רופאים רושמים זריקות הרזיה לבני שמונה - ארגון הבריאות העולמי מבקש לעצור
אחרי ששיעור ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער עלה פי ארבעה מאז 1990, ארגון הבריאות העולמי פרסם לראשונה הנחיות לטיפול בה: מתחת לגיל 10 אין מקום לתרופות, לניתוחים או למכשירי הרזיה, ובקרב בני נוער ייבחן טיפול תרופתי רק אם תוכנית מפוקחת לשינוי אורח החיים נכשלה. פרופ' דני נמט, מנהל מרכז הספורט והבריאות לילדים ונוער במרכז הרפואי מאיר: "התרופה אינה תחליף לחינוך, לתזונה נכונה ולבריאות המשפחה"
ארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ לבסס את הטיפול בהשמנה בקרב ילדים ובני נוער על תזונה, פעילות גופנית וליווי התנהגותי, ולא על זריקות ההרזיה ממשפחת ה-GLP-1, שהפכו בשנים האחרונות לטיפול מבוקש בקרב מבוגרים. ההנחיות, הראשונות של הארגון בנושא, פורסמו אתמול (יום ד') בשני מסמכים נפרדים: האחד לתינוקות ולילדים מגיל 29 ימים ועד מתחת לגיל 10, והאחר לבני נוער בני 10 עד 19. הן מתייחסות גם לזמן ישיבה ולשינה, להתערבויות דיגיטליות, לתרופות, לניתוחים ולמכשירים להרזיה.
לפי נתוני הארגון, ב-2024 חיו בעולם 170 מיליון ילדים ובני נוער בני חמש עד 19 עם השמנה: 70 מיליון ילדים בני חמש עד תשע ו-100 מיליון בני נוער. שיעור ההשמנה בגילים האלה עלה מ-2% ב-1990 ל-8% ב-2024. הארגון מגדיר השמנה כמחלה כרונית שנוטה לחזור. השלכותיה יכולות להתחיל כבר בילדות, עם סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2 ולמחלות לב וכלי דם, וסביר מאוד שילדים עם השמנה ימשיכו לחיות איתה גם בבגרות. לפי נתוני יוניסף, ההשמנה כבר עקפה את תת-המשקל כצורת התזונה הלקויה הנפוצה ביותר בקרב ילדים בגיל בית הספר ובני נוער.
לכל הילדים ובני הנוער עם השמנה המליץ הארגון בתוקף על התערבות מובנית בתזונה, בפעילות גופנית ובהתנהגות, באופן פרטני או במסגרת תוכנית משולבת, בשיתוף ההורים. לילדים מתחת לגיל 10 הוא לא המליץ על תרופות, על ניתוחים בריאטריים (ניתוחי הרזיה בקיבה או במערכת העיכול) או על מכשירים להרזיה, בשל ספקות לגבי בטיחותם ויעילותם לטווח ארוך.
לבני נוער בני 10 עד 19 ההנחיות מאפשרות לשקול טיפול בתרופות מאושרות, אבל רק אחרי שתוכנית מפוקחת לשינוי אורח החיים לא השיגה את התוצאות הרצויות. ניתוח בריאטרי הוגדר כאפשרות לבני נוער עם השמנה חמורה, בשלים מבחינה גופנית ונפשית, אחרי חצי שנה של טיפול שלא הצליח, ובתנאים מחמירים: ה-BMI שלהם צריך להיות גבוה מהערך החציוני לגילם בעקומות הגדילה של הארגון ביותר מארבע סטיות תקן. לשם השוואה, השמנה בגילים הללו מוגדרת כבר ביותר משתי סטיות תקן. בארגון הודו שהמחקרים על ניתוחים בגיל הזה מעטים, ושהאיזון בין התועלת לנזק אינו ברור לגמרי. "זו הסיבה שההמלצה מותנית", הסבירה ד"ר מריה ניבס גרסיה קסאל, מדענית במחלקה לתזונה ובטיחות מזון בארגון.
חשש מקושי בהתמדה
פרופ' דני נמט, מנהל מרכז הספורט והבריאות לילדים ונוער במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית, אמר ל-ynet כי "ההנחיות של ארגון הבריאות העולמי מחזקות את מה שאנחנו רואים בשטח: התרופות הן תוספת חשובה לארסנל הטיפולי, אבל הן בוודאי לא קו טיפול ראשון. בניסויים המבוקרים הן נראות כמו פתרון קסם, אבל המציאות שונה. במחקר ישראלי שבחן 966 מתבגרים שטופלו בלירגלוטיד, רק 18% התמידו בטיפול לאורך שנה וב'חיים האמיתיים' הירידה במשקל פחותה בהרבה מזו המוצגת במחקרים המבוקרים".
בנוסף, הוא מסביר כי חלק מהירידה במשקל נובע מאיבוד מסת שריר, ומי שמפסיק את הטיפול חוזר בדרך כלל למשקלו המקורי ואף למעלה מזה, והפעם עם יותר שומן ופחות שריר. "המשמעות של שינויים אלה בילד ובמתבגר, טרם נחקרו. כך אנחנו עלולים להחליף מחלה אחת, השמנה, במחלה אחרת דמויית סרקופניה (דלדול מסת שריר). הבעיה בישראל היא שהמדינה מימנה את התרופה לילדים, אבל תוכניות רב-תחומיות אינטנסיביות, שמשלבות פעילות גופנית, תזונה, ליווי רגשי ומשפחתי ושהן הבסיס לטיפול בהשמנה לפי ארגוני הבריאות, כמעט שאינן זמינות. התרופה אינה תחליף למדיניות בריאות, לחינוך, לתנועה, לתזונה נכונה ולבריאות המשפחה".
לדברי ד"ר לוס מריה דה רחיל, מנהלת המחלקה לתזונה ובטיחות מזון בארגון הבריאות העולמי, כיום אין די ראיות על תרופות GLP-1 בילדים. בארגון עוקבים אחר ניסויים שבוחנים את יעילותן ובטיחותן, וההערכה עשויה להתעדכן ככל שיצטברו נתונים. ד"ר לורנס גרומר-סטרון, ראש יחידה במחלקה, הצביע על חשש מקושי בהתמדה בטיפול ומהשפעות ארוכות טווח כשמתחילים בגיל צעיר כל כך. מכיוון שמדובר במחלה ארוכת טווח, הסביר, חשוב להבין את התרופות היטב לפני שממליצים עליהן לילדים, ולכן ההנחיות אינן ממליצות על תרופה מסוימת.
פרופ' דני נמט: אנחנו עלולים להחליף מחלה אחת, השמנה, במחלה אחרת דמויית סרקופניה (דלדול מסת שריר). הבעיה בישראל היא שהמדינה מימנה את התרופה לילדים, אבל תוכניות רב-תחומיות אינטנסיביות, שמשלבות פעילות גופנית, תזונה, ליווי רגשי ומשפחתי - כמעט שאינן זמינות
ההמלצות הזהירות פורסמו בזמן שחלק מהתרופות כבר אושרו לגילים צעירים. וויגובי וסקסנדה של נובו נורדיסק מאושרות בארצות הברית ובאיחוד האירופי לבני נוער מסוימים מגיל 12, ובאיחוד האירופי סקסנדה מאושרת גם לחלק מהילדים בני שש עד 11. נובו נורדיסק ואלי לילי, יצרנית מונג'רו, מקיימות ניסויים קליניים בילדים מגיל שש. ההנחיות לילדים זהירות בהרבה מאלה שפרסם הארגון למבוגרים בדצמבר 2025, אז נתן לראשונה המלצה מותנית לשימוש בתרופות GLP-1 לטיפול בהשמנה.
גם בשטח התרופות כבר מגיעות לילדים צעירים. מחקר אמריקני שפורסם בחודש שעבר בכתב העת Pediatrics מצא כי שיעור הילדים בני שמונה עד 11 עם השמנה וללא סוכרת שקיבלו מרשם לתרופות GLP-1 עלה פי 310 בין 2019 ל-2026. השימוש עדיין נדיר: מתוך יותר מ-3.5 מיליון ילדים שנכללו במחקר, קצת יותר מ-20 אלף קיבלו מרשם, כ-0.6% מהם. לפי עורכי המחקר, הנחיות קליניות לטיפול בהשמנה בילדים מאפשרות לשקול את התרופות כבר מגיל שמונה, בניגוד לקו שקבע עכשיו ארגון הבריאות העולמי.
בישראל, נזכיר, מאושרת זריקת ההרזיה וויגובי לבני נוער מגיל 12 עם השמנה, שה-BMI שלהם באחוזון ה-95 ומעלה לגילם ולמינם ומשקלם יותר מ-60 ק"ג. בתחילת השנה היא נכנסה לסל התרופות לבני נוער בני 12 עד 18, בהתאם להתוויה הרשומה ובשילוב תוכנית ליווי מקצועית. זו הייתה הפעם הראשונה שמערכת הבריאות מימנה תרופה לטיפול בהשמנה. גילים אלה נמצאים בתוך הטווח שבו ארגון הבריאות העולמי מאפשר לשקול טיפול תרופתי, אף שהארגון מתנה זאת בכישלון של תוכנית מפוקחת לשינוי אורח החיים. מבוגרים לא נכללו בסל בשל העלות הגבוהה, וקופות החולים מציעות להם את וויגובי ואת מונג'רו בהנחה, ורק בביטוחים המשלימים.
בהנחיות ארגון הבריאות העולמי הודגש שהטיפול בהשמנה צריך לחרוג מירידה במשקל ולכוון לשיפור הבריאות, התפקוד והרווחה, עם מעקב ארוך טווח. בארגון ציינו שחרדה, דיכאון, דימוי עצמי נמוך וקושי בוויסות רגשי עלולים לתרום לאכילה לא בריאה, לחוסר פעילות ולהסתגרות חברתית, ושילדים ובני נוער עם השמנה חשופים לסטיגמה ולבריונות. לכן המליצו לטפל בהשמנה ובמצבים נפשיים מוקדם ובמקביל, בשיתוף המשפחה. התערבויות דיגיטליות, כמו משחקי וידאו שמשלבים תנועה ואפליקציות שמעודדות פעילות, קיבלו המלצה מותנית בלבד ובפיקוח הורים, בין השאר משום שיש להגביל את זמן המסך.
בארגון הדגישו שטיפול לבדו לא יעצור את העלייה בהשמנה, וקראו למדינות להנגיש ולהוזיל תזונה בריאה ופעילות גופנית, בין השאר באמצעות רגולציה ומיסוי, ובפעולה בתחומי החינוך, תכנון הערים, התחבורה והרווחה. גרומר-סטרון ציין שחלק גדול מהגורמים שמשפיעים על הסיכון של ילד להשמנה אינם בשליטתו, ובהם השאלה אם ינק כתינוק, החשיפה לשיווק של מזון לא בריא וסביבת בית הספר. "המדינות צריכות ליצור סביבה שבה תזונה בריאה ופעילות גופנית נגישות וזולות, ובמקביל להבטיח שילדים ובני נוער שכבר חיים עם השמנה יקבלו טיפול איכותי, ללא סטיגמה ואפליה", אמרה דה רחיל.