות פה עלולות להזיק?
לצד התזונה, ד"ר לוין מפנה את תשומת הלב גם לשטיפות הפה. "אנשים רבים סבורים שככל ששטיפת הפה 'שורפת' ומחטאת יותר, כך היא בריאה יותר, אך ההפך הוא הנכון", הוא מזהיר.
לשימוש יומיומי מומלץ לבחור בשטיפות שאינן מכילות אלכוהול, ולהתמקד במה שיעילותו כבר הוכחה: צחצוח נכון, שימוש קבוע בחוט דנטלי או בקיסמים ייעודיים ותזונה מגוונת שמזינה את החיידקים המגינים עלינו
בשטיפות פה מסוימות ריכוז האלכוהול מגיע ל-20% עד 26%. לדברי ד"ר לוין, האלכוהול עלול לייבש את ריריות הפה ולהפחית את הפרשת הרוק. הרוק משמש שכבת הגנה טבעית ומכיל נוגדנים ואנזימים שעוזרים להילחם בחיידקים. נוסף על כך, חיידקי הפה מפרקים את האלכוהול לאצטאלדהיד, חומר מסרטן, וחשיפה תכופה אליו עלולה להפוך את רירית הפה לחדירה יותר לחומרים מזיקים.
בעיה נוספת קשורה לשטיפות פה טיפוליות שמכילות כלורהקסידין. שימוש קבוע בהן עלול לפגוע לא רק בחיידקים המזיקים, אלא גם בחיידקים המועילים שעל הלשון, שמשתתפים בתהליך שמוביל ליצירת תחמוצת חנקן. מחקרים קליניים מצאו שהפגיעה בחיידקים האלה עלולה להעלות את לחץ הדם הסיסטולי (העליון) ב-2 עד 5 מ"מ כספית בתוך ימים ספורים.
"שטיפות פה טיפוליות חזקות מיועדות לשימוש קצר ומוגבל, של שבוע עד שבועיים, למשל לאחר הליך כירורגי או בעקבות זיהום חריף", מסכם ד"ר לוין. "לשימוש יומיומי מומלץ לבחור בשטיפות שאינן מכילות אלכוהול, ולהתמקד במה שיעילותו כבר הוכחה: צחצוח נכון, שימוש קבוע בחוט דנטלי או בקיסמים ייעודיים ותזונה מגוונת שמזינה את החיידקים המגינים עלינו".