סוכר ואנטיביוטיקה: השילוב שעלול להחמיר פגיעה בחיידקי המעי
מחקר חדש, שעקב אחר יותר מ-9,000 ארוחות של חולי סרטן מאושפזים, מצא שצריכת מתוקים במהלך טיפול באנטיביוטיקה רחבת טווח נקשרה לירידה חדה יותר במגוון חיידקי המעי ולשגשוג של חיידקים שעלולים לגרום לזיהומים. ד"ר נדב אילני, גסטרואנטרולוג בכללית: "סביר להמליץ לאנשים לא לאכול הרבה סוכר, במיוחד אם הם מקבלים אנטיביוטיקה"
כשמקבלים מרשם לאנטיביוטיקה, תשומת הלב מופנית בדרך כלל להוראות שעל האריזה: כמה פעמים ביום, לפני האוכל או אחריו, ולמשך כמה זמן. התפריט שמלווה את הטיפול נשאר לרוב ברקע, ומעטים עוצרים לחשוב אם המשקה המתוק לצד הארוחה או העוגה עם הקפה משפיעים גם על מה שקורה באותה תקופה לחיידקי המעי. מחקר חדש, שפורסם בכתב העת Nature, מעלה אפשרות שכן.
חוקרים ממרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג ומאוניברסיטת ניו יורק (NYU), ומהמרכז הרפואי סיטי אוף הופ בלוס אנג'לס, מצאו שצריכת מזונות מתוקים במהלך טיפול אנטיביוטי נקשרה לשיבוש גדול יותר באוכלוסיית חיידקי המעי.
ג'ונגל של חיידקים ופטריות
"המיקרוביום הוא אוכלוסיית החיידקים, הווירוסים, הפטריות והמיקרואורגניזמים האחרים שנמצאים במעי הגס", מסביר ד"ר נדב אילני, מומחה לגסטרואנטרולוגיה בכללית מחוז ירושלים. "עם השנים אנחנו רואים שיש לו תפקיד חשוב בתחומי בריאות רבים: גם בבריאות המעי עצמו ובתפקוד מערכת העיכול, וגם בתפקוד של מערכות אחרות בגוף. החיידקים במעי יכולים לפרק חלק מחומרי המזון שאנחנו לא מסוגלים לפרק בעצמנו, ולייצר ויטמינים שאנחנו לא מסוגלים לייצר. בחלק מהמחלות, עודף או חוסר של חיידקים מסוימים יכול להשפיע גם על המוח, על מערכת החיסון ועל מערכות ותפקודים רבים אחרים בגוף".
אלא שהחלוקה לחיידקים "טובים" ו"רעים" אינה תמיד פשוטה. "חשוב להבין שזו מערכת מורכבת מאוד. תחשבו על ג'ונגל עם מיליון חיות, מערכת אקולוגית שבה יצורים שונים תומכים זה בזה", אומר ד"ר אילני. "אנחנו עדיין לא מבינים עד הסוף את התפקיד שלהם. מה שאנחנו כן יודעים הוא שהמגוון חשוב: מגוון גדול יותר הולך יחד עם מצב בריא יותר של הגוף ושל המעי". את האיזון הזה עלולה לערער אנטיביוטיקה. כבר ידוע שהטיפול בזיהום משפיע גם על החיידקים שמאכלסים את המעי.
"אנטיביוטיקה היא תרופה שהורגת חיידקים. בדרך כלל נותנים אותה בגלל זיהום מסוים, אבל מכיוון שהיא תוקפת מנגנון שמשותף לחיידקים שונים, היא פוגעת בסוגים רבים של חיידקים, חלקם רעים וחלקם טובים", מסביר ד"ר אילני. "כתוצאה מכך, חיידקים עמידים יותר יכולים לשגשג ומספרם עולה. החיידקים נמצאים בתחרות זה עם זה, וכשאוכלוסייה אחת גדלה, אחרת עלולה לקטון. כך המגוון מצטמצם".
את השינוי הזה, הוא מוסיף, מטופלים יכולים גם להרגיש. "מבחינה קלינית, הרבה פעמים אנחנו רואים שמטופלים שמקבלים אנטיביוטיקה חווים חולשה, שלשולים, עצירות או גזים. משהו משתנה בתפקוד של מערכת העיכול. ככל שהאנטיביוטיקה רחבת טווח יותר ופוגעת בסוגים רבים יותר של חיידקים, כך הפגיעה במיקרוביום עלולה להיות גדולה יותר. יש גם מחלות שמופיעות אחרי מתן אנטיביוטיקה, כשסוג מסוים של חיידק משתלט על מערכת העיכול וגורם לשלשולים קשים. זו תופעה שאנחנו רואים הרבה אצל מטופלים מאושפזים".
יותר מ-9,000 ארוחות תחת מעקב
החוקרים עקבו אחר 173 חולי סרטן דם שאושפזו לצורך השתלת תאי גזע מתורם. במהלך האשפוז, שנמשך כמה שבועות, הם קיבלו טיפולים אינטנסיביים. "אלה היו מטופלים במחלקה המטולוגית, מושתלי מח עצם, בתקופה שלפני ההשתלה ואחריה. לפי הפרוטוקולים, המטופלים האלה מקבלים פעמים רבות סוגים שונים של אנטיביוטיקה כדי למנוע זיהומים", אומר ד"ר אילני.
כל המשתתפים קיבלו לפחות סוג אחד של אנטיביוטיקה במהלך המעקב, וכ-80% מהם עברו לאנטיביוטיקה רחבת טווח כשהופיעו אצלם חום או סימנים אחרים לזיהום אפשרי. כדי לדעת כמה מכל ארוחה נאכל בפועל, צורף לכל מגש שהזמינו המטופלים ממטבח בית החולים שאלון, שבו התבקשו לציין כמה אכלו ושתו מכל פריט. בסך הכול תועדו 9,419 ארוחות, ולצדן נותחו 1,009 דגימות צואה מ-158 משתתפים.
ד"ר נדב אילני: ככל שצריכת הסוכר הייתה גבוהה יותר, כך ירד מגוון חיידקי המעי במידה רבה יותר במהלך הטיפול באנטיביוטיקה. זה היה הממצא העיקרי
"המחקר הזה ייחודי בכך שהוא בחן אוכלוסיית מטופלים שידוע בדיוק מה הם אוכלים, או לפחות מה הם אמורים לאכול", מציין ד"ר אילני. "אחד האתגרים במחקרי מיקרוביום הוא הקושי להפריד בין הגורמים שמשפיעים על אוכלוסיית החיידקים. המחקרים האלה מוגבלים פעמים רבות, כי לא יודעים להגיד בדיוק מה משפיע. אם רוצים לבדוק את השפעת התזונה, צריך לדעת מה האדם אכל, ובדרך כלל מסתמכים על הזיכרון שלו. גם אין שליטה על מה שהוא אוכל. לכן יש במחקרים האלה מרכיב של אי-ודאות".
מכאן ביקשו החוקרים להבין מה קורה במעי כשהתפריט הזה משתלב בטיפול האנטיביוטי. "הם ביצעו ניתוחים רבים של סוגי החיידקים ושל הכמויות שלהם", מוסיף ד"ר אילני. "הם ידעו אילו אנטיביוטיקות קיבלו המטופלים, מה הם אכלו ונתונים נוספים שיכולים להשפיע, ובדקו איך התזונה שלהם קשורה למגוון של אוכלוסיית החיידקים".
"הדפוס שעלה שוב ושוב היה שככל שאוכלים יותר מזונות מתוקים, כך נראה שהם מעצימים את הפגיעה של האנטיביוטיקה במיקרוביום. זה נכון לכל סוג של סוכר, וההשפעה של סוכרים מוספים הייתה מזיקה במיוחד", אמר ל-CNN ד"ר ג'ונתן פלד ממרכז ממוריאל סלואן קטרינג, ממובילי המחקר.
"מה שנמצא הוא שסוג האוכל לא היה כל כך משמעותי לתוצאה הסופית: למשל, אם התזונה כללה יותר שומנים, יותר חלבונים, עוף או סוגים מסוימים של מזונות", מסביר ד"ר אילני. "מה שכן בלט היה צריכת הסוכרים, בין במשקאות ממותקים ובין בסוכר שהוסיפו למאכלים. ככל שצריכת הסוכר הייתה גבוהה יותר, כך ירד מגוון חיידקי המעי במידה רבה יותר במהלך הטיפול באנטיביוטיקה. זה היה הממצא העיקרי".
יותר סוכר, פחות מגוון
במודל הסטטיסטי של החוקרים, כל תוספת של 100 גרם מקבוצת המזונות והמשקאות המתוקים, בתקופה שבה קיבלו המטופלים אנטיביוטיקה רחבת טווח, נקשרה לירידה נוספת של כ-24% במדד מגוון החיידקים. מדובר במשקל המזונות לאחר ניכוי המים, לפי ממוצע הצריכה ביומיים שקדמו לדגימת הצואה, ולכן אין לתרגם את הנתון ישירות ל-100 גרם עוגה או משקה. לפי הודעת סיטי אוף הופ, 100 גרם כאלה מקבילים בתכולת הסוכר שלהם בערך למילקשייק גדול. ניתוח נפרד, שבחן את הסוכרים עצמם, הניב תוצאה דומה: ירידה נוספת של כ-21% לכל 100 גרם. לעומת זאת, בתקופות שבהן המטופלים לא קיבלו אנטיביוטיקה, צריכת המתוקים לא נקשרה לירידה במגוון.
במחקר בלט במיוחד חיידק האנטרוקוקוס, ובפרט Enterococcus faecium, שהתרבה יותר מכל חיידק אחר כשמאזן החיידקים במעי השתבש. צריכת מתוקים במהלך טיפול אנטיביוטי נקשרה גם לעלייה בשיעורו. החיידק יכול להימצא במעי בלי לגרום נזק, אך כשהמתחרים שלו מצטמצמים הוא עלול להשתלט על המעי, ובתנאים מסוימים אף לחדור לזרם הדם ולגרום לזיהום מסוכן. ד"ר פלד הסביר ל-CNN שאצל מושתלים, אנטרוקוקוס עלול גם להחמיר סיבוכים של מחלת השתל נגד המאכסן, שבה תאי מערכת החיסון של התורם תוקפים את רקמות המקבל.
כדי לבחון את הקשר בניסוי מבוקר, החוקרים נתנו לעכברים זריקה אחת של אנטיביוטיקה רחבת טווח, לחלקם בתוספת סוכרוז (סוכר שולחן) ולחלקם בלעדיו. בהשוואה לעכברים שקיבלו אנטיביוטיקה בלבד, בעכברים שקיבלו גם סוכר נמדדה כמות אנטרוקוקוס גדולה פי 16.3 ביום השלישי ופי 33.4 ביום השישי. תוספת סוכר בלי אנטיביוטיקה לא יצרה את אותו דפוס של פגיעה. הניסויים תמכו אפוא בהשערה שהסוכר עלול להחמיר את השיבוש שנוצר בעקבות הטיפול האנטיביוטי.
החוקרים בחנו גם את הסיכון לתמותה לאחר ההשתלה. בקרב משתתפים שצריכת הסוכר שלהם הייתה גבוהה מהחציון, כל יום נוסף של טיפול באנטיביוטיקה רחבת טווח נקשר לעלייה יחסית של כ-12% בסיכון. בקבוצה שצרכה פחות סוכר הקשר לא היה מובהק סטטיסטית. הנתון אינו מוכיח שסוכר גרם לתמותה, והחוקרים ציינו שגם צריכת מזון נמוכה יותר עשויה להסביר חלק מהקשר.
מה בעייתי בשילוב סוכר ואנטיביוטיקה
הקשר שנמצא אצל המטופלים, וקיבל חיזוק בניסויים בעכברים, מצביע על אפשרות שהסוכר מחמיר את הפגיעה של האנטיביוטיקה בחיידקי המעי. אבל הנתונים עדיין משאירים שאלה פתוחה: מה בדיוק הופך את השילוב בין השניים לבעייתי?
אחת ההשערות היא שהסוכר מסייע לחיידקים ששרדו את האנטיביוטיקה להתרבות, בשעה שהחיידקים המתחרים בהם כבר נפגעו מהטיפול. המנגנון עצמו עדיין אינו ידוע, והחוקרים הציעו כמה הסברים אפשריים: ייתכן שהסוכר מזין ישירות חיידקים כמו אנטרוקוקוס, ייתכן שהוא מחליש את החיידקים שבדרך כלל מגנים על המעי מפני התיישבות של חיידקים מזיקים, וייתכן שהוא משפיע על הגוף עצמו, שמעצב בתורו את הרכב החיידקים. "זה מעניין, ולא משהו שהיה כל כך צפוי. אני גם לא יודע להסביר בדיוק את המנגנון", אומר ד"ר אילני.
לממצאים יש גם היבט מעשי, ואף מפתיע: הטיפולים שלפני ההשתלה פוגעים בתיאבון, ולכן נהוג להמליץ למושתלים על תוספי תזונה ממותקים. ד"ר מרסל ואן דן ברינק ממרכז סיטי אוף הופ, ממובילי המחקר, ציין שרבים מהמזונות והמשקאות שמעודדים מטופלים מאושפזים לצרוך, כמו משקאות הזנה, שייקים ומשקאות ספורט, עשירים בסוכר, ושיהיה צורך לבחון זאת כשנותנים אנטיביוטיקה.
ומה לגבי אדם שמקבל אנטיביוטיקה בבית? המחקר בבני אדם היה תצפיתי, והמשתתפים לא חולקו באקראי לתפריטים שונים. גם התיעוד של מזון שהגיע מחוץ לבית החולים לא היה מלא, ואוכלוסיית מושתלי תאי הגזע שונה מאוד מאוכלוסיית המטופלים בקהילה. לכן נדרשים ניסויים נוספים כדי לבדוק אם שינוי תזונתי אכן משפר את מצב המטופלים. "מוקדם מדי להמליץ לכל מי שנוטל אנטיביוטיקה להימנע מסוכר", אמר ואן דן ברינק בהודעה שפרסם סיטי אוף הופ.
גם ד"ר אילני מסייג: "המחקר נעשה באוכלוסייה מסוימת מאוד, במהלך טיפול באנטיביוטיקה. לא בטוח שאפשר להשליך ממנו על אנשים בריאים ועל התזונה שלהם, ואצל אנשים שלא לוקחים אנטיביוטיקה אנחנו לא יודעים אם זה פועל באותה צורה".
אבל הוא מבחין בין מה שאפשר להסיק מהמחקר לבין ההמלצה לצמצם צריכה גבוהה של סוכר. "זה לא מחקר שאומר שבאופן כללי צריך להימנע מסוכר. מכיוון שצריכה גבוהה של סוכר כנראה אינה בריאה בכל מקרה, אפשר לומר שסביר להמליץ לאנשים לא לאכול הרבה סוכר, במיוחד אם הם מקבלים אנטיביוטיקה".
נותר לבדוק אם הפחתת סוכר לתקופה מוגבלת סביב הטיפול יכולה לשמור טוב יותר על חיידקי המעי, ואם הדבר יתבטא גם בפחות זיהומים וסיבוכים. ד"ר פלד אמר ל-CNN שהמחקר מעורר מחשבה, אך אינו ניסוי קליני אקראי שבחן איזה תפריט מגן על המטופלים. האפשרות להשפיע על הפגיעה בחיידקי המעי באמצעות התזונה תצטרך כעת לעמוד למבחן כזה.