הנתונים נחשפים: כמה חרדים התגייסו ביישוב שלכם וכמה הפכו לעריקים?
בתוך קצת יותר משנתיים, למעלה מ-15 אלף תלמידי ישיבות חרדים קיבלו צווי 12, לאחר שלא התייצבו בלשכות הגיוס. באותה תקופה, רק 2,187 תלמידי ישיבות חרדים התגייסו לצה"ל. במשטרה הצבאית חוזרים למבצעי המעצרים נגד עריקים, אך נתונים שמתפרסמים לבקשת התנועה לחופש המידע מלמדים על הפערים באכיפה בין הערים
במשטרה הצבאית חוזרים למבצעי אכיפה נגד עריקים מהמגזר החרדי אחרי שהוקפאו בתקופת החגים ומעט לפניהם. בשבועיים האחרונים נרשמו נסיונות מעצר בבתיהם של עריקים בדימונה, בת־ים ומודיעין, אלא שבריכוזים בהם מספרים גבוהים הרבה יותר של צעירים שלא התייצבו לצווים שנשלחו אליהם מהצבא - עד שקיבלו צו 12 – אין כלל פעילות.
צו 12 נשלח למי שלא התייצב לצו ראשון או שלא השלים את כל המחויבויות בצו ראשון, כמו בדיקות רפואיות. קבלת צו 12 אינה בהכרח עריקות: לעיתים המועמד לשירות ביטחון מתייצב בסופו של דבר בלשכת הגיוס, משלים את ההליכים ואפילו מתגייס לשירות בצה"ל. אך חלק גדול ממקבלי צו 12, שנגדם מופעל בין היתר צו איסור יציאה מהארץ, הם בני ישיבות שהופכים מאוחר יותר לעריקים.
למעשה, מי שלא מתייצב לשלושת זימוני הגיוס הראשונים יקבל התראה לפני מעצר, שנשלחת בדואר ומלווה בשיחה טלפונית כדי לוודא שהוא מודע לה. כ־30 יום לאחר הפקודה יישלח למלש"ב צו 12, שבו ייקבע לו מועד גיוס מחייב. אם לא יתייצב עד לתאריך זה, יופעל נגדו צו מעצר – והוא עלול להיעצר בכל מפגש עם שוטר או גורם אכיפה.
יותר מ-15 אלף תלמידי ישיבות קיבלו צו 12 בין יולי 2023 לאוקטובר 2025. כך עולה מנתוני צה"ל שנמסרו לתנועה לחופש המידע. באותה תקופה, מנגד, התגייסו 2,187 תלמידי ישיבות לצה"ל. כלומר, מספרם של מי שיכולים להגיע למצב של עריק (כמה חודשים לאחר אי־ההתייצבות) גבוה פי שבעה ממספר בני הישיבות שהתגייסו לצה"ל.
מניתוח הנתונים לפי ערים (ראו מפה), עולה כי היחס הגבוה ביותר בין מספר אי־המתייצבים למספר המתגייסים – פי 26.2 – נרשם בערד, שם יש אוכלוסייה גדולה של חסידי גור. רק ארבעה בני ישיבות התגייסו לצה"ל, בזמן ש-105 קיבלו צו 12.
בדקו כמה מתגייסים ועריקים יש ביישוב שלכם
באשדוד, שם יש גם כן נציגות גדולה לחסידות גור, היחס הוא בין הגבוהים בארץ – 972 מקבלי צו 12 מול 45 מתגייסים בלבד בקרב בני הישיבות.
בירוחם קיבלו 31 תלמידי ישיבות צו 12 ואף צעיר חרדי לא התגייס בין יולי 2023 לאוקטובר 2025. כך לפי הנתונים שנמסרו בצה"ל.
ביישובים שרוב תושביהם חרדים, המספרים די דומים. במודיעין עילית היחס בין מקבלי צו 12 למתגייסים הוא 16.2, ברכסים שליד חיפה 24.5, בביתר עילית 13.7 ובאלעד יש פי 10.9 מקבלי צו 12 מאשר מתגייסים לצה"ל בקרב בני הישיבות.
ויש גם כמה יישובים שיכולים להוות דוגמה. בכפר חב"ד 24 בני ישיבות התגייסו, לעומת 16 שקיבלו צו 12 מסיבות שונות. בבאר שבע ובקריית מלאכי מספר המתגייסים בקרב בני הישיבות ומספר מקבלי הצו האוסר בין היתר יציאה מהארץ – די דומים.
ארגוני המחאה החרדים מצליחים לסכל חלק מהמעצרים. בשבוע שעבר, בניסיון המעצר במודיעין, התחוללה מהומה כאשר המשטרה הצבאית הגיעה לביתו של בחור חרדי, חוזר בתשובה. בתוך זמן קצר עודכנו בניסיון המעצר קווי הדיווח של הארגונים. דרך מוקד "צבע שחור" נקראו מפגינים להגיע למקום. מאות צעירים ממודיעין־עילית הסמוכה הגיעו בשעת לילה, חסמו את הכביש והתבצרו בבניין עם השוטרים הצבאיים. לבסוף הוחלט לצאת מהבניין ללא ביצוע המעצר. גם בדימונה ובבת־ים התמונות היו דומות. בצה"ל מתעקשים כי אין אפליה בין המעצרים, וכי היא נעשית באופן שוויוני. אך כפי שנכתב, באזורים שבהם מתגוררים חרדים בתוך אוכלוסייה לא־חרדית ישנה אכיפה גבוהה הרבה יותר, בעוד בריכוזים המגזריים נמנעים בצה"ל מפעילויות כדי לא להגיע למחאות סוערות נגד החיילים.
עו"ד יערה וינקלר שליט, מהתנועה לחופש המידע שלבקשתה מתפרסמים הנתונים, מסרה: "בשנים האחרונות אנו עדים להתנהלות חוזרת של צה"ל, שבמסגרתה מידע בעל חשיבות ציבורית מתפרסם רק לאחר הליך משפטי, במקום להיות נגיש לציבור מלכתחילה. הדבר חמור במיוחד כשמדובר בסוגיה מרכזית כל כך בסדר היום הציבורי, כמו גיוס חרדים לצה"ל. ללא מידע מלא, אמין ונגיש, לא ניתן לקיים דיון ציבורי מושכל, לבחון את יישום המדיניות או לדרוש מהרשויות דין וחשבון".
מדובר צה"ל נמסר: "חיל המשטרה הצבאית מבצע פעולות אכיפה נגד משתמטים ועריקים בהתאם לחוק ובתיאום עם משטרת ישראל. בחירת מיקום האכיפה מתבצע על פי שיקולים מקצועיים ומבצעיים בלבד, והאכיפה הינה שוויונית".