מספר בראשית עד בן גוריון: גלגולה של המילה "ממשלה"
מגרמי השמיים בתנ"ך, דרך שלמה המלך ועד כיסא ראש הממשלה: הסיפור מאחורי המילה שנעשתה לחלק בלתי נפרד מחיינו, אם נרצה ואם לא, בייחוד בתקופה הזו | פרק נוסף של סדרת הרשת "מילה מהמקורות" לקראת הבחירות
כשאנחנו אומרים כיום "ממשלה", אנחנו מדמיינים ישיבות סוערות, הצבעות דרמטיות ומסיבות עיתונאים. אבל דמיינו שבאותם ויכוחים וישיבות משתתפים השמש, הירח והכוכבים, ולא פוליטיקאים לבני שיער. טוב, זה לא בדיוק מה שקרה בתנ"ך, אבל משמעות המילה שמככבת בכותרות העיתונים מדי יום בכל זאת עברה כמה תהפוכות.
הפרקים הקודמים של "מילה מהמקורות":
- איך התגלגלה אלינו המילה "קלפי" – ואיך היא קשורה לשעיר לעזאזל?
- פתקא טבא: כך הגיעה המילה "פתק" עד לקלפי
- בלי חסימות כבישים: בחזרה להפגנה היהודית הראשונה
ממשלת הכוכבים
במקור, מֶמְשָׁלָה היא מילה מקראית שמשמעותה "שלטון", אבל כיום היא מתארת את חבר השרים העומדים בראש המדינה, שבראשו עומד ראש הממשלה. לנו ברור שממשלה היא הרכב של בני אדם, אבל מתברר שלא תמיד זה היה מובן מאליו.
הפעם הראשונה שבה המילה מופיעה במקורות היא כבר בסיפור הבריאה שפותח את ספר בראשית. לפי הכתוב בתנ"ך, ביום הרביעי של בריאת העולם העניק אלוהים לגרמי השמיים תפקידים: "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים, אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים". כלומר, תפקיד השמש הוא לשלוט ביום, להאיר ולחמם את הארץ, ואילו תפקיד הירח הוא לשלוט בלילה ולהאיר את הארץ בשעות החשכה, ואולי גם לסייע לבני האדם בניווטים.
ממשלת מלכים ופקידים
עם זאת, המשמעות העיקרית של המילה והטיותיה בתנ"ך היא בכל זאת ממשלתו של מלך על עמו או על הגבולות והאוצרות של ארצו. למשל, בספר מלכים א' מופיעה רשימת הערים שהיו חלק מממלכת שלמה ותחת שלטונו: "וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת גָּזֶר וְאֶת בֵּית חֹרֹן... וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה וְאֵת עָרֵי הָרֶכֶב וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים וְאֵת חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָשַׁק לִבְנוֹת בִּירוּשָׁלַ͏ִם וּבַלְּבָנוֹן וּבְכֹל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ".
הממשלה כמובן לא שמורה למלכי ישראל בלבד. בספר ירמיהו מוזכרת ממשלתו של נבוכדנאצר מלך בבל, בנבואה על מלחמת העמים: "וּנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְכָל חֵילוֹ וְכָל מַמְלְכוֹת אֶרֶץ מֶמְשֶׁלֶת יָדוֹ וְכָל הָעַמִּים נִלְחָמִים עַל יְרוּשָׁלַ͏ִם וְעַל כָּל עָרֶיהָ".
הממשלה במקרא לא שמורה רק למלכים. בספר ישעיהו מופיעה המילה בנבואת ישעיהו לשֶׁבְנָא, שהיה בעל תפקיד בכיר בבית המלך חזקיהו, אך לא מלך בעצמו. ישעיהו ניבא ששבנא יודח מתפקידו ויורד לדרגת סופר, ובמקומו יתמנה אליקים בן חלקיה. ישעיהו אומר למלך חזקיהו: "וְהִלְבַּשְׁתִּיו (את אליקים) כֻּתָּנְתֶּךָ וְאַבְנֵטְךָ אֲחַזְּקֶנּוּ וּמֶמְשֶׁלְתְּךָ אֶתֵּן בְּיָדוֹ וְהָיָה לְאָב לְיוֹשֵׁב יְרוּשָׁלַ͏ִם וּלְבֵית יְהוּדָה".
המילה "ממשלה" אף מופיעה בתהילים במובן מופשט – שלטונו של אלוהים על היקום כולו. מתפללים בבתי הכנסת חוזרים על כך מדי יום בתפילה ואומרים: "מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר".
הממשלה הראשונה בישראל
בצורת המשטר הדמוקרטי, ממשלה היא מועצת השרים. אליעזר בן-יהודה הסביר שהשימוש במילה התחדש בעברית המודרנית בעקבות ההתעוררות הלאומית באירופה, שבעקבותיה היה צורך במילה עברית לצורת השלטון. לאחר מכן התפשט השימוש במילה גם בספרות, בעיתונות ובדיבור העברי בכל מקום. אולם בפועל, ממשלה עברית ראשונה קמה רק בשנת תש"ח, כאשר דוד בן גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל.
בנאומו של בן גוריון הייתה הפעם הראשונה שבה נאמרה המילה "ממשלה" ביחס לממשלת ישראל, אף שהייתה זו ממשלה זמנית בלבד, שלא נבחרה בידי הציבור: "אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת, לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 – תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מִנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל".
הכתבה באדיבות ערוץ משב – מה שיהודי בישראל, הנותן במה לתכנים הקשורים לזהות יהודית משותפת בחברה הישראלית ומופעל בידי ארגון רבני צֹהר