מול גל האנטישמיות בברלין: הישראלית שמחזירה את הסיפור היהודי לקדמת הבמה
כמעט ארבעה עשורים לאחר שעברה לבירת גרמניה, נירית בן-יוסף מקדישה את סיוריה לחשיפת תרומתם של היהודים לעיר ולחברה הגרמנית. היא מפגישה את התושבים עם פרקים נשכחים בהיסטוריה המקומית, ומבקשת להתמודד באמצעות ידע עם בורות ודעות קדומות: "אם נצליח לשנות את חוסר הידע, קבלת ההחלטות תהיה שונה ונכונה יותר"
ארנסט בוריס צ'יין, ביוכימאי יהודי-גרמני שנולד בברלין, שנמלט מגרמניה הנאצית לבריטניה בשנת 1933, נודע יותר מכול בזכות היותו שותף לפיתוח הפניצילין – האנטיביוטיקה המשמעותית הראשונה. אף שהצליח להימלט, אימו ואחותו נותרו בגרמניה ונספו בשואה. כיום, בחלוף יותר מ-80 שנים מאז שואת היהודים בגרמניה, ניצב סיפורו וסיפורם של בעלי תפקידים יהודים רבים נוספים במרכזם של סיורי ההדרכה שמעבירה נירית בן-יוסף (65), מדריכת טיולים ישראלית ותיקה ומומחית לברלין ולגרמניה, המתגוררת ומדריכה בעיר הבירה מאז שנת 1987.
בן-יוסף, שנולדה בפרדס חנה והתחנכה בחדרה, חוותה את רגעי המפתח של ברלין – כמו למשל נפילת החומה ואיחוד העיר. היא בוגרת החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב ולימודי קולנוע ותקשורת באוניברסיטה החופשית במערב ברלין, ומתמחה בהיסטוריה, בתרבות ובעברה של ברלין.
בהדרכה החלה בן-יוסף לעסוק לפני כמעט שלושה עשורים, תחילה רק לקבוצות של ישראלים או של עובדי השגרירות בברלין. "בעקבות הקורונה ומתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, שיניתי את קהל היעד של הסיורים שאני עורכת ברחבי העיר", היא אומרת. "בהתחלה, קיבלתי פניות בבקשה להכין סיורי עומק על היהודים שחיו ברובע האנזה (Hansaviertel) – שכונה הממוקמת ברובע מיטה (Mitte) המרכזי – שהיה מרכז שוקק של חיים יהודיים תוססים בימים שלפני מלחמת העולם השנייה".
הסיור שערכה בן-יוסף הצליח מעל למצופה, מה שהוביל אותה להכין שישה סיורים נוספים העוסקים בהיסטוריה של אוכלוסיית היהודים שחיה בברלין. מטרתה הייתה ברורה: להראות לתושבי גרמניה בכלל, וברלין בפרט, עד כמה גדולה הייתה חשיבותה של הקהילה היהודית בעיר. "נוכח גל האנטישמיות הגובר, אני מנסה לעשות כל שביכולתי בנושא. הגרמנים חושבים שהם יודעים הכול, אבל בפועל הם מגלים בסיורים שהם לא יודעים דבר", מדגישה בן-יוסף. "הרוב המכריע של משתתפי הסיורים לא יודעים דברים בסיסיים על יהודים שחיו בעיר ותרמו רבות לרפואה, לתעשיית הטקסטיל הענפה ולעוד תחומים רבים ומגוונים – שנהרסו כולם על ידי הנאצים".
הסיורים שמעבירה בן-יוסף הם בחינם עבור המשתתפים, ואת התשלום עליהם היא מקבלת מהגופים שמזמינים אותם – כגון מוזיאונים מרכזיים או בתי חולים. לדבריה, לרשויות חשוב מאוד להראות שיש מקום של כבוד לקהילה היהודית בברלין, שמנתה יותר מ-172 אלף בני אדם בשנת 1925, אך איבדה כ-55 אלף מאנשיה שנספו בשואה.
"למרות שהמחשבה הראשונה על הסיורים שאני עורכת היא שרוב המשתתפים הם אנשים מבוגרים, יש ביקוש גם בקרב בני הדור הצעיר, כולל כאלה שנמצאים בשנותיהם הראשונות ללימודי רפואה", אומרת בן-יוסף. "המשוב שאני מקבל מחמיא מאוד, אבל גם מעיד על בעיה שורשית עמוקה. המשתתפים מתרשמים מאוד מההסברים ומתרומתם של היהודים לעיר ולגרמניה בכללותה, אבל גם מתביישים נוכח היעדר הידע שלהם בנושא. גם העובדה שהם נחשפים לפעילות של הנאצים בעיר מעוררת בהם מבוכה. לפעמים קורה שהם מקבלים הסבר על בן אדם מפורסם שתרם רבות, אבל רק בזמן ההסבר מגלים שהוא היה יהודי".
לא מתייאשת מול השנאה
סיוריה המודרכים של בן-יוסף עוסקים במגוון תחומי עניין שבהם הייתה ליהדות ברלין השפעה ניכרת. בין השאר, מדובר בבנקאות היהודית והשפעתה על התפתחות הכלכלה והתעשייה הגרמנית, באספני אמנות יהודים בברלין והשפעתם על פריצת המודרניזם בגרמניה, וכן ברופאים ומדענים יהודים בבית החולים שאריטה (Charité Universitätsmedizin Berlin) והשפעתם על התפתחות הרפואה הגרמנית והעולמית.
כמו כן, ישנם סיורים העוסקים בתולדות האנטישמיות באוניברסיטת ברלין מהקמתה בשנת 1810 ועד לרייך השלישי, וכן באוניברסיטה הטכנית של ברלין והאוניברסיטה לאמנות שבעיר. בן-יוסף מעבירה סיורים גם על אנדרטת השלטים עם חוקי נירנברג ברובע הבווארי, וכן על הקהילות היהודיות ברחוב באד שטראסה (Badstraße) ובשכונת גרונוולד (Grunewald), בתי הקברות היהודיים בשדרת שונהאוזר אלה (Schönhauser Allee) וברובע וייסנזה (Weißensee), ותולדות הקהילות היהודיות בלייפציג ובפוטסדאם.
בשנת 2025 נרשמו בגרמניה יותר מ-8,700 תקריות בעלות אופי אנטישמי, נתון המצביע על רמות גבוהות של אירועים עוינים כלפי יהודים וישראלים כאחד. עם זאת, בן-יוסף מבהירה כי היא לא חוששת מהאפשרות להיקלע לתקריות מהסוג הזה, ואף לא פעם התעמתה עם פעילים פרו-פלסטינים שחבשו כאפיות. העובדה שמפלגת השמאל הרדיקלי הגרמנית "די לינקה" (Die Linke) ניצחה בבחירות בברלין לא מוסיפה, אך בן-יוסף עושה כל שביכולתה כדי לרתום את הציבור המקומי ולהטמיע בו את ההבנה עד כמה ההאשמות והגידופים כלפי היהודים אינם מוצדקים.
גם קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, התייחס למצב האנטישמיות בארצו ואמר: "אנחנו עדים בחלק מהמקרים לאנטישמיות רדיקלית וגלויה בברלין. העובדה שחיי יהודים בגרמניה אינם בטוחים עוד היא בעיניי הנטל הכבד ביותר של השנים האחרונות". בן-יוסף מתקוממת נגד התופעה ומעירה שלא הבחינה כי אותם פעילים, שלא רואים בעין טובה את הקהילה היהודית בעיר, יצאו בקריאות נגד הרוסים שמתגוררים בברלין – נוכח התקיפות והפלישה לאוקראינה.
"הבן שלי לומד פילוסופיה באוניברסיטת הומבולדט בעיר, והוא היה נואש נוכח המצב", מספרת בן-יוסף. "הצעתי לו שיעשה מעשה, והוא אכן הקים קבוצה שנלחמת באנטישמיות ופועלת במספר אוניברסיטאות נוספות כנגד התופעה. חשוב להדגיש שהרבה ממה שקורה נובע מחוסר ידע – אם נצליח לשנות זאת, קבלת ההחלטות תהיה שונה ונכונה יותר".