מעשה בחמישה גברים ושתי קבוצות שהודרו מהשולחן
בישראל של שנת 2026, לנשים ולערבים יש הרבה מהמשותף. הרי כמעט בכל תמונה פוליטית, אם זו תהיה תמונת ראשי הקואליציה ואם זו תהיה תמונת ראשי "גוש השינוי", אנו נהיה בתפקיד הנעדרים שחסרונם לא מורגש. ערבים ונשים הן האימה של הגבריות הישראלית
למה נשים יושבות רגל על רגל?
כי כך אמרו לנו לשבת. מהופנטת אני מתבוננת בחמשת הגברים, כולם בערך בגילי, שפת הגוף שלהם משדרת נינוחות לא אינטימית, כולם מפושׂקי רגליים, כאילו מתנהלת תחרות על תפיסת המקום במרחב. נשים יושבות ברגליים אסופות, אבל גברים חונכו להתרווח, לדעת שהעולם שייך להם, ומה שנמצא בין רגליהם ראוי לגאווה ולא לתואר "מבושים". עם דפים, עטים וחיוכים, הם משדרים רצינות, נעימות ועבודת צוות. בזוויות התמונה אני קולטת כיסאות עור, ישיבה נינוחה על גבן של חיות מתות. העיניים שלי כבר לא יודעות להתעלם מהבנאליות של חוויות החיים האלה.
תפילת שחרית באיקריה
לפני חודש הגעתי עם בתי לאי היווני איקריה שבו נחיה בשנה הקרובה. גם כאן אני ישראלית ופעם ביום (לא יותר, כך אני מבטיחה לעצמי), בבוקר, אני מתיישבת במרפסת הקטנה, במלון שמשקיף על הים הָאִגֶאִי, כוס אספרסו בידי השמאלית, ynet נגלל בידי הימנית ולמשך כמה דקות אני מתפללת את "תפילת שחרית" הישראלית שלי.
המרחק מקל על כאב קריאת החדשות, אך לא מבטל אותו. זו המדינה שלי; בה נמצאים הבית, החברות והמשפחה, ואני אשוב לחיות בה בתום השנה (וכמובן אבוא להצביע בבחירות, כדי שיהיה לכולנו היכן לחיות).
ממרחק המרפסת היוונית אני מתבוננת בתמונת הגברים הנינוחים ומתפללת שיחליפו את השלטון הנוכחי (נסו לדמיין תמונה מקבילה עם נתניהו, בן גביר, סמוטריץ', דרעי וגולדקנופף), ובכל זאת אני לא רגועה.
אני הערבי שלכם
במדינת ישראל של שנת 2026, לנשים ולערבים יש הרבה מהמשותף. הרי כמעט בכל תמונה פוליטית, אם זו תהיה תמונת ראשי הקואליציה ואם זו תהיה תמונת ראשי "גוש השינוי", אנו נהיה בתפקיד הנעדרים שחסרונם לא מורגש. יתר על כן, אנחנו שתי קבוצות האוכלוסייה היחידות שמותר, באופן רשמי ומוצהר, להדיר: שתי מפלגות קואליציה מסרבות לצרף נשים לשורותיהן וזה עובר חלק בגרון. במקביל, מפלגות בשני הגושים מצהירות שלא ישבו עם "הערבים" וזה עובר חלק בגרון.
אותם וגם אותנו קל יחסית לרצוח; זה עובר חלק בגרון. הרצח שלנו נתפס כעניין משפחתי, הרצח שלהם נתפס כ"סכסוך בין חמולות" או "סגירת חשבונות". את שניהם לא מספיק חוקרים ולכן לא תמיד פותרים. הדם שלנו פחות אדום.
אנחנו האימה שלכם
ערבים ונשים הן האימה של הגבריות הישראלית. הפחד מפני "האחר" ו"האישה" קמאי ולא רציונלי, לכן אין דרך לערער עליו. אנחנו הבולען שמאיים על קיומם של הגברים הנינוחים שיושבים ברגליים מפושקות. אני לא שונאת אותם, אני אפילו לא כועסת, אני חולמת על האפשרות שהם יחליפו את השלטון, אבל אני לא תמימה; אני יודעת שהם זקוקים לעזרה. הם תורבתו להכחשת נשים וערבים, הם תורבתו לאפליה, הם תורבתו להאמין שהם שווים יותר.
בישראל של שנת 2026 נוח יותר להיות אישה יהודייה מגבר ערבי (שלא לדבר על אישה ערבייה), ובכל זאת, אני והערבי חולקים גן ייחודי משותף – גן המחיקה מהמרחב הציבורי. הערבי ואני – אלה המפלצות שלכם, נבחרי ציבור, ואתם מעלימים ומשתיקים אותנו בעודכם תובעים שנעניק לכם את קולנו.
שֵׁדָה יולדת שֵׁדָה
בזמן שישבתי במרפסת ובהיתי בתמונת הגברים הפריבילגים, טקסט תלמודי התעקש להתערבב במחשבותיי. אני מנוסה באסוציאציות תלמודיות ויודעת לא להדוף אותן. הנה הטקסט העיקש (תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף כד עמוד ב):
המפלת דמות לִילִית אִמו טמאה לידה. ולד הוא אלא שיש לו כנפיִם... מעשה בסימוני באחת שהפילה דמות לילית, ובא מעשה לפני חכמים, ואמרו ולד הוא אלא שיש לו כנפיִם.
ההלכה שלפנינו מפעימה ומקוממת בדיבור אחד. מאיפה אתחיל את ההתקוממות? מהעובדה שהחכמים כינו את דם הווסת "נידה"? או מכך שהם חשבו שיש להם יכולת וזכות להסגביר לנו את הגוף שלנו? ואולי מהניסיון להקטין את היכולת הנשית להביא חיים לעולם? או מהעובדה שעד היום מערכת השליטה הגברית המכונה "הלכות נידה" עדיין מתפתחת ושולחת זרועותיה למערכת הבריאות ולקופה הציבורית במדינת ישראל?
וההתפעמות? וואו, כמה שהם מפחדים. מהגוף שלנו. מהדם. מההולדה.
מה עשו לך, לילית?
שכבה נוספת של התפעמות-התקוממות קשורה לדמותה של לילית. ביד אחת תפסו החכמים בעלות על הווסת ובידם השנייה חנקו את לילית. לילית הייתה אלה במזרח הקדום, וכתקציר של סיפורה נסתפק בהסבר שנפילת האלות ועליית המונותאיזם הפכו אותה לדמות מאיימת ולכן מקוללת.
מההלכה שהבאתי נלמד שהחכמים לא התכחשו לקיומה של לילית, הם אפילו ידעו איך היא נראית: דמות אדם עם כנפיים. מבחינתם היא הייתה האישה שנבראה עם אדם, היא דרשה שוויון, וכשהוא סירב היא הפנתה עורף והלכה. מאז הפטריארכים שונאים אותה.
ההלכה שלפנינו עוסקת בהסגברת ההפלות. החכמים שואלים את עצמם מתי דימום והפרשות של אישה הרה הן הפלה של עובר ומתי לא. הם עורכים רשימה מדהימה של צורות ולד או דימום אפשריות, ובהן דמות לילית. מבחינתם לילית היא יצור אמיתי ולכן מדובר ב"הפלה" של ולד (ולפיכך האישה טמאה). כלומר, יש ליליות בעולם, ונשים יולדות אותן.
למקרה שלא השתכנענו, התלמוד מביא עדות על אירוע הפלת לילית שהתרחש בסימוני (אולי כפר בגליל התחתון). האם כל היריון של לילית מסתיים ב"הפלה"? האם לפי אמונתם לפעמים אנחנו גם יולדות ליליות מכונפות? לא הייתי מתנגדת ללדת לילית.
ואיך הגיעה לילית למרפסת שלי באיקריה?
לילית היא אלה ואין לה בעיה להגיע לאיים קטנים בלב הים האִגאי. אני חושבת שהיא באה כדי לשמור עליי, שלרגע לא אשכח כמה עמוקים וארוכים מאמצי דיכוי הנשיות בעולם שבו אנו חיות. היא באה כדי שלא אטעה לחשוב שתמונת חמשת הגברים הנינוחים היא התרחשות מקרית. היא באה כדי לומר לי שהם יודעים שאני השלמתי עם הדיכוי, שהרי הם יודעים שאתן להם את הקול שלי, ולכן הם מרשים לעצמם להמשיך. תמונה של חמשת הפטריארכים של המהפכה יכולה להתקבל רק בעולם שבו זכות הדיכוי לא מעורערת.
אני הערבי שלכם
הערבים והנשים חולקים בישראל את מעמדה של לילית. מעמד של שדה מבהילה ומסוכנת שכולם רוצים "להפיל" מהמציאות. כמה מצער שאין שיתוף פעולה בין שתי הקבוצות המדוכאות – בין הפמיניסטיות למפלגות הערביות.
בהנחה שבית המשפט העליון יבטל את החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את המפלגה (החלטה שבין השאר גם נציגי מפלגת ישראל ביתנו תמכו בה), בבחירות האלה אצביע לרע"מ. מבחינות רבות זה מצער אותי, שכן רע"מ היא מפלגה פטריארכלית, דתית ולהטבופובית. במובנים רבים רע"מ רואה בי לילית, והיא שותפה לדיכוי הנשים. ובכל זאת, מכיוון שאני נאלצת לבחור את הפשרות שלי, אצביע לפטריארכים של רע"מ.
אני אבחר ברע"מ משום שמנהיגיה עשו צעדים אמיצים ושוברי גבולות, ושבירת גבולות היא גם עבורי ניצחון. אצביע לרע"מ מכיוון שהיא שמה מראה מול הגזענות של הפוליטיקה הישראלית, המאתרגת בכסף חרדים לא ציונים, אך מחרימה מפלגה ערבית שמכירה במדינת ישראל כמדינה יהודית. אצביע לרע"מ כי הם ואני נמצאים באותם שוליים מוכחשים ושנואים של הפוליטיקה הישראלית. אצביע לרע"מ כדי שהיא תהיה חזקה דיה והפוליטיקאים הצבועים ייאלצו לשתף אותה במשחק. אצביע למפלגה בעייתית עבורי, כי מצבם של ערביי ישראל קשה ממצבן של הנשים.
שבת שלום וחג שמח.
Ruhamaweiss1966@gmail.com