הצום שלפני בדיקות הדם: האם אנחנו מקשים על עצמנו בלי סיבה?
צום ממושך יותר לא בהכרח משפר את דיוק בדיקות הדם: מחקר ענק מצא שאין יתרון מדיד לצום מעבר ל-12 שעות לעומת שמונה עד 12 שעות. ד"ר איתמר צדוק, מומחה לרפואת משפחה בכללית: "כשאין ערך רפואי לצום ממושך, אין סיבה להכביד על המטופלים. אני מקווה שההנחיות ישתנו"
שמונה שעות בלי אוכל, לפעמים 12, ואת ארוחת הבוקר אוכלים רק אחרי שיוצאים מהמעבדה. הצום שלפני בדיקות הדם הוא חלק מוכר מההכנות, אבל האם הוא נחוץ בכל הבדיקות - והאם צום ארוך יותר מבטיח תוצאות מדויקות יותר? מחקר מדרום קוריאה, שניתח יותר מ-9.7 מיליון תוצאות בדיקות, מצא שברוב המדדים למשך הצום הייתה השפעה קטנה בלבד, ומעלה אפשרות להקל על מטופלים רבים.
המחקר, שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine, מצא כי בכמה מדדים, ובהם גלוקוז וטריגליצרידים, נמצאו הבדלים משמעותיים הקשורים למשך הצום. עם זאת, ברוב המדדים ההבדלים היו קטנים, ובהשוואה בין צום של שמונה עד 12 שעות לבין צום של יותר מ-12 שעות, לא נמצא יתרון מדיד להארכת הצום לפי אמות המידה שבהן השתמשו החוקרים.
"יש מטופלים שחושבים שככל שיצומו יותר זמן, תוצאות הבדיקות יהיו מדויקות יותר. חלקם אפילו נמנעים משתיית מים, אבל אין בכך צורך - להפך, כדאי לשתות מים", אומר ד"ר איתמר צדוק, מומחה לרפואת משפחה של כללית. הוא מציין לחיוב את היקף המחקר, ומוסיף שהממצאים מתיישבים עם ניסיונו במרפאה: אצל מטופלים שמתקשים לצום, הוא נעזר גם בבדיקות שאינן דורשות צום כדי לקבל את המידע הרפואי הדרוש.
מיליוני בדיקות, הבדלים קטנים
ההנחיה לצום לפני לקיחת דם נועדה להפחית שינויים בתוצאות הקשורים לאכילה. לפי החוקרים, הנוהג התפתח סביב בדיקות גלוקוז ושומנים בדם, ובהמשך הוחל כברירת מחדל גם על קבוצות רחבות יותר של בדיקות. אלא שחלק גדול מהמחקרים הקודמים התמקד בשומנים בדם, והמידע על מדדים אחרים היה מצומצם יותר.
במחקר הנוכחי נכללו 101,148 מבוגרים שעברו בדיקות במסגרת מרפאות החוץ של בית חולים אוניברסיטאי באזור סיאול, בין פברואר 2021 לדצמבר 2023. הגיל החציוני היה 61. המאגר כלל 9,755,547 תוצאות בדיקות, ומתוכו נבחרו לניתוח המרכזי 121 מדדים שהיה לגביהם היקף נתונים מספיק.
החוקרים חילקו את התוצאות לשלוש קבוצות: צום של פחות משמונה שעות, שמונה עד 12 שעות ויותר מ-12 שעות. תחילה השוו בין קבוצות המטופלים, תוך התחשבות בגיל, במין ובמחלקה שהזמינה את הבדיקות. לאחר מכן השוו גם תוצאות של אותם מטופלים בביקורים שונים, שבהם צמו למשכי זמן שונים.
ההבחנה הזאת התבררה כחשובה: בהשוואה בין הקבוצות נמצאו ב-27 מדדים הבדלים שחרגו מספי הביצועים האנליטיים שנקבעו. אבל בהשוואות אצל אותם אנשים, ההבדלים אוששו רק בעשרה מהם. בשאר המדדים ההבדלים לא אוששו, או שלא היו מספיק מטופלים עם בדיקות מתאימות כדי לאמוד אותם. לדברי החוקרים, הממצאים מצביעים על כך שחלק מהפערים שנראו בתחילה עשויים לשקף הבדלים בין המטופלים, ולא את השפעת הצום עצמו.
ברוב הבדיקות השגרתיות, ובהן ספירת דם, אלקטרוליטים, בדיקות רבות של תפקודי כליות וכבד, כולסטרול כללי ו-HDL, ההבדלים היו בתוך הספים שנקבעו או שלא אוששו בהשוואות אצל אותם אנשים.
החריגים: סוכר, טריגליצרידים וכמה אנזימים
בהשוואה בין בדיקות של אותם מטופלים לאחר צום של פחות משמונה שעות לבין בדיקות לאחר יותר מ-12 שעות, רמות הגלוקוז היו גבוהות ב-10.8% בצום הקצר יותר, והטריגליצרידים היו גבוהים ב-20.1%. גם רמות האנזימים GGT וליפאז היו גבוהות יותר, ב-14.8% וב-36.4%, בהתאמה. עם זאת, החוקרים מסייגים את הממצאים לגבי אנזימי הלבלב בשל מספר קטן של מטופלים שתרמו בדיקות להשוואה.
לא בכל המדדים נמצאו ערכים גבוהים יותר לאחר צום קצר: רמות הבילירובין הכללי וויטמין D מסוג 25-OH היו גבוהות יותר דווקא לאחר צום של יותר מ-12 שעות.
כדי להעריך את חשיבות ההבדלים, החוקרים השתמשו בספים המבוססים על השונות הביולוגית הטבעית של המדדים. עם זאת, הם לא בדקו כמה פעמים ההבדלים שינו בפועל סיווג אבחנתי או החלטה טיפולית, למשל כשתוצאת גלוקוז עברה סף לאבחון סוכרת.
"אני פוגש מטופלים שהצום קשה להם מאוד, ובהם אנשים מבוגרים ואנשים עם מחלות פסיכיאטריות, שגם דפוסי השינה שלהם מקשים על ההכנה לבדיקה", אומר ד"ר צדוק. "כשמטופלים מתקשים לצום או לא מוכנים לכך, אני מתאים להם בדיקות שאינן דורשות צום".
לדבריו, בחירת הבדיקות תלויה גם במטרה הרפואית שלהן. "כדי לבדוק את רמת הסוכר לצורך אבחון סוכרת או טרום-סוכרת, עדיף לצום שמונה שעות. אבל כשמטופלים מתקשים בכך, אפשר להיעזר בבדיקות אחרות שאינן דורשות צום ויכולות לספק לי את המידע הדרוש".
האם שמונה שעות יכולות להספיק?
אחד הממצאים הבולטים במחקר נוגע להארכת הצום: בהשוואות אצל אותם מטופלים, בין צום של שמונה עד 12 שעות לבין צום של יותר מ-12 שעות, אף הבדל שניתן היה לאמוד לא חרג מסף הביצועים האנליטיים הזמין לאותו מדד. החוקרים מסכמים כי לצום של יותר מ-12 שעות לא היה יתרון מדיד, גם בבדיקת טריגליצרידים.
עם זאת, הם אינם מציעים לבטל את הצום בכל הבדיקות. במסקנותיהם הם מציינים שיש לשמור על צום של שמונה שעות לפחות כאשר המטרה היא בדיקת גלוקוז או מדידה מדויקת של שומנים, ולאפשר גמישות רבה יותר ברבות מהבדיקות האחרות.
ד"ר צדוק מסביר כי הצום של 12 שעות נדרש בעיקר לקראת בדיקת פרופיל השומנים בדם. "הצום חשוב במיוחד אצל אנשים עם נטייה לטריגליצרידים גבוהים, כשנדרשת מדידה מדויקת שתסייע להתאים את הטיפול. אצל אדם ללא מחלות רקע קשות, שמצבו מאוזן, צום של שמונה שעות במקום 12 לא בהכרח יפגע בבדיקה", הוא אומר. עם זאת, הוא מדגיש כי יש לפעול לפי ההנחיות הקיימות.
הוא מוסיף שלא כל בדיקה הקשורה לשומנים דורשת צום, ומציין כדוגמה את בדיקת ליפופרוטאין(a). לצד בדיקת הסוכר, הוא מזכיר גם בדיקת B12 כבדיקה שעבורה נדרש צום.
ומה אם שתיתם קפה לפני הבדיקה? "אם שתיתם קפה שחור ללא סוכר או חלב, זה לא בהכרח מצריך לדחות את הבדיקה", אומר ד"ר צדוק. עם זאת, הוא מסייג כי אצל אנשים עם תסמונת מטבולית הקפה עשוי להשפיע על התוצאות. לכן, כדאי לעדכן את הצוות הרפואי ולברר אם ניתן לבצע את הבדיקות כמתוכנן.
"אין סיבה להכביד"
לצד היקף הנתונים המרשים, למחקר יש מגבלות. הוא נערך בבית חולים אחד ובאוכלוסייה מבוגרת יחסית, וכ-90% מתוצאות הבדיקות התקבלו לאחר צום של יותר מ-12 שעות. רק 1.6% מהתוצאות היו בקבוצת הצום של שמונה עד 12 שעות.
משך הצום התבסס על דיווח המטופלים, בלי אפשרות לאמת אותו או לשלוט בהרכב הארוחה. בנוסף, גם השוואות אצל אותו אדם אינן מבטלות השפעות אפשריות של שעת הבדיקה, מחלה או שינוי בתרופות בין הביקורים. משך הצום גם תועד רק כשבוצעה במקביל לפחות בדיקה אחת שדרשה צום, דבר שעשוי להשפיע על הרכב המדגם.
החוקרים קוראים לאשש את הממצאים במחקרים בכמה מרכזים רפואיים, עם הכנה אחידה לבדיקה. בינתיים, מסקנתם היא שיש מקום לבחון דרישות צום המותאמות לבדיקה המסוימת, במקום להחיל דרישה אחידה על כולן.
"אני מקווה שהנחיות הצום בארץ ישתנו", מסכם ד"ר צדוק. "אם אפשר לקצר את הצום בלי לפגוע בדיוק הבדיקות, זה יכול להקל מאוד על מטופלים רבים. כשאין ערך רפואי לצום ממושך יותר, אין סיבה להכביד עליהם".