הבושם האהוב פתאום דוחה? מה עושות זריקות ההרזיה לחושי הטעם והריח
מטופלים בתרופות הרזיה מדווחים על שינויים בטעם המזון ובריח הבושם, ומחקרים ראשונים בוחנים את הקשר לטיפול. פרופ' גל דובנוב-רז, המרכז הרפואי שיבא: "בשנתיים האחרונות הצטברו עדויות מכמה כיוונים המצביעות על השפעה אפשרית של התרופות האלה על חושי הטעם והריח"
מאכלים אהובים שטעמם השתנה, פחות הנאה מהאוכל ואפילו בושם מוכר שמריח פתאום אחרת: לצד הירידה בתיאבון ובמשקל, מטופלים בתרופות ממשפחת GLP-1 מדווחים גם על שינויים בחושי הטעם והריח. מחקרים ראשונים מצביעים על קשר אפשרי לטיפול, אך עדיין לא ברור מה גורם לשינויים ועד כמה הם תורמים להפחתת האכילה.
"לאחרונה דווח על נשים שהבחינו בשינוי באופן שבו הן חוות את ריח הבושם בעקבות טיפול בתרופות ממשפחת GLP-1", אמר פרופ' גל דובנוב-רז, מנהל מרפאת ספורט ועודף משקל בילדים בבית החולים ספרא לילדים במרכז הרפואי שיבא. "בשנתיים האחרונות הצטברו עדויות מכמה כיוונים המצביעות על השפעה אפשרית של תרופות אלה על חושי הטעם והריח".
הדיווחים מעוררים עניין גם בתעשיית הבישום. לפי סוכנות הידיעות "רויטרס", חברות חומרי הטעם והריח ג'יוודאן ו-IFF, יצרנית הניחוחות הבריטית CPL Aromas שבבעלות בריטית וענקית הקוסמטיקה לוריאל בחנו את הקשר בין הטיפול להעדפות הריח. חלקן דיווחו על עניין מוגבר בבישום בקרב המשתמשים והעלו את האפשרות שהם מחפשים בבשמים מקור אחר להנאה, אך כולן הדגישו כי נדרש מחקר נוסף.
כשהבושם האהוב הופך לדוחה
ארנו גוגנביל, מנהל השיווק העולמי של תחום הבישום היוקרתי בז'יבודן, סיפר שהחברה בוחנת את הקשר כבר כשנה. לדבריו, בקרב משתמשי התרופות ניחוחות אהובים עלולים להפוך פתאום לדוחים, ואחרים דווקא נעשים מושכים. לצד השינויים בהעדפות, החברה מצאה עניין מוגבר בבשמים.
גם מחקר שערכה חברת IFF מצביע על כך שהטיפול בתרופות GLP-1 עשוי לעורר עניין רב יותר בריח כמקור להנאה חושית, אמרה סלין מאנטה, מנהלת תחום הבריאות והרווחה במחקר ובפיתוח בחטיבת הניחוחות של החברה. בלוריאל הגיעו למסקנה דומה: "הם מפצים על ההנאה מאוכל, או מטעם, בהנאות מסוג אחר", אמרה לטיסיה טופה, הנשיאה העולמית של המותג לוריאל פריז.
עם זאת, ההסבר עדיין בגדר השערה שדורשת בירור. פול ג'וזף, מנהלת שותפה של המרכז הלאומי לריח ולטעם במכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית, אמרה לרויטרס שהשפעה של התרופות על חושי הטעם והריח אינה רעיון מופרך. התרופות, שמשנות את התיאבון, משפיעות גם על רקמת פקעת הריח, האחראית לעיבוד ריחות, אך לדברי ג'וזף מוקדם לקבוע אם וכיצד הדבר משנה את תפיסת הריח.
מה מצאו המחקרים?
לדברי פרופ' דובנוב-רז, חלק מהעדויות מגיעות מהמטופלים עצמם. "מחקר שבחן דיונים ברשת חברתית מצא דיווחים על שינויים בחוויית האכילה, לרבות טעם המזון וההנאה ממנו. ניתוח דיווחים ספונטניים למאגר ה-FDA, שעוקב אחר תופעות לוואי של תרופות, זיהה תלונות דומות". אלא שדיווחים כאלה אינם מאפשרים לדעת כמה מהמטופלים חווים שינויים. "ממחקרים מסוג זה לא ניתן לקבוע שכיחות. לשם כך נדרש מחקר נוסף", הדגיש.
נתונים ממאגר גדול במיוחד סיפק מחקר רטרוספקטיבי של שני חוקרים ישראלים, שפורסם בכתב העת JAMA Otolaryngology–Head & Neck Surgery. החוקרים השוו בין יותר מ-438 אלף חולי סוכרת מסוג 2 שטופלו בתרופות GLP-1 לבין קבוצה זהה בגודלה של חולים שקיבלו תרופות סוכרת אחרות. בתוך שנתיים, הסיכון לאבחנה חדשה של הפרעת טעם או ריח היה גבוה ב-48% בקרב המטופלים בתרופות, אך השכיחות נותרה נמוכה: פחות מארבעה מטופלים לכל אלף, לעומת כשניים לכל אלף בקבוצת ההשוואה.
העלייה הבולטת יותר נמצאה דווקא בהפרעות הריח, שהסיכון להן היה גבוה ב-81%, לעומת 52% בהפרעות הטעם. עם זאת, חשוב לזכור שהמחקר נערך בקרב חולי סוכרת, ולא בקרב מטופלים שקיבלו את התרופות לטיפול בהשמנה.
"לעדויות התצפיתיות מצטרף מחקר שבו נבדקו תפקודי הטעם של 46 מטופלים לעומת קבוצה ללא טיפול", הוסיף פרופ' דובנוב-רז. "נמצאה ירידה מובהקת בתפקוד הטעם בכל הסוגים - מתוק, מלוח, חמוץ, מר ואומאמי - בקרב 85% מהמטופלים, אך במחקר זה לא נמצאה ירידה בתפקוד הריח. עדיין לא ברור עד כמה שינויים אלו תורמים להפחתת האכילה במהלך הטיפול". המחקר, של חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה, פורסם בכתב העת Physiology & Behavior, ועלה ממנו גם פער מפתיע: פחות מרבע מהמטופלים דיווחו בעצמם על ירידה בחוש הטעם.
לדבריו, המנגנונים המשוערים כוללים השפעה ישירה של התרופה על מסלולי הטעם במוח ובגזע המוח, שינוי בעיבוד החושי המרכזי של טעם או ריח, או השפעה עקיפה דרך הפחתת התיאבון. "כמובן שדרוש מחקר נוסף כדי להבין טוב יותר את ההשפעה", אמר.
האם צריך בשמים למשתמשי תרופות הרזיה?
מחקר של חברת מחקר השוק NIQ בארצות הברית מצא כי משתמשי GLP-1 מוציאים על בשמים 26% יותר מהצרכן הממוצע. עם זאת, לפי החברה, הם מוציאים יותר ברוב קטגוריות היופי והטיפוח. כלומר, הנתון לבדו אינו מעיד על שינוי בהעדפות הריח בעקבות הטיפול.
פרופ' דובנוב-רז סבור שמוקדם לפתח בשמים ייעודיים למשתמשי התרופות. "נראה כי לאט-לאט מתגלות השפעות נוספות של תרופות אלו, בין שמתוך מחקר ייעודי ובין שמתוך קהילות ברשתות החברתיות והתרשמויות של משתמשים", אמר. "בשל השכיחות הנמוכה של הדיווחים, ולמרות המגבלות של המחקרים המעטים שפורסמו עד כה, לא נראה שיש צורך לפתח בשמים ייעודיים בשלב זה".