הרופאים שהיגרו: אלו התחומים שנפגעו - ומה השפיע על מי שעזב?
סקר של ההסתדרות הרפואית מצטרף לניתוח של נתוני הלמ"ס, שלפיו 1,369 רופאים עזבו את הארץ בין 2023 ל-2025, ומראה מה קרה בבתי החולים - בייחוד באיכילוב ובבילינסון. בפסיכיאטריה מספרים על רופאים צעירים שעוברים לניו זילנד ולארה"ב, וחלקם ממשיכים לטפל בישראלים בזום. פרופ' ציון חגי: "אנחנו רואים בזה סכנה אסטרטגית למדינת ישראל"
ב-15 החודשים שאחרי טבח 7 באוקטובר עזבו את בתי החולים בישראל 50 רופאים והיגרו לחו"ל. כך עולה מסקר שערכה ההסתדרות הרפואית על התקופה שבין אוקטובר 2023 לסוף 2024, ושהוצג היום (ב') בכנס על הגירת רופאים מישראל. מתוכם, 14 הגיעו משני מרכזים רפואיים: איכילוב ובילינסון. בתי החולים דיווחו גם על 53 רופאים שיצאו להתמחות-על בחו"ל ולא חזרו במועד.
הסקר מבוסס על דיווחי הנהלות בתי החולים בלבד, ואינו כולל את רופאי הקהילה. תמונה רחבה יותר עלתה ממחקר של אוניברסיטת תל אביב, שדווח בחודש שעבר. המחקר נשען על נתוני הלמ"ס על כלל הרופאים בעלי רישיון, ולפיו בין 2023 ל-2025 עזבו את הארץ 1,369 רופאים לתקופה של שנה לפחות (הנתון ל-2025 הוא אומדן). מדובר בזינוק של 94% לעומת 705 רופאים שעזבו בין 2013 ל-2015, וכ-20% מהעוזבים היו בני 45 ומעלה, לעומת 14% בעשור הקודם.
אחד התחומים הבולטים שנפגעו, לפי הסקר של ההסתדרות הרפואית, הוא פסיכיאטריה. ד"ר מרינה קופצ'יק, סגנית יו"ר ההסתדרות הרפואית ויו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, סיפרה בכנס כי בשנה שעברה עזבו ארבע רופאות את בית החולים שבו היא עובדת. שלוש מהן מתחום הפסיכיאטריה של הילד, והרביעית מהפסיכיאטריה של המבוגר. אחת עברה לניו זילנד, אחת להולנד ושתיים לארצות הברית.
לדבריה, רוב הפסיכיאטרים שעוזבים הם רופאים ורופאות צעירים, עם שלושה ילדים בממוצע. "ניו זילנד, אוסטרליה ואנגליה הן מדינות שמאוד מושכות פסיכיאטרים, כי אתה לא צריך לחזור שם על ההתמחות", אמרה. "בארה"ב ובקנדה זה יותר מורכב, אבל הבנתי שהרופאים שעוזבים לשם היום ממשיכים לעבוד בארץ, עושים הסכמים עם הקופות. כי אתה יכול לעבוד בזום, אתה לא צריך לנתח. ברגע שעושים הסכמים, והם מרוויחים טוב, אין להם שום סיבה לחזור".
למה פסיכיאטרים עוזבים?
לדברי ד"ר קופצ'יק, השיקולים הכלכליים נמצאים בתחתית רשימת הסיבות לעזיבה. "הסיבות העיקריות הן מצב ביטחוני, הדאגה לעתיד הילדים, עומס ושחיקה, וגם חיפוש אחר אפשרויות מקצועיות", הסבירה. "פסיכיאטרים בישראל היום לא מחפשים תפקידי ניהול. הם מחפשים התמקצעות בהפרעות אכילה, בפוסט-טראומה, ופחות רוצים לעבוד במחלקות סגורות עם ארבעים מטופלים ועומס רב".
עוד ציינה כי תנאי ההעסקה במדינות אחרות טובים יותר. "באנגליה המשכורת נמוכה יותר, אבל תנאי העבודה אחרים. הם עובדים ארבעה ימים בשבוע, וזה נחשב משרה מלאה", אמרה. היא הוסיפה כי בפסיכיאטריה המחסור בכוח אדם הורגש עוד לפני 7 באוקטובר. "מאז אנחנו מתמודדים עם מספר פשוט בלתי יאומן של אנשים שפונים לעזרה נפשית, וזה כולל גם רופאים. זו גם אחת הסיבות לעזיבה". לדבריה, מעבר לעזיבה לחו"ל, יש גם פסיכיאטרים שעוזבים את המערכת הציבורית לטובת המגזר הפרטי, בשל העומס, השחיקה והשכר הנמוך.
יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי, הזכיר בכנס כי בעולם כולו יש מחסור ברופאים, המוערך בשניים עד שישה מיליון, "ולכן יש תמיד הגירה של רופאים ממדינות פחות מפותחות למדינות מערביות. ההגירה היא בעיקרה לארה"ב ולאירופה. הרופא הישראלי מבוקש בכל העולם".
חגי, שהציג את ממצאי הסקר, פירט כי השאלון נשלח להנהלות 36 בתי חולים כלליים, פסיכיאטריים ושיקומיים, ו-32 מהם השיבו. יעדי ההגירה המרכזיים היו ארצות הברית, קנדה, ניו זילנד, אוסטרליה, בריטניה וגרמניה. בין התחומים הבולטים שנפגעו, מלבד הפסיכיאטריה, היו רפואה פנימית, כירורגיה, אף-אוזן-גרון, גסטרואנטרולוגיה ואונקולוגיה. הסיבות העיקריות לעזיבה, לפי הסקר, היו המצב הביטחוני והפוליטי בארץ, קידום מקצועי, שיפור בשכר ובתנאי העבודה, וסיבות אישיות. במחקר של אוניברסיטת תל אביב נרשם השיעור הגבוה ביותר בקרב רופאי אף-אוזן-גרון, עור ועיניים: 9.4% מהרופאים בתחומים אלה שטרם מלאו להם 60 עזבו את הארץ.
יוצאים לפלושיפ, ולא חוזרים
על רופאים שהאריכו את ההתמחות-על בחו"ל מעבר למתוכנן דיווחו 11 מרכזים רפואיים. כשני שלישים מ-53 הרופאים האלה הגיעו משני בתי החולים הגדולים: 20 מאיכילוב ו-15 משיבא. איכילוב מופיע אפוא בשני הנתונים, גם ברשימת המהגרים.
יו"ר ארגון רופאי המדינה, ד"ר זאב פלדמן, ציין כי בכל שנה יוצאים 70 עד 100 מתוך כ-2,000 מתמחים להתמחות-על במרכזים הרפואיים הטובים בעולם. הם אמורים לחזור למערכת הבריאות, להשתלב בניהול ולשמור על מקומה בחזית המחקר, החדשנות והטכנולוגיה. "אי חזרתם פוגעת במערכת הבריאות לטווח הבינוני והארוך", אמר. "בנוסף, העלייה בשיעור הרופאים בני 45 ומעלה שעוזבים את הארץ, מנהלי מחלקות ויחידות שאמורים לחנך את הדור הבא של הסטודנטים לרפואה והמתמחים, תכרסם גם היא במצוינותה של מערכת הבריאות".
פרופ' עידו וולף, נציג האקדמיה הלאומית הישראלית לרפואה מדעית, אמר כי מי שעוזבים הם האיכותיים ביותר בתחומם. לדבריו, בתחום האונקולוגיה היגרו מישראל שישה עד עשרה רופאים שעדיין לא חזרו. "כל אחד מהם קיבל פוזישן, גרין קארד, וקיבל הצעה לניהול מכון, יחידה או משהו בישראל, ועדיין לא חזר. זו העתודה הכי חזקה שלנו. משיחות אישיות אתה שומע 'ביטחון אישי, חינוך לילדים, לאן אנחנו חוזרים'".
ד"ר אורלי גרינפלד, ראש אגף רישוי מקצועות רפואיים בחטיבת הרפואה במשרד הבריאות, אמרה כי במשרד רואים "עלייה מאוד גדולה" בבקשות לתעודות יושר, הנדרשות לפני היציאה להתמחות-על. לדבריה, לא כולם מממשים בסופו של דבר את היציאה, אבל יש עלייה. היא הוסיפה כי צריך לחשוב איך מזהים את הרופאים שבאמת רוצים לחזור ארצה, ולהתמקד בהם. "יש חשיבות גדולה להתערבות לפני שהם יוצאים לפלושיפ, וכמובן גם במהלכו. חשוב מאוד השימור והקשר המקצועי איתם".
"חבילת חיים" לרופאים שחוזרים
פרופ' חגי אמר כי ההסתדרות הרפואית מתכננת להקים פורום בנושא הגירת רופאים מישראל. "אנחנו רואים בזה סכנה אסטרטגית למדינת ישראל. הפורום הזה ילמד את הסיבות להגירה, ישאב מידע מכל הגורמים הרלוונטיים ויגבש פתרונות למניעת הגירה ולהשבת רופאים מהגרים ארצה. אני מקווה שנפעל ונצליח במשימה הזו".
יו"ר איגוד מנהלי בתי החולים, פרופ' מיקי דודקביץ', אמר כי התקינה הנוכחית בבתי החולים אינה תואמת את הצרכים של היום. לדבריו, החסר אינו רק בתלוש השכר בסוף החודש, בין שהרופאים עובדים בבתי החולים, בקהילה או בשניהם. אחת מנקודות השבר היא החזרה מההתמחות-על: אילו משימות רופא נדרש לבצע בישראל, לעומת משימות אדמיניסטרטיביות ולוגיסטיות "שכל אחד אחר יכול לעשות, וחבל על המשאב היקר הזה של רופאות ורופאים". עוד שאלה לדבריו היא איזו מעטפת של חדשנות, הוראה, הדרכה ומחקר עומדת לרשות הרופא. דודקביץ' הוסיף כי יש לחזק את הקשר בין בתי החולים לקהילה.
לדברי ד"ר פלדמן, משרד הבריאות, משרד האוצר והאוניברסיטאות צריכים לבנות יחד חבילה מקצועית אטרקטיבית שתסייע להחזיר את הרופאות והרופאים הביתה, ובה תקנים לעבודה הקלינית, תקנים אקדמיים ומענקי מחקר. לצד זאת הציע "חבילת חיים" שתכלול עבודה לבן או לבת הזוג, חינוך לילדים וסיוע במגורים. "המאמץ אינו רק של בתי החולים. חשוב למצוא את הדרך לשלב את הרפואה בקהילה בהחזרת הרופאים המומחים, שיסייעו לשפר את הזמינות של המערכת לאזרחי ישראל ולקצר תורים".