הדור הבא של זריקות ההרזיה: ירידה של כרבע ממשקל הגוף בניסוי גדול
רטטרוטייד, הזריקה הניסיונית של אלי לילי, הורידה גם לחולי סוכרת כמעט חמישית ממשקלם, והחברה מתכננת להגיש אותה לאישור בתחילת 2027. במקביל, אלי לילי והמתחרה נובו נורדיסק הציגו בכנס הסוכרת האירופי נתונים חדשים בקרב על הזריקות והכדורים שכבר בשוק: איזו זריקה מורידה יותר במשקל ואיזו מגינה יותר על הלב?
חברת התרופות אלי לילי הציגה הלילה (יום ד') תוצאות מרשימות לזריקת הרזיה ניסיונית מהדור הבא. בניסוי גדול שפורסם במלואו בכתב העת הרפואי החשוב The New England Journal of Medicine, השילו המשתתפים שקיבלו את המינון הגבוה של רטטרוטייד (Retatrutide), זריקה ניסיונית שניתנת פעם בשבוע, כרבע ממשקל גופם אחרי 80 שבועות.
בניסוי, שנקרא TRIUMPH-1, השתתפו 2,339 מבוגרים עם השמנה או עודף משקל, שאינם חולי סוכרת ושסבלו מבעיה רפואית אחת לפחות הקשורה למשקל. המשתתפים חולקו בהגרלה לקבלת רטטרוטייד באחד משלושה מינונים או פלצבו (תרופת דמה). במינון הגבוה, 12 מ"ג, ירדו המשתתפים בממוצע 25% ממשקל גופם, לעומת 3.9% בקבוצת הפלצבו, וכמעט תשעה מכל עשרה ירדו לפחות 15%. בתת-קבוצה של משתתפים עם השמנה חמורה, שטופלו שנתיים, הגיעה הירידה לכ-30%, רמה שמזוהה בדרך כלל עם ניתוחים בריאטריים (קיצור קיבה). התוצאות הראשוניות של הניסוי הוצגו כבר לפני כמה חודשים, וכעת הוא פורסם במלואו.
משתתפים עם שחיקת סחוס בברכיים דיווחו על פחות כאבים, ומשתתפים עם דום נשימה בשינה חוו פחות הפסקות נשימה. תופעות הלוואי, בעיקר במערכת העיכול, היו דומות לאלה של תרופות אחרות מהמשפחה. רטטרוטייד פועלת על שלושה הורמונים, GLP-1, GIP וגלוקגון, לעומת וויגובי ואוזמפיק שפועלות על GLP-1 בלבד, ומונג'רו שפועלת על שניים. אלי לילי מתכננת להגיש אותה לאישור ה-FDA בתחילת 2027.
ניסוי נוסף, בחולי סוכרת מסוג 2 עם השמנה או עודף משקל, פורסם אמש בכתב העת Lancet והוצג בכנס האיגוד האירופי לחקר הסוכרת (EASD) במילאנו. המשתתפים שקיבלו את המינון הגבוה של הזריקה רטטרוטייד ירדו בממוצע 18.8% ממשקל גופם, לעומת 5.1% בקבוצת הפלצבו. בחישוב שבחן רק את התקופה שבה המשתתפים המשיכו לקבל את התרופה, הירידה הגיעה ל-20.8%. זו תוצאה בולטת במיוחד, כי חולי סוכרת מתקשים בדרך כלל לרדת במשקל.
ד"ר רז הגואל, מנהל המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה, התייחס לניסוי הזה: "הנתונים מרשימים במיוחד משום שהמשתתפים במחקר הם אנשים עם סוכרת מסוג 2, אוכלוסייה שבדרך כלל מגיבה בירידה מתונה יותר במשקל לטיפולים בהשמנה. ירידה ממוצעת של כמעט 21% ממשקל הגוף, לצד שיפור משמעותי באיזון הסוכר, ממחישה עד כמה התחום התקדם בתוך שנים ספורות".
לדבריו, "אם בעבר ירידה של 5%-10% נחשבה ליעד משמעותי, היום אנחנו כבר רואים ירידות במשקל בסדרי גודל שבעבר היה קשה לדמיין באמצעות טיפול תרופתי, גם בקרב אנשים עם סוכרת. התוצאות של רטטרוטייד מסמנות קפיצת מדרגה נוספת וממחישות את הפוטנציאל של הדור הבא של הטיפולים להשמנה ולמחלות המטבוליות הנלוות אליה. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי את הטיפול יש להתאים באופן אישי לכל מטופל, על ידי הרופא המטפל ובהתאם למאפייניו, למצבו הרפואי ולמחלות הרקע שלו".
זירת האגרוף של חברות התרופות
הכנס במילאנו שבאיטליה הפך לזירת אגרוף סוערת בין שתי ענקיות התרופות נובו נורדיסק ואלי לילי, יצרניות זריקות ההרזיה וכדורי ההרזיה. בתוך שעות ספורות פרסמו מחקרים והודעות ישירות על יתרונות המוצרים שלהן על פני היריבות. אלי לילי טענה שמונג'רו מגיעה להישגים גבוהים יותר בירידה במשקל מול וויגובי. היא גם טענה שכדור ההרזיה החדש שלה פאונדאיו משיג תוצאות טובות יותר מול כדור הסמגלוטייד של נובו נורדיסק. ואילו נובו טענה שאוזמפיק מגינה טוב יותר על לבם של חולי הסוכרת.
אז מה באמת עומד מאחורי הנתונים ועד כמה הפערים בין התרופות גדולים? בשאלת הירידה במשקל הייתה תשובה ברורה יחסית, לפחות מול המינונים המוכרים - אבל אז הגיע מינון גבוה יותר של וויגובי, שהחזיר את השאלה לשולחן. בניסוי SURMOUNT-5 הושוותה מונג'רו ישירות מול וויגובי, ב-751 מבוגרים עם השמנה או עודף משקל שאינם חולי סוכרת. אחרי 72 שבועות ירדו המשתתפים שקיבלו מונג'רו 20.2% ממשקל גופם בממוצע, לעומת 13.7% במשתתפים שקיבלו וויגובי. במספרים, זו ירידה של 22.8 ק"ג לעומת 15 ק"ג בממוצע.
כאמור, בינתיים פיתחה נובו מינון גבוה יותר של וויגובי, 7.2 מ"ג, פי שלושה מהמינון הרגיל של 2.4 מ"ג, שנקרא וויגובי HD. עכשיו טוענת אלי לילי שזריקת ההרזיה שלה מונג'רו עדיפה גם עליו. החוקרים לא העמידו את שתי התרופות זו מול זו, אלא חיברו נתונים משני ניסויים נפרדים. לפי ההשוואה הזו, מטופלי מונג'רו במינון 15 מ"ג ירדו בממוצע 4.5% יותר ממשקל גופם לעומת מטופלי וויגובי HD, ובמינון 10 מ"ג 3.2% יותר. אבל המציאות מורכבת יותר: בחישוב שבחן רק את התקופה שבה המטופלים המשיכו לקבל את התרופה, הפער הצטמצם ל-1.8% ולא היה מובהק. שיעורי הפסקת הטיפול בגלל תופעות לוואי היו דומים בשתי התרופות.
"בהיעדר ניסוי ראש בראש שהשווה טירזפטייד 15 מ"ג לסמגלוטייד 7.2 מ"ג, ההשוואה העקיפה הזו מספקת לרופאים ראיות שימושיות בקבלת החלטות טיפול", אמר פרופ' ג'ון וילדינג מאוניברסיטת ליברפול, שחתום על ההשוואה.
הקרב על לב החולים
בזירת הלב נובו נורדיסק היא שעלתה להתקפה. החברה בחנה נתוני חברות ביטוח מארה"ב על יותר מ-600 אלף מבוגרים עם סוכרת מסוג 2 שטופלו באוזמפיק במינון 1 מ"ג, והשוותה בין שתי קבוצות: כ-186 אלף מטופלים שהמינון שלהם הועלה ל-2 מ"ג, וכ-23 אלף שעברו מאוזמפיק למונג'רו. לפי הניתוח, בקבוצה שנשארה על אוזמפיק במינון הגבוה הסיכון לאירועים לבביים חמורים היה נמוך ב-6%. האירועים שנספרו הם מוות מכל סיבה, התקף לב ושבץ.
"הנתונים האלה עשויים לסייע לרופאים שעומדים מול אתגר קריטי: האם להעלות את המינון או לעבור לטיפול אחר אצל מבוגר עם סוכרת מסוג 2 שכבר מטופל בסמגלוטייד", אמר ד"ר מייקל רדין, מנהל רפואי בכיר בנובו.
אלא שהמטופלים לא חולקו באקראי. הרופאים הם שהחליטו מי יעלה מינון ומי יחליף תרופה, ולכן ייתכן שהקבוצות נבדלו זו מזו כבר מלכתחילה. רק כ-31% ממי שעברו למונג'רו הגיעו במהלך המעקב למינון של 10 מ"ג ומעלה, ונובו עצמה ציינה שלא ניתן לקבוע על פי הנתונים קשר סיבתי באופן חד-משמעי.
מחקר אקדמי שפורסם בשנה שעברה מצייר תמונה אחרת. חוקרי Mass General Brigham (רשת בתי חולים המסונפת לאוניברסיטת הרווארד) בבוסטון השוו את שתי התרופות בחולי סוכרת מסוג 2, על בסיס נתוני ביטוח אמריקניים, ומצאו ששתיהן הפחיתו את הסיכון להתקף לב, שבץ ומוות, בלי הבדל מובהק ביניהן. המחקר פורסם בכתב העת Nature Medicine.
אלי לילי נשענת על ניסוי אקראי גדול משלה, SURPASS-CVOT, שבו השתתפו יותר מ-13 אלף חולי סוכרת מסוג 2 עם מחלת לב וכלי דם. בניגוד לניתוח של נובו, בניסוי כזה המשתתפים חולקו לקבוצות בהגרלה, כך שההבדלים ביניהן נובעים מהתרופה ולא מהחלטת הרופא. החוקרים השוו בין מונג'רו לטרוליסיטי, תרופה ותיקה יותר ממשפחת ה-GLP-1, והסיכון לאירועים לבביים חמורים בקרב מטופלי מונג'רו היה נמוך ב-8% מאשר בקרב מטופלי טרוליסיטי. הפער הזה הראה שמונג'רו אינה נחותה, אך לא הוכיח שהיא עדיפה. עדיין לא פורסם ניסוי אקראי שהשווה ישירות בין מונג'רו לאוזמפיק בהגנה על הלב.
מגלגלים כדורים
במקביל פתחה אלי לילי חזית נוספת. היא הציגה השוואה עקיפה בין פאונדאיו, הכדור החדש שלה, לבין סמגלוטייד בכדור (החומר הפעיל גם באוזמפיק), במינון 25 מ"ג, בחולי סוכרת מסוג 2. לפי החברה, אחרי שנה ירדו מטופלי פאונדאיו ב-1.5% יותר ממשקל גופם, וערכי ה-A1C שלהם (המוגלובין מסוכרר), המדד לאיזון הסוכר בחודשים האחרונים, ירדו ב-0.3% יותר. מינון 25 מ"ג של סמגלוטייד בכדור אינו מאושר בארה"ב לטיפול בסוכרת והיצרנית הגישה בקשה לאישורו.
נציין כי ההשוואה נעשתה בחולי סוכרת, ולא באנשים עם השמנה, שעבורם מיועד כדור וויגובי. הכדור, שמכיל את אותו מינון סמגלוטייד, הושק בארה"ב בינואר השנה והפך ללהיט: יותר ממיליון אמריקנים התחילו ליטול אותו בתוך ארבעה חודשים. באירופה הוא אושר ביולי, והשקתו החלה רק החודש בגרמניה.
רייצ'ל באטרהאם, סגנית נשיא בכירה בלילי, ניסחה את הממצאים בזהירות רבה יותר מכותרת ההודעה של החברה: "תוצאות ההשוואה העקיפה מצביעות על כך שפאונדאיו עשויה להוריד את ה-A1C ואת המשקל באופן דומה למינון 25 מ"ג של סמגלוטייד בכדור".
השוואה ישירה דווקא קיימת, מול מינון נמוך יותר. בניסוי ACHIEVE-3, פאונדאיו במינון 17.2 מ"ג הורידה את ה-A1C ב-2.2% בממוצע, לעומת 1.4% בסמגלוטייד בכדור במינון 14 מ"ג, והמשקל ירד ב-9.2% לעומת 5.3%. פאונדאיו אושרה בארה"ב לטיפול בהשמנה, והיא עדיין נבדקת בסוכרת.
בכנס הוצגו נתונים חדשים על כדור וויגובי. בניתוח של 194 אמריקנים עם השמנה או עודף משקל, שעברו מזריקת הרזיה מבוססת סמגלוטייד או טירזפטייד (החומרים הפעילים בוויגובי ובמונג'רו) לכדור והתמידו בו שלושה חודשים, ירדו המשתתפים בממוצע 4.1% ממשקל גופם, כ-4 ק"ג. אלא שמדובר במחקר קטן וללא קבוצת ביקורת, המשקל דווח על ידי המטופלים עצמם, ונכללו בו רק מי שהמשיכו ליטול את הכדור, וגם יצרנית הכדורים עצמה מציינת שהממצאים עלולים להיות מוטים.
בשורה התחתונה, בירידה במשקל מונג'רו מובילה כרגע בניסוי ישיר מול המינונים המוכרים של וויגובי, ומול וויגובי HD עדיין אין השוואה ישירה. בהגנה על הלב שתי החברות טוענות לכתר, אבל ההכרעה תגיע רק מניסוי ישיר שעוד לא פורסם.
ועוד שורה תחתונה עגומה עבור הקוראים בישראל: למרות שהשמנה מוגדרת כמחלה ואף מגפה עולמית, זריקות הרזיה לא מצליחות להיכנס לסל התרופות למבוגרים שזקוקים להן כדי למנוע החמרה במצבם. בתחילת השנה נכנסה לסל התרופות זריקת ההרזיה וויגובי לטיפול בבני נוער. גם מחירם של כדורי ההרזיה שעשו עלייה לישראל יקר מדי עבור חולים רבים שידם אינה משגת.
האמור בכתבה זה אינו בגדר המלצה או תחליף לייעוץ ו/או טיפול רפואי ו/או מקצועי, שאמורים להינתן פרטנית ובאופן אישי