מהמארינס לשריון: "צה"ל לימד אותי מה זה להילחם על הבית"
צ', חייל בודד בן 24 מלוס אנג'לס, שירת שנתיים כתומך לחימה בחיל הנחתים האמריקני, ולאחר 7 באוקטובר החליט להתגייס לצה"ל. מאז הספיק להילחם בלבנון ובסוריה, וכיום הוא נהג טנק בחפ"ק של מח"ט 401 בעזה. על ההבדלים בין הצבאות הוא אומר: "הישראלים יודעים קצת יותר טוב להילחם, אבל המשמעת בצה"ל הרבה יותר חלשה מהמארינס"
צ', בן 24, חייל בודד מארצות הברית, משרת כנהג טנק בחפ"ק של מח"ט 401 בצה"ל. עד כה הספיק להשתתף בלחימה בלבנון, בסוריה ובעזה. אלא שצה"ל אינו הצבא הראשון שבו שירת: בין 2020 ל-2022 שירת צ', יליד לוס אנג'לס, כתומך לחימה בחיל הנחתים של ארצות הברית, המארינס.
כמה חודשים לאחר שהשתחרר, בינואר 2023, הגיע לישראל במסגרת תוכנית תגלית - והתאהב בארץ. "החלטתי שאני רוצה להישאר בארץ", הוא מספר. "ישראל זאת אחלה מדינה ולא בא לי לחזור לארה"ב". צ' עבר להתגורר בקיבוץ נען ולמד באולפן במשך חמישה חודשים. "הייתי צריך ללמוד את השפה", הוא מסביר.
הוא נשאר בקיבוץ ובהמשך החליט להתגייס לצה"ל. ב-7 באוקטובר 2023, כשפרצה המלחמה, ראה את חבריו בקיבוץ יוצאים להילחם והבין שהוא רוצה לקחת חלק. "היה לי ברור שאני חייב להתגייס ואין זמן יותר טוב. הרגשתי שהצבא צריך אותי ועוד המון אנשים בזמן הזה".
בנובמבר 2024, כשהיה בן 22, התגייס לצה"ל. "התגייסתי למחווה אלון ואחרי זה הוצבתי בשריון. היה ברור לי שאני רוצה להיות קרבי. החלטתי שחשוב לשרת בחי"ר, אבל הגעתי לשריון במקום וזה אחלה תפקיד".
כיום הוא משמש נהג טנק בחפ"ק של מח"ט 401. "עכשיו אנחנו בעזה. עושים הגנה, אבל קודם נלחמנו בלבנון ובסוריה. אני מרגיש שאני תורם. אני מרגיש שפה מצאתי אנשים שיכולים לקחת אחריות עליי, אפילו אם זה המח"ט או צוות הטנק שלי. הם יכולים לסמוך עליי כנהג טנק ואני סומך עליהם. אני מרגיש שהם כמו אחים שלי".
"אני חושב על ההורים שלי בלוס אנג'לס"
לצד תחושת השייכות, השירות ביחידה קרבית כחייל בודד מציב גם קשיים. "יש המון דוגמאות שקשה. לדוגמה, כשאני חוזר מלחימה בלבנון ומגיע לתחנת רכבת, ואני רואה חייל שמתחבק עם המשפחה שלו, זה כואב, כי אני חושב על ההורים שלי בלוס אנג'לס. יש לי משפחה מאמצת בקיבוץ נען, אבל זה לא אותו דבר".
במהלך הלחימה בלבנון איבד צ' חבר קרוב, סמל לירן בן ציון ז"ל, מגדוד 9, שנהרג בסוף חודש מרץ מפגיעת טיל נ"ט בדרום לבנון.
אחרי ששירת בשני צבאות, צ' משווה בין חוויותיו במארינס לבין השירות בצה"ל. "המארינס לימדו אותי להיות חייל, אבל צה"ל לימד אותי מה זה להילחם על הבית", הוא אומר.
"הדבר הראשון שאפשר להגיד הוא שהישראלים יודעים קצת יותר טוב איך להילחם, אולי בגלל האויבים שסביב וכל המלחמות שהיו תמיד בהיסטוריה. הם ממש יודעים להילחם. לא שהמארינס לא יודעים, אבל פה עושים את זה קצת יותר טוב".
עם זאת, לדבריו, בכל הנוגע למשמעת התמונה הפוכה: "וגם אם נדבר על המשמעת — המשמעת פה לא כזאת מטורפת, והמארינס עושים את זה הרבה יותר טוב. לדעתי אלה ההבדלים הכי גדולים".
ומה אמרו הוריו כשסיפר להם שהוא מתכוון להתגייס ליחידה קרבית?
"ההורים שלי ניסו להגיד לי וניסו לשכנע שיש תפקידים אחרים בצבא, אבל אמרתי שאם אני הולך לצבא, אני צריך לחוות הכי שאפשר, ואני חושב שהשירות הכי משמעותי זה בתוך יחידה קרבית".
בדצמבר הקרוב צפוי צ' להשתחרר מצה"ל, לאחר שנתיים בשירות, בשל גילו. הוא מתכנן להישאר בישראל, ללמוד ערבית ובהמשך לצאת לחופשה קצרה אצל משפחתו בלוס אנג'לס.
ומה באשר להקמת משפחה בישראל? "אני מעדיף בחורה ישראלית על פני בחורה אמריקנית, אבל זה קשה מאוד. אני מנסה כל הזמן, אבל אני חושב שהדבר הכי חשוב זה ההבדל בין התרבויות. לאט לאט".
השבוע מציין צה"ל את שבוע ההוקרה לחיילים הבודדים, שיגיע לשיאו באירוע "יום סידורים". האירוע נערך בשיתוף התוכנית לחיילים בודדים של ארגון ידידי צה"ל בארצות הברית (FIDF), ארגון "נפש בנפש", מרכז הבודדים בצה"ל והאגודה למען החייל.