המאבק על הגדרת האנטישמיות מפלג את איטליה ומדאיג את יהודי המדינה
הפרלמנט האיטלקי צפוי להצביע על עיגון הגדרת האנטישמיות בחוק, במהלך שמעורר מחלוקת חריפה בשמאל. תומכי החוק מדגישים את העלייה בתקריות האנטישמיות, בעוד מתנגדיו חוששים מפגיעה בחופש הביטוי וביכולת לבקר את ישראל. במפלגה הדמוקרטית נוצר קרע, כשגם חברים יהודים יוצאים נגד עמדת מפלגתם
איטליה וראש ממשלתה, ג'ורג'יה מלוני, נמנות עם המדינות החזקות באיחוד האירופי שהצליחו עד כה למנוע את הסחף האנטי-ישראלי באירופה. במקביל, הן פעלו לבלום ניסיונות להטיל על ישראל סנקציות כלכליות ומדיניות משמעותיות. אלא שהביקורת בתוך איטליה על הימנעותה של מלוני מפעולה נגד ישראל הולכת וגוברת. בנוסף, מפלס הביקורת והעוינות כלפי ישראל – ובעיקר כלפי ממשלת ישראל – עולה כמעט מדי יום, על רקע מדיניותה בעזה, בלבנון וביהודה ושומרון.
אם לא די בכך, כעת נוצר באיטליה משבר פוליטי חדש, ושוב העיסוק בישראל וביהודים עומד במרכז הבמה הפוליטית במדינה. בימים הקרובים צפוי הפרלמנט האיטלקי להצביע, לאחר חודשים ארוכים של דיונים, על אימוץ הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית להנצחת השואה (IHRA). מדובר בגוף בינלאומי שהוקם ביוזמת ממשלת שבדיה לפני כמעט 30 שנה, ומטרתו לקדם את המאבק באנטישמיות, לצד הנצחת השואה, חינוך ומחקר.
עשרות מדינות וארגונים במערב כבר אימצו במהלך השנים את הגדרת ה-IHRA או חלקים ממנה. עיקר הוויכוח סביב אימוץ ההגדרה נסוב על השאלה אם ובאיזה אופן יש לראות ביטויים מסוימים של אנטי-ציונות וביקורת על ישראל כאנטישמיות. בין הדוגמאות המופיעות בהגדרה: התנגדות לזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, שלילת זכותה של ישראל להתקיים והחלת סטנדרטים כפולים על ישראל.
כעת הסוגייה הפכה להיות נפיצה מאוד באיטליה, כשבמקביל לעליית הצעת החוק לאישור סופי של הפרלמנט, הרחוב האיטלקי הופך עוין יותר ויותר כלפי ישראל. רבים מאוד במדינה טוענים כי התרחש "רצח עם" בעזה, וזועמים על השתיקה של ממשלת איטליה.
המפלגה הדמוקרטית האיטלקית, מפלגת המרכז-שמאל המרכזית באופוזיציה, הודיעה כי ככל הנראה תצביע נגד הצעת החוק. ביום רביעי היא החרימה את ההצבעה המקדימה בוועדה פרלמנטרית, לקראת העברת החוק לאישור סופי. המפלגה מתנגדת לחוק, שכן לדברי בכיריה ורוב חבריה - הוא ימנע מהם להמשיך ולבקר את ישראל ואת ראש הממשלה נתניהו.
גורם במפלגה הדמוקרטית אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי המפלגה רואה בהגדרה הזו של האנטישמיות הכלולה בחוק כ"מפלגת". הוא קרא לקואליציית הימין השולטת במדינה לבצע שינויים בניסוחים, מה שככל הנראה לא צפוי לקרות.
אם ההצעה תאושר, היא צפויה להיכנס לספר החוקים האיטלקי ובמדינה יש כאלו שהביעו חשש כי אימוץ החוק, שמגדיר כאמור סוגים שונים של ביקורות כלפי ישראל כאנטישמיות, יפגע בזכותם למחות נגד ישראל ויפגע בחופש הביטוי במדינה. המבקרים באיטליה טוענים כי מלבד עניין ההשתקה של ביקורת כלפי ישראל, יפגע באקטיביזם פרו-פלסטיני ויבלבל בין יהודים לבין מדינת ישראל.
ה-PD, המפלגה הדמוקרטית, נזהרה עד היום מלקרוא באופן גלוי ורשמי למעשי ישראל בעזה "רצח עם", מה שמפלגות השמאל האחרות, כמו למשל אחדות הירוקים ובעיקר "תנועת חמשת הכוכבים" החזקה והפופוליסטית והאנטי-ממסדית, עושות מזמן. יחד עם זאת, גורמים רבים מאוד במפלגה הדמוקרטית מאשימים את ישראל ב"ג'נוסייד" ובפשעי מלחמה, והשיח בהנהגת המדינה כלפי ישראל הפך בשנתיים האחרונות לשיח של שנאה בעיקר ושל חוסר מוכנות לשיח מאזן.
גורמים במפלגה תרמו מאוד לשיח השנאה כלפי ישראל ולהגברת האנטישמיות במדינה. הם גם גרמו לחשש הכבד של יהודי איטליה נוכח עליית גילויי ותקריות השנאה, חלקן אלימות ממש, נגדם.
המילה "ציונות" הפכה כבר מזמן למילת גנאי באופן מוחלט בשמאל האיטלקי ולא רק שם. בתחילת השנה, כשהסנאט אישר את הצעת החוק הראשונית, רוב חברי המפלגה הדמוקרטית נמנעו, אולם חלק מחברי המפלגה הצביעו בעד החוק. "אנחנו קוראים לקואליציה להקשיב לפניות שלנו ולשנות את ההגדרה המפלגת, ולהבהיר בצורה ברורה כי אלה המבקרים את מעשי ממשלת ישראל לא יכולים להיות מואשמים באנטישמיות", אמרה חברת הפרלמנט מטעם ה-PD, קיארה בראגה.
חבר המפלגה היהודי, עמונואלה פיאנו, בנו של שורד אושוויץ ואחד הפוליטיקאים המשפיעים בשמאל האיטלקי, שעומד בראש סיעת "השמאל בעד ישראל" במפלגה, תקף בימים האחרונים בחריפות רבה את ההחלטה של המפלגה שלא לתמוך בהצעת החוק. "לא אקבל את העובדה כי המאבק נגד האנטישמיות יוצג כמכשול של ביקורת כלפי ממשלתו של בנימין נתניהו, הצבא הישראלי או אלימות המתנחלים", הוא אמר.
ליליאנה סגרה, ניצולת שואה מאיטליה, סנאטורית לשם כבוד ואחת הדמויות החשובות והאהובות במדינה, אמרה בימים האחרונים כי היא "מתקשה להאמין לעצם הפילוג במפלגות סביב נושא כל כך חשוב כמו המאבק באנטישמיות".
סגרה, מובילת המאבק למען חינוך נגד אנטישמיות וגזענות, הבהירה גם היא כי אימוץ הגדרת ה-IHRA בכלל לא מונע ביקורת על ישראל, והבהירה שוב שגם היא מתנגדת למדיניות של ממשלת נתניהו. בקהילה היהודית האיטלקית, שמפלס החרדות שלה עולה כל הזמן נוכח העלייה באנטישמיות במדינה, קיבלו בברכה את הקריאה של סגרה לאמץ את ההגדרה בחוק והזכירו גם שם כי החוק בכלל לא אוסר על ביקורת על ממשלות ישראל.
כמה אישי ציבור יהודיים, המזוהים עם השמאל והשמאל הרדיקלי, הביעו מצידם תמיכה בקריאה לשנות את ניסוח החוק כדי שלא תהיה הפללה של ביקורת או עמדות אנטי-ישראליות.
תומכי החוק הבהירו כי הוא נחוץ כדי להבטיח את הבטיחות סביב נושא האנטישמיות, נוכח הזינוק הדרמטי בתקריות של שנאת יהודים במדינה מאז 7 באוקטובר 2023 והמלחמה בעזה שבאה לאחר מכן. הרשויות באיטליה זיהו בשנת 2025 לפחות 963 מקרים של תקריות אנטישמיות, יותר מכפול מאשר בשנת 2022.